דוח מיוחד של שירות התעסוקה לסיכום השפעת המלחמה על מצב התעסוקה בישראל בחצי השנה הראשונה, קובע כי שוק העבודה הישראלי התאושש כמעט לחלוטין והסתגל במהירות יחסית לשגרת המלחמה. יחד עם זאת, בקרב היישובים המפונים ההתאוששות מוגבלת בהרבה, שם מספרם של דורשי העבודה במרץ 2024 גבוה פי 3.3 ממספרם במרץ 2023. זאת, לעומת פי 1.4 בקרב דורשי עבודה משאר יישובי ישראל.
הנתונים העיקריים בדוח מגלים די במפתיע כי שיאה של השפעת המלחמה לא נרשם באוקטובר 2023, החודש בו פרצה המלחמה, אלא דווקא נובמבר 2023, כאשר מספר דורשי העבודה האמיר לכדי 331 אלף נשים וגברים. מאז החלה ההתאוששות, כאשר במרץ 2024 עמד מספרם על כ-223 אלף.
"פרות לא נוטשים": הרפתן שנשאר בקיבוץ - ראיון עם איתמר דגני, רפתן מיד מרדכי
(צילום: ליאור שרון, תומר שונם)
גיל ומגדר: נשים וצעירים היו רגישים יותר תעסוקתית להשפעת משבר המלחמה. שיעורם בקרב דורשי העבודה עלה בנובמבר וירד משמעותית ככל שהשוק הסתגל לשגרת המלחמה. בנובמבר עמד שיעור הצעירים דורשי העבודה על 37.6%, ובמרץ 2024 על 28.7%. בקרב נשים בנובמבר על כ-55% ובמרץ2024 24 על 52.4%.
פגיעה במעמד הביניים: פילוח משלחי היד מגלה שמי שהיה רגיש יותר תעסוקתית למצב המשברי היו מרוויחי השכר הבינוני, עם רמת משלחי יד ברמה מקצועית בינונית. שיעורם בקרב דורשי העבודה עלה משמעותית בתחילת המשבר וירד ככל שהשוק התאושש.
היישובים המפונים: מספר דורשי העבודה ביישובים אלו במרץ 2024 גבוה פי 3.3 ממספרם שנה קודם לכן, כאשר אין למעשה שיפור ממשי אחרי שישה חודשים, וחצי של מלחמה ברצועת עזה ובגבול הצפון.
