"למרות המצב והמלחמה הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית לא האטה קצב, והגיעה להיקפים גדולים מתמיד", כך אמר לאחרונה אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בכנס נדל"ן והוסיף: "נתוני סוף השנה, שאותם אנו מרכזים בימים אלה, מצביעים על נתוני שיא הן מבחינת אישור תוכניות התחדשות עירונית חדשות, והן מבחינת הוצאת היתרי בנייה. נכון לסוף אוקטובר 2024 אנו עומדים על 34,320 יח"ד מאושרות, שהן מעל היעד הממשלתי שנקבע בתוכנית האסטרטגית לדיור של מדינת ישראל. על־פי ההערכה שלנו, עד סוף שנה זו יוצאו היתרי בנייה בפינוי־בינוי לכ־14 אלף יח"ד וכמות דומה של היתרים מכוח תמ"א 38. ניתן ללמוד מכך על משקלו העצום של שוק ההתחדשות העירונית מכלל ענף הנדל"ן הישראלי, והמגמה הזאת תמשיך גם בשנים הבאות".
גורם ממשלתי נוסף התייחס אף הוא להיקף ההתחדשות העירונית. מדובר ברפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, שאמר: "היום במסגרת התכנון יש התמקדות בחידוש המרקם הקיים. עלינו מ־40% תכוניות התחדשות עירונית מכלל התוכניות לפני שנתיים ל־47% בשנה שעברה. השנה נעבור את ה־50% התחדשות עירונית מכלל התוכניות החדשות".
נתונים ראשונים שהגיעו בבלעדיות למוסף "ידיעות הנדל"ן" מעידים, כי על אף המלחמה נתוני מימוש ההתחדשות העירונית עדיין גבוהים. על־פי נתוני ינואר–אוקטובר 2024 (המעודכנים ביותר שהיה ניתן להשיג עד סגירת הגיליון) בראש הרשימה של היתרים בפינוי־בינוי ניצבת נתניה עם מספר משמעותי של מעל 2,000 יח"ד שקיבלו היתר בנייה, אחריה ירושלים (1,779 יח"ד) ובמקום השלישי חיפה (760 יח"ד). בהשוואה לנתוני 2023, נתניה וירושלים רשמו עליה במספר יח"ד שקיבלו היתר ובחיפה נרשמה ירידה קלה. בת ים וקריית אונו שנמצאות במקום הרביעי והחמישי בהתאמה רשמו אף הן ירידה קלה בהיקף ההיתרים אולם יש לזכור שמדובר בנתונים עד חודש אוקטובר ובחודשיים הנוספים עד סוף השנה הם עוד עשויים להשתנות. בכל מקרה, התמונה הכוללת מעידה על מגמת עלייה במימוש המיזמים.
רפי אלמליחצילום: יח"צנתוני תמ"א 38, המתייחסים לינואר–ספטמבר 2024 ולינואר–ספטמבר 2023 מעידים, כי הערים שניצבו במקומות הראשונים בתקופה זו הן תל אביב, בת ים ופתח תקווה. מעניין לראות שהשוואה לאותה התקופה אשתקד מעלה את אותן הערים רק בסדר שונה - תל אביב, פתח תקווה ובת ים במקום השלישי. זוהי דוגמה נוספת לכך שפינוי־בינוי ומיזמים גדולים במסלול זה ניתן למצוא בפיזור גיאוגרפי רחב יותר לעומת התמ"א, שממשיכה להתמקד באותם מקומות בעיקר במרכז.
לפי הנתונים, ההתקדמות בפינוי־בינוי ובתמ"א 38 לא נעצרת, ומימוש הפרויקטים (לפחות ברמה של היתרי בנייה) ממשיך. עם זאת גם הפעם, בדומה לשנים קודמות, עדיין לא ניתן לראות צמיחה משמעותית מעבר למעגל הראשון והשני של מרכז הארץ. כך מתוך 14 רשויות שהעניקו היתרים במסלול פינוי בינוי ב-2024 (בין ינואר לאוקטובר) אשדוד וחיפה הן המרוחקות ביותר מהמרכז. כדי להבין מה כיצד פועלות הערים שבראש הרשימה הפנינו להן כמה שאלות בנושא. להלן התשובות.
נתניה: "ודאות תכנונית לצד ודאות כלכלית"
על־פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית, נתניה מובילה בהיתרים בפרויקטים במסלול פינוי־בינוי. מעיריית נתניה נמסר בהמשך לנתונים, כי: "העלייה המשמעותית באישור היתרי בנייה בתוכניות התחדשות עירונית החלה בשנת 2021 ועלתה משנה לשנה. עלייה זו היא תוצאה בראש ובראשונה של החלטתה והנחייתה של ראש העיר מרים פיירברג־איכר להציב את ההתחדשות העירונית כפרויקט דגל, שכל אגפי העירייה מכונסים ומחויבים לשתף פעולה ולקדם. במקביל היזמים הפועלים בעיר החלו ליישם את המדיניות התכנונית,
מרים פיירברג־איכרצילום: יח"צבהתאמה למסמכי המדיניות שהוכנו לכל אזורי ההתחדשות. מסמכי המדיניות, הטמעתם והליווי השוטף של הפרויקטים על ידי המינהלת להתחדשות עירונית, מספקים ודאות תכנונית לצד ודאות כלכלית, ומאפשרים מימוש מהיר של הפרויקטים מיד לאחר אישורם. שיתוף הפעולה היומיומי בין מינהל ההנדסה, בראשותו ומעורבותו של מהנדס העיר, ובין גורמים מאשרים, עירוניים וחיצוניים כאחד, ויזמים, מאפשר פתרון מהיר ויעיל של חסמים שונים בהליך הוצאת היתרי בנייה".
ירושלים: "אני מעריך שבעתיד התחדשות עירונית תהיה כ־50% מכלל הבנייה בעיר"
ירושלים ממוקמת במקום השני, על־פי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בכל הקשור להיתרי הבנייה שניתנו בפינוי־בינוי. משה ליאון, ראש העיר, מסביר כיצד מקדמים את התחום בבירה: "ירושלים במהפכת בנייה וחלק ניכר מהמהפכה גם בהתחדשות עירונית. בשנים האחרונות הייתה הרבה בנייה וגם את שנת 2024 נסיים עם מספר משמעותי. צריך לזכור שיש התחלות בנייה ויש קבלת היתר. מי שמקבל היתר, לוקח לו זמן להתחיל לבנות, אבל הוא בדרך כלל מממש את הפרויקט. ברגע שהשקיעו כל כך הרבה בקידום המיזם, זה מתקדם. אני עוקב אחרי זה גם כראש עיר.
4 צפייה בגלריה
ירושלים. "עד סוף השנה כ־ 3,500 היתרי בנייה יהיו בפרויקטים של התחדשות עירונית"
(צילום: John Theodor, Shutterstock)
"ההתחדשות העירונית נולדה מהצורך המרכזי לחזק מבנים מפני רעידות אדמה. היום יש סיבות נוספות. מדיניות העירייה היא שתהיה כמה שיותר התחדשות בעיר, אבל רק במקומות שזה מתאפשר, למשל, במקומות שבהם ניתן לבנות לגובה, כדי לאפשר את הכלכליות של הפרויקט.
"בכל הנוגע להטבות ליזמים, בירושלים אין היטל השבחה לפרויקטים וזה מסייע להיתכנות הכלכלית ומעודד התחדשות. את השנה הזו נסיים להערכתי עם כ־7,500 היתרי בנייה בעיר כולה, לא רק בהתחדשות, אבל מתוך זה כ־3,500 יהיו בפרויקטים של התחדשות עירונית. אני חושב שבשנים הבאות גם נעבור את ה־50% בהתחדשות עירונית מכלל היתרי הבנייה בעיר. במקביל המטרה היא לא לבנות בשטחים ירוקים וכן לעשות כמה שיותר פינוי־בינוי במקומות שמתאפשר, כדי להגדיל את היקף מבני הציבור. נקודה נוספת שאנחנו מקפידים עליה קשורה לתשתיות, למשל אנחנו דואגים שלא יהיה סתם ציפוף במגורים בלי מענה כולל, ומנסים שהפרויקטים יישענו ויהיו בקרבת קווי הרכבת הקלה. עוד נקודה משמעותית היא לייצר מקומות תעסוקה, ואנחנו היום בבניית שיא גם בתחום זה של כ2 מיליון מ"ר למסחר ותעסוקה ברחבי העיר.
משה ליאוןצילום: ראובן קופיצ'ינסקי"גם במבנים שאינם למגורים ההתחדשות העירונית חשובה מאוד, ושם חלק נכבד תלוי בממשלה. בתי ספר, למשל - אנחנו בקשר עם משרד החינוך במטרה לבחון את הנושא. מבני התעשייה והתעסוקה – אנחנו מצויים עכשיו בבנייה משמעותית של מבנים חדשים. בניגוד למרכז הארץ, שם נראה שיש רוויה – בירושלים יש מחסור, וכל מה שיוצא נתפס".
לסיכום פונה ליאון גם לדיירים ואומר: "כל פרויקט של התחדשות עירונית בעיר עובר דרך הרשות לפיתוח ירושלים. הם מטפלים בכול מול הדיירים ומוודאים מה מגיע לכל אחד. כל תושב שרוצה להתקדם בתחום הזה, כדאי שיפנה תחילה לרשות לפיתוח ירושלים, ושם יקבל ליווי מהמסד ועד הטפחות. הליווי הוא גם אנושי-חברתי וגם מול מוסדות התכנון".
חיפה: "פוטנציאל של כ־100 אלף יחידות דיור"
חיפה נמצאת במקום השלישי בכל הקשור להיתרי בנייה בפינוי־בינוי, ובעירייה מסבירים שהנתונים הגבוהים כיום הם רק קצה הקרחון של פרויקטים שעשויים להבשיל. "פוטנציאל ההתחדשות של חיפה מגולם ב־10 תוכניות־אב שכונתיות - כ־100 אלף יח"ד. תוכניות אלו מקודמות על ידי העירייה יחד עם שותפותיה לעשייה - הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון", כך מסבירים בעירייה.
סגנית ראש עיריית חיפה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה עו"ד שרית גולן מסבירה: "בחיפה יש פוטנציאל התחדשות עצום. תהליכי הפיתוח שאנו מקדמים, יאפשרו לא רק בנייה של שכונות חדשות, אלא גם חיזוק של הקיימות, חידוש התשתיות וכן אפשרות לקדם תכנון הנותן מענים למצבי חירום, כדוגמת הרחבת כבישים לפינוי מהיר והכנת תשתיות לשהייה ממושכת בחניונים תת־קרקעיים בזמן מלחמה".
בעירייה מציינים גם את פעילות המינהלת להתחדשות עירונית וחשיבותה: "בעיריית חיפה מובילה את ההתחדשות העירונית מינהלת שהיא מהחלוצות בתחום זה בישראל. צוות המינהלת מונה שמונה עובדות - ביניהן אדריכליות, עובדות סוציאליות קהילתיות ומתכננת ערים. המינהלת אחראית על מתן מענה מקצועי וזמין לתושבים, יזמים ובעלי עניין נוספים וכן על ייזום, תכנון וקידום תוכניות להתחדשות עירונית ועריכת מסמכי מדיניות ונהלים בנושא. במקביל עורכת המינהלת בדיקות היתכנות למתחמים חדשים, מעדכנת באופן שוטף מידע תכנוני בנושאי התחדשות עירונית ומלווה תושבים ויזמים בכל שלבי התכנון, הביצוע והאכלוס של הפרויקט".
בעירייה מסבירים את העיקרון שעל־פיו מקודמות תוכניות: "הרציונל העומד בבסיס העשייה הוא קידום תוכניות־אב שכונתיות - מסמכי מדיניות, הקובעים עקרונות כוללניים מנחים לקידום השכונות הוותיקות המתאימות להתחדשות בתחומי המגורים, בינוי וגובה, תועלות ציבוריות וצורכי ציבור, עירוב שימושים, כמו מסחר, תעסוקה, שטחים ירוקים, תשתיות, דרכים וכו'. תוכניות אלו מקודמות על ידי העירייה בשיתוף משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. כיום מקודמות 10 תוכניות אב־שכונתיות, המאגדות כ־100 אלף יחידות דיור בשכונות החוף (נווה דוד, שער העלייה, עין הים), קריית שפרינצק ורמת שאול, קריית אליעזר וקריית אליהו, קריית חיים מערבית, נווה שאנן מזרח ומערב, הדר מזרח והשכונות המזרחיות (חליסה, תל עמל, נווה יוסף ונווה פז). בהמשך תוכניות אלו מחולקות למתחמים, המקודמים במסלול יזמי כתוכניות מפורטות, בהתאם לעקרונות הנגזרים מתוכניות־האב, ומכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה".
לשאלה מה העירייה עושה כדי לעודד התחדשות או לקצר התהליך, נמסר: "תוכניות שתואמות את עקרונות תוכניות־האב השכונתיות, ומקודמות בתיאום עם הצוות המקצועי במינהלת, בהתאם לנוהלי המינהלת והעירייה, יקבלו אור ירוק ויקודמו בזמן קצר. מאז כניסתה של הנהלת העיר החדשה לפני כחצי שנה, חלה עלייה תלולה במספר הפרויקטים והתוכניות המקודמים. בחצי השנה האחרונה נדונו בוועדת המשנה מעל 5,000 יחידות דיור - כולן בתוכניות התחדשות עירונית. מדיניות 'הדלת הפתוחה' במינהלת להתחדשות עירונית ובלשכת סגנית ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתו"ב עו"ד שרית גולן מסייעת בקידום הפרויקטים התואמים את מדיניות העירייה. בנוסף ניתן תמרוץ לכך שהתוכניות תקודמנה בסמכות הוועדה המקומית. הסיבה לכך היא שמי שנותן את המענים המדויקים לאוכלוסייה בסופו של דבר היא העירייה; היא זו שמכירה מקרוב וברמה המיטבית את כלל הצרכים בשכונות ובמתחמים. אנו פועלים לקידום התהליכים בוועדה המקומית, מתוך ההבנה שמהלך זה דורש ודאות, תיאום רוחבי מקסימלי וקיצור משמעותי של לוחות הזמנים, מהלך שקורה כבר כיום עם תגבור כמות הישיבות בוועדה המקומית".
גם בחיפה מעניקים מספר המלצות לבעלי דירות שמקדמים התחדשות: "המסר הראשוני, המיועד לדיירים תחילה, הוא לנצל את הידע והניסיון שצברה המינהלת מאז הקמתה, יחד עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ולפנות אליה כבר בראשית התהליך, ולא לאחר מעשה וחתימה מול היזם. מומלץ מאוד לבנות נציגות דיירים לכל בניין.
שרית גולןצילום: יח"צהכוונה היא לנציגות בלתי תלויה ביזם, כזו שתשרת את האינטרסים של בעלי הדירות, ולא תהיה כפופה ליזם או למי מטעמו. יש לדרוש מהיזם כבר בשלב המשא ומתן הראשוני להכניס להסכם את נושא קרן התחזוקה, וכן לדרוש מהיזם להקדיש תשומת לב לתכנון מוטה תחזוקה, שיבטיח כי הבניינים יידעו לתחזק את עצמם לאורך שנים באופן עצמאי. סעיף אחר שאנו מפצירים בדיירים להכניס להסכם עם היזם, מתייחס להסרת סכנות במשך תהליך התכנון, במידה שהמבנה יוכרז כמבנה מסוכן. לאור העובדה שהתכנון הוא תהליך ארוך שאורך מספר שנים, במהלך הזמן הזה המבנים שעתידים לעבור התחדשות העירונית, ושלרוב הם רעועים ואינם ממוגנים, עלולים להפוך למסוכנים. לכן חשוב לוודא מבעוד מועד, שהיזם נוטל על עצמו את האחריות לטיפול בהם, אם וכאשר יוגדרו ככאלו, על כל המשתמע מכך".
תל אביב: "במקום תמ"א 38 - ארבעה מסלולים עקרוניים לקידום התחדשות בעיר"
תל אביב־יפו ניצבת במקום הראשון בהיקף ההיתרים שניתנו בתמ"א 38. לצד המתחמים הגדולים בעיר, ישנם לא מעט בניינים שעדיין זקוקים להתחדשות בקנה מידה קטן יותר. עם סיומו של מסלול תמ"א 38 הישן – בעירייה מסבירים מה יחול מעכשיו. "לאחר שפג תוקפה של תמ"א 38, ניתן לקדם התחדשות עירונית בארבעה מסלולים עקרוניים", כך בעירייה, "מסלול אחד הוא שיפוץ ו/או חיזוק ו/או בניית ממ"ד – מסלול המתאפשר בחוק, ממומן מכיסם של בעלי הדירות ואינו מוסיף דירות לבניין. המסלול השני הוא הכנת תוכנית לרישוי מהיר – מכוח תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה. התוכנית מאפשרת הריסה ובנייה או חיזוק ועיבוי למגרש הבודד. מסלול זה יהיה בתוקף עד לאישור התוכנית הכוללת תא/5555. מסלול שלישי כולל הוצאת היתר בנייה מכוח התוכנית הכוללת להתחדשות עירונית הנמצאת בהכנה – הוצאת היתר בנייה להריסה ובנייה מחדש או לחיזוק ועיבוי הבניין הקיים במסלול רישוי. לצורך כך יש להמתין עד לאישור התוכנית, פרק זמן של כשנה מהיום. המסלול הרביעי הוא קידום תוכנית מפורטת – תב"ע לפינוי ובינוי. עבור מסלול זה מומלץ לבקש מהעירייה תשקיף בשלב הראשון לפני חתימה על הסכמים".
בכל הנוגע לשאלה מה מאפשר מימוש פרויקטים בהיקף משמעותי וכמו כן מה הדרך לעשות זאת נכון, נמסר מהעירייה: "אישור התוכנית הכוללת להתחדשות עירונית (תא/5555), המחליפה את תמ"א 38 ברחבי העיר, מאפשרת אישור היתרי בנייה ברשות רישוי בהליך מהיר יותר, וכך מתקצרים לוחות הזמנים. חשוב לזכור כי מימוש התחדשות הבניין תלויה ברובה בהחלטת הבעלים לממש את הזכויות במגרש. התוכנית הכוללת להתחדשות עירונית מתוכננת כך שמסלול היתר הבנייה יהיה ברשות רישוי. כלומר מסלול מהיר, ללא הקלות וללא אפשרות להתנגד ולהתעכב שנים בוועדות ערר".
עוד מעניקים בתל אביב טיפים לבעלי הדירות, שיסייעו להם לקדם פרויקט באופן יעיל: "שלב ראשון - בחרו נציגות. נציגות צריכה לייצג את כלל הדעות ולהיבחר בבחירות דמוקרטיות – לפני שיש יזם. הצעד השני צריך להיות בחירת עורך דין שייצג את בעלי הדירות. עורך דין שהם בוחרים ולא כזה שיזם הביא עימו. צעד שלישי וחיוני להצלחה – על בעלי הדירות לפנות לעירייה ולבקש תשקיף. מסמך זה ייתן לכם את כל המידע על מה שניתן לבנות או לעשות ועל האופן שבו ניתן לקדם התחדשות במגרש".
בת ים: "יזמים רוצים שקיפות וידיעת העובדות"
בת ים ניצבת במקום השני בכל הקשור להיתרים בתמ"א 38 ובמקום הרביעי בהוצאת היתרי בנייה בפינוי־בינוי. בעירייה מסבירים כיצד מגיעים להקיפי מימוש גבוהים וכיצד יהיה ניתן לקדם תמ"א כעת, לאחר שהתמ"א המקורית פגה.
"המדיניות העירונית החדשה, שנמצאת בתהליך אישור, מכוונת ליצור תכנון עירוני יעיל ובר־קיימא. כעת העירייה אינה מאשרת עוד פרויקטים מסוג תמ"א חיזוק (עיבוי וחיזוק), אלא במקרים חריגים. הדגש הוא על פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש במתחמים בגודל של ארבעה דונמים לפחות, או במסגרת תוכנית שקד לבניין בודד או מספר בניינים יחדיו", כך מסביר אלי יריב, ממלא מקום וסגן ראש העיר.
"המדיניות שמה דגש על ודאות ושקיפות, כך שבעלי הדירות ויזמים יכולים להבין מראש את התנאים המדויקים לפיתוח", ממשיך יריב, "התוכנית כוללת התייחסות לתכנון מוסדות ציבור, כבישים, תשתיות וחניות, באופן שיאפשר לעירייה לקדם ולפתח את המרחב הציבורי בצורה מתואמת".
לשאלה האם המדיניות העירונית החדשה צפויה להוביל לעלייה במימוש פרויקטים, השיב יריב: "ודאי. יזמים רוצים שקיפות וידיעת העובדות, המדיניות נבנתה מתוך למידת הלקחים מהפרויקטים הקודמים ומעבודה משותפת עם גורמי מקצוע חיצוניים, והיא תומכת בצמיחה משמעותית של פרויקטים חדשים. ההנחיות המפורטות והמפה הברורה לכל רחוב ובניין מאפשרות ליזמים ולבעלי הדירות לקבל תמונה מלאה של מה ניתן לבנות, כולל גובה הבניין, מספר יחידות דיור והתמורות שנדרשות מהיזם. אין ספק שזה מקל על היזמים ויקדם פרויקטים".
אלי יריבצילום: פרטייריב מספר כיצד מנסים בעירייה להקל עוד את התהליך: "אנחנו פועלים להקל משמעותית את תהליך הרישוי. אנו עובדים על ייעול הדרישות לקבלת היתר כך שיימחקו כ־40% מדרישות האישור שאינן רלוונטיות ישירות לבנייה, דבר שיצמצם את הבירוקרטיה. בנוסף נפעל להגדיל את מספר בודקי התוכניות ולהכניס את הצוותים לפגישות עם היזמים לתיאום כל הדרישות".
יריב מסכם עם כמה טיפים לבעלי דירות שמעוניינים לקדם תוכניות: "לפני חתימה עם יזם, מומלץ לבדוק את הרקע והעבר שלו באופן יסודי ולפנות לקבלת ייעוץ חינמי במחלקת התחדשות עירונית בעירייה. חשוב לקבל את ההחלטות בזהירות, אך גם לא לעכב תהליכים יתר על המידה. למי שכבר נמצא בתהליך, מומלץ לשמור על קשר עם היזם ולוודא שהפרויקט מתקדם כפי שסוכם".
היעד הבא - התחדשות עירונית שלא למגורים
בזמן שנראה שנתוני ההתחדשות העירונית בתחום המגורים נמצאים במגמת עלייה, הגיע הזמן להתייחס גם לתחומים אחרים. מדובר במבני ציבור או תעסוקה ומסחר שם נכון להיום היקפי הפעילות נמוכים הרבה יותר אם לא אפסיים. זה צריך להיות היעד הבא. נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין מסבירה מדוע וגם למה זה הרבה יותר קשה ומצריך חשיבה מחודשת. "בתחילת הדרך תחום ההתחדשות העירונית שם דגש בעיקר על תחום המגורים, אולם מהר מאוד התעורר הצורך בהתחדשות גם בפרויקטים עם שימושים אחרים. כמי שמטפלת במרכזי מלאכה, קניונים עם שימושים מסחריים ועוד, נדרשת הבנה אחרת לצרכים שלהם.
נחמה בוגיןצילום: ניר שהרבניבפינוי דירת מגורים משלמים את דמי השכירות בתקופת הבנייה וזה מספיק, כשמדובר בפינוי עסקים צריך להתחשב בגורמים נוספים כדוגמת הפגיעה במוניטין, הפגיעה העסקית בעקבות המעבר ועוד. הקריטריונים לתהליך וההתנהלות הכלכלית בנכסים מסחריים הם ייחודיים ושונים מאוד מהמגורים, וחשוב להכיר את הצרכים והמגבלות שיש לנכסים מהסוג הזה כדי שהפרויקט יהפוך למעשי ולכלכלי.
כפתרון לנושא ניתן לקדם דווקא באזורים הללו בינוי־פינוי ובכך להקל את הפגיעה העסקית, מכיוון שהנכס נשאר באזור שהוא מכיר ושלקוחותיו מכירים. כיום הלשכה החלה לקדם ביחד עם גורמי ממשל רלוונטיים עדכון למדדים שיש לקחת בחשבון גם בתחום המסחרי בהליכי התחדשות עירונית".
