בילוי בבית קפה או מסעדה לא תמיד מסתיים בשלום. רק לאחרונה גבר בן 50 טופל בבית חולים עם קשיים בבליעה וצריבה, אחרי ששתה תה שהזמין באחד מסניפי ארומה. זאת, ככל הנראה לאחר שנעשה שימוש בטעות בכוס שהכילה חומר ניקוי שקוף אשר אחד העובדים השתמש בה בשגגה להכנת משקה שהוגש ללקוח.
במקרים אחרים, לקוחות שהגיעו לסעוד, וציינו מראש כי יש להם אלרגיות, מצאו עצמם נחשפים לגורם שממנו היו אמורים להימנע, ובשנים האחרונות נשמעות טענות לא מעטות בדבר סם אונס שהוכנס למשקאות.
מה האחריות של מקומות הבילוי אליהם אנו מגיעים, ומה ניתן לעשות אם נפגעים? "ממון" ו-ynet גיבשו מדריך בנושא באמצעות עורכי הדין ענת גינזבורג וד"ר אסף פוזנר, בעלי משרדים המתמחים בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית.
האם יש למסעדות, בתי קפה ופאבים אחריות כלפי מי שמזמינים מהם מנות אוכל ושתייה, ומבלים במתחמם?
בהחלט. כנותני שירות ומחזיקי המקרקעין, על מסעדות, ברים וכו', מוטלת אחריות לשמור על בריאות המבלים ועובדי המקום. לדברי עו"ד ענת גינזבורג "בהיבט המזון והשתייה, על המקום לפעול ע"פ נהלים ותקנות, לרבות של משרד הבריאות, לדאוג כי המזון והשתייה יטופלו בצורה נקייה, כך שלא יהיה חשש להימצאות חיידקים, טפילים ועובש.
"בנוסף, חשוב כי צוות המקום, והמטבח בפרט, יהיו בקיאים בסדרי המקום, בהפרדה של חומרים אשר עשויים להיות מסוכנים (כמו חומרי ניקוי) ובניקיון תמידי של המקום. כמובן, שעל המקום לבדוק כי המבלה בו אינו אלרגי למזון מסוים ולהיערך בהתאם למי שכן.
היבט נוסף בו חלה אחריות של המקום בתחום הנזיקי הוא למנוע פציעות ותאונות של המבלים. אחד הגורמים המרכזיים אשר עלולים לגרום לתאונות או להשפיע על כמות הנפגעים הוא נושא הצפיפות. על המקום לפעול בהתאם לתקן ולמנוע כניסה עודפת של מבלים. בנוסף, יש לשמור על תאורה מספקת, רצפה ומדרגות תקניים וכו'. בהתאם לפקודת הנזיקין, פגיעה במבלה עשויה להטיל חבות על המקום, אשר יהיה חשוף לתביעה".
עו"ד ד"ר אסף פוזנר מוסיף כי חשוב לציין, שאחריות זו היא לא אחריות מוחלטת "כך, למשל, אם סועד אחד מפיל כוס שנשברת וסועד אחר נפגע משברי הזכוכית, לא בהכרח יחויב בעל המקום. עם זאת, עליו לצפות אירועים כאלה ולהיות מוכן להסיר את המפגע באופן מהיר. ככל שאדם נפגע מאוכל (למשל אוכל לא טרי, מזון עם סלמונלה וכו'), בעל המקום אחראי ברשלנות ואף בהפרת חוזה".
מגיע סועד שאלרגי למאכל ושואל האם במנה שהוא רוצה להזמין קיים המרכיב. נאמר לו שלא. לצערו הוא אוכל ומסתבר שהמרכיב היה קיים, מה הדין במקרה זה?
ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד המסעדה במידה שנגרם נזק לסועד כתוצאה מהמרכיב אליו הוא אלרגי. עו"ד גינזבורג מסבירה כי "יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת מומחה רפואי, המתייחסת לפגיעה הרפואית אשר נגרמה כתוצאה מהמרכיב הנ"ל".
אני רגישה למוצרים עם חלב (לא אלרגית). ביקשתי קינוח בלי חלב וקיבלתי קינוח שהיו בו שאריות חלב, וחטפתי כאבי בטן, מה הדין?
כאשר ניתן מוצר עם חלב, לאחר שנמסר מידע לא נכון, זו אפשרות לתביעה. "עם זאת", מסביר ד"ר פוזנר. "מן הראוי להעיר שלוש הערות: ראשית - קשה יהיה להוכיח שכאב הבטן נבע מהחלב, שנית - במקרה כזה צפוי שסכום הפיצוי יהיה קטן, ושלישית - צריך להיזהר כאשר שואלים את השאלה. במקרים שונים נתבקש מוצר 'פרווה', המשמש לצרכים הלכתיים. מוצר 'פרווה' עלול להכיל שאריות חלב קטנות ובכל זאת להיות מוצר כשר. לכן, מי ששאל למוצר כזה, עלול למצוא את עצמו ללא אפשרות תביעה, במקרה של פגיעה".
אישה הגיעה לפאב ולטענתה הושקתה בסם האונס על ידי אחד המבקרים, ועברה פגיעה מינית. האם למקום יש אחריות לכך?
עו"ד גינזבורג: "סם האונס הוא סם מאוד בעייתי וחמקמק. הוא שקוף, ללא ריח וצבע, וקשה מאוד לזהותו מאחר שהעקבות יוצאות במהירות מהגוף. משכך, יש קושי למקום הבילוי למנוע את כניסתו של הפוגע עם הסם, אף אם יעבור בדיקת אבטחה. אולם, כמובן שלעסק יש אחריות על בריאות ושמירת המבלים. על המקום לבצע צעדים אופרטיביים לזיהוי ומניעה של מקרים אלה, בין אם ע"י עזרים טכנולוגיים (מצלמות) ובין אם בהדרכות לעובדים, הסברה, תאורה במקומות כמו השירותים, ערנות של עובדי המקום וכו'. אם יתברר שנפגעת עבר/ה פגיעה מינית במקום לאחר שנחשף/ה לסם אונס, והמקום נהג בצורה רשלנית בכך שלא הצליח למנוע זאת, ייתכן ותקום עילת תביעה נגד המקום. כמובן שלחקירת המשטרה ולבדיקת הנסיבות יש משקל חשוב".
עו"ד פוזנר מחדד: "עצם העובדה שקרה אירוע במקום כלשהו אינו יוצר אחריות לבעל המקום. האחריות היא על בסיס רשלנות, כלומר סטיה מסטנדרט התנהגות סביר. בעל מסעדה אינו בלש, ואינו צריך לשים מצלמה במעגל סגור על כל אוכל, או לדאוג שבכל פעם שאישה יוצאת לשירותים, יעמוד שומר ליד כוס המשקה שלה כדי למנוע הכנסת סם אונס. הדברים עשויים להיות שונים אם מי שהשקה בסם אונס הוא עובד במקום, או אם לבעל המקום יש סיבה סבירה לחשוד בעצם הפעולה".
הזמנתי מנה בבית קפה והמנה הייתה מקולקלת. בעקבות זאת, סבלתי מקלקול קיבה ולא הלכתי לעבודה. מה הדין?
במקרה מסוג זה ניתן לפנות למסעדה ישירות במקום או לאחר מכן בבקשה לקבל פיצוי. במקרים חריגים ניתן לפנות למשרד הבריאות ולבקש שיבצע בדיקה במקום. מאחר שמדובר בדרך כלל בנזק זמני, ניתן להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות לפיצויים על אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש. עו"ד פוזנר מציין כי "בהקשר זה, ראוי להזהיר מפני תופעה הפוכה של ניסיון לקבל פיצוי מוגזם תוך איום של שימוש במדיות חברתיות, ומתוך רצון לגרום לבעל המקום נזק משמעותי שאינו קשור למאכל או למשקה. צריך לזכור ששיימינג עלול להניב תביעה בגין איסור לשון הרע דווקא כנגד הסועד".
