"אם משרד האוצר לא יסייע לקבלנים להאיץ את קצב הבנייה הנוכחי, אנחנו נראה עליות במחירי הדירות שיביאו לכך שנתגעגע לעלייה של 22% שחווינו בשנת 2022. כבר עכשיו אנחנו בקצב של 12% לשנה וזה רק ילך ויגבר". כך הזהיר הבוקר (ב') נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו, בדיון הראשון של מושב הקיץ שערכה ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני. הוועדה דנה בנושא תקצוב והתמודדות עם המשבר בענף הבנייה והתשתיות, בצל המחסור החמור בפועלי בניין והתייקרות הדירות מתחילת השנה, ובעקבות בקשת הקבלנים. בפתח הדיון דיברו נציגי משפחות החטופים, ולאורכו אף מתחו ביקורת על המשתתפים על כך שהם לא דנים בדרכים להחזרת החטופים.
סרוגו מתח ביקורת על משרד האוצר: "זה מאוד סימבולי, ועדת הכספים בחרה לפתוח את מושב הקיץ שלה עם דיון בנושא ענף הבנייה, מצד שני אני לא רואה פה שום נציג בכיר של האוצר מאגף תקציבים. המצב ממש חמור". הוא התייחס למחסור בעובדים: "חסרים לנו למעלה מ-80 אלף עובדים. הממשלה אישרה תוספת של 50 אלף עובדים, אבל רק 5,000 עובדים הגיעו ב-8 החודשים האחרונים – רק 10%. אומרים פה שהגיעו לארץ 14 אלף עובדים? אלה בעיקר עובדים שחזרו ועובדים של חברות בנייה זרות, שנספרים כדי להגדיל את המספר".
עוד הוסיף סרוגו כי לצד המחסור בעובדים, "יש מחסור בחומרי בניין, גם בעקבות המצב עם טורקיה, עלויות חומרי הגלם הולכות ועולות כל הזמן, עלות עובד זר עלתה מ-700 שקל ל-1,500 שקל ליום, זה גם לא בא לידי ביטוי בנתוני הלמ"ס – אז שאף אחר לא יתפלא למה מחירי הדירות לא יורדים. חברות בנייה רבות בקשיים, 40% מאתרי הבנייה שוממים. קבלני ביצוע של תשתיות לאומיות לא עובדים – אתם חושבים שב-1 בספטמבר ייפתחו בתי ספר וגנים? התשובה היא לא, עשרות תלמידים ילמדו בכיתה אחת בחלק מבתי הספר בגלל המצב הזה".
בהמשך הפנה שוב אצבע מאשימה לאוצר וטען כי בעקבות המצב "יש איחורים במסירת דירות של חצי שנה. במה אשמים הקבלנים? משרד האוצר מסרב בכל תוקף לנהל דיון מול משרד השיכון ומולנו לגבי פיצוי לקבלנים שמאחרים במסירות. אז או שחברת הבנייה תקרוס או שזה יתגלגל לרוכשי הדירות. אנחנו במצב של 'לוז-לוז סיטואיישן'. יש צניחה של 55 מיליארד שקל בשני הרבעונים האחרונים בתוצר של הענף הבנייה, זה 3% פחות בתוצר הלאומי. מחירי הדירות מזנקים כבר 3 חודשים, כל חודש עולים ב-1%, מחירי השכירות עלו ברבעון הראשון ב-7%. יש הפסד הכנסות צפוי של 40 מיליארד שקל רק מענף הבנייה והתשתיות בשנת 2024".
"שימו 200 אברכים שיבדקו ויזות של עובדים זרים"
עוד הוסיף סרוגו כי בצד הפתרונות יש "להביא את 45 אלף העובדים הזרים שמדברים עליהם תוך 60 יום, זה אפשרי, רק צריך לנהל את האירוע הזה, לתת כסף לרשות ההגירה כדי לשים 200 פקידים. שימו 200 אברכים כדי שיבדקו ויזות של עובדים זרים. כמה זה יעלה? 10 מיליון? 50 מיליון? ואם אתם לא מסוגלים להביא עובדים זרים, תכניסו עובדים פלסטינים. אל תהרסו את הכלכלה. צריך תוכנית שתאיץ את ענף הבנייה, לפי הערכתנו ברבעון הזה לא הוקמו יותר מ-10,000 יחידות דיור, זה קצב של 40 אלף דירות בשנה, זה יעלה עוד יותר את מחירי הדיור".
לדבריו, "המלאי הולך ויורד, אנחנו אוכלים את מלאי הדירות וזה מצב גרוע וסימפטום של עליית מחירים. במקום זה האוצר רוצה להמשיך עם מס הרכישה הגבוה על משקיעים, במקום לעשות את ההיפך, ולהחזיר משקיעים - שיקנו דירות בפריסייל, יאפשרו לקבלנים לקבל ליווי בנקאי. יש להוריד מיסים מהקבלנים כדי שירדו המחירים. קרקעות היום זו לא הבעיה, הבעיה כרגע היא הכדאיות הכלכלית של הקבלנים. צריך לתת להם תמריצים שיבנו יותר".
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, אמר בעניין העובדים הזרים: "אנחנו ערים לבקשת הקבלנים לעניין עובדים זרים, כרגע אין החלטה לגבי העובדים הפלסטינים מצד הממשלה, לכן אנחנו עושים את כל המאמצים להביא עובדים זרים מהודו, סרילנקה ומדינות נוספות. הדרך קשה, היא מלאה אבני נגף, ביטלנו הרבה חסמים, שלחנו גם משלחות, מיינו אילו עובדים מתאימים למה, הצלחנו להביא חלק, לא כפי שחשבנו, עדיין למעלה מ-14 אלף עובדים זרים נכנסו מה-7.10".
"עובדים פלסטינים נכנסים לישראל כמשיגי גבול"
ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, מתח ביקורת על התנהלות הממשלה בנוגע לטיפול בעובדים זרים. "הטיפול ברגולציה הולכת ומעמיקה. בכל פעם שאנחנו מנסים לטפל בה, אנחנו מוצאים את עצמנו עם החלטות מסורבלות יותר". בהמשך הפנה אצבע מאשימה גם לחלק מתאגידי כוח אדם זר בענף הבניין וטען כי ישנם תאגידים שלוקחים עובדים זרים שמגיעים לארץ, וזאת בזמן שתאגיד אחר דאג לרישיונות העובדים ולהבאתם. "יש חוסר הדדיות בין תאגידי כוח אדם, חלק ממנו הוא קרטל ומונופול שמכביד את התהליך ובעטיו יש פחות כניסה של עובדים זרים לארץ ופחות מעקב ושמירה עליהם, אין ביניהם ערבות הדדית", אמר.
לגבי העובדים הפלסטינים, הבהיר רביבו: "הגיע הזמן שנפסיק להיות פופוליסטיים. באופן מנותק משיקולי ביטחון, נכנסים עובדים פלסטינים לשטחי ישראל כמשיגי גבול באופן ידוע וגם באמצעות אישורים ששירותי הביטחון הכללי מנפיקים. ותשמעו משהו הזוי, יש הבדל עצום בין מתן אישור העסקה למתן אישור תעסוקה. הנה עוד פעם גלגולי הלשון שמלווים החלטות משמשפיעות על המשק. עובד פלסטיני יכול להיכנס לארץ ואף ללון בה, אם שילם לאיש הנכון. וכך נוצר מצב שבו קבלן ישראלי נתקל במי שהיה עובד שלו עד 7.10, שהפך להיות המתחרה שלו באתר שמולו, או שהם מתמחרים על אותה עבודה. הגשתי לראש הממשלה נייר עמדה בנושא, וזה נתקע בממשלה. צריך להחליט מה החלופה ואיך נאבקים בכניסה הבלתי חוקית והמקומבנת".
צפו: אושרה התוכנית להבאת עובדםי זרים
(צילום: אסף חן)
ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, משה נקש, ציין כי "לפני המלחמה היינו עם 31 אלף עובדים זרים, היום המספר עומד על כ-35 אלף עובדים זרים. זה לא מספיק, וכולנו עובדים קשה בשביל להגביר את קצב הגעתם, והשבוע אמורים לנחות 500 עובדים נוספים, ועוד 2,000 עובדים שעברו מיונים, בעיקר מהודו". נקש נשאל האם הפועלים שהגיעו לישראל יודעים לעבוד באתרי הבנייה המקומיים. "יש קבלנים מרוצים, יש פחות מרוצים", השיב.
הוא פירט: "עד כה נכנסו לארץ כ-2,850 עובדים זרים בהסכמים פרטיים, כ-2,200 עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים ועוד כ-9,000 עובדים במסלולים נוספים, למשל דרך חברות ביצוע זרות שעובדות כאן ועובדים שחזרו מחופשות. היו בעיות אובייקטיביות שמנעו כניסת עובדים, בין היתר אזהרת המסע שפורסמה בהודו, אבל אנחנו אחרי האירוע הזה ואני מקווה שקצב הכניסות יגדל כדי שנוכל לצמצם את הפערים".
נציגת האוצר, דוריה גנות, התבקשה להשיב לטענות הקבלנים. "במשרד האוצר מודעים למצב הקשה. בפברואר עברה הצעת החלטה עם תוספת של מיליארד שקל לענף הבנייה ואנחנו ממשיכים ללוות את המשרדים כל העת. אנחנו מנהלים דיונים עם הקבלנים ועם כל השחקנים כל הזמן ועושים הכול כדי לפתור חסמים, עוסקים בהגדלת ההיצע והשיווקים במחירים נגישים".
הנזק בענף הבניין עקב המחסור בעובדים זרים - כ-3 מיליארד ש' בחודש
בתוך כך, בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בנושא מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בישראל אמר אסף גבע, סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר, כי אומדן היעדר עובדים זרים בענף הבניין עומד על נזקים בהיקפים של כ-3 מיליארד שקל בחודש. עו"ד אפרת לב-ארי ממינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה ציינה: "בחודש מרץ דווחנו על כ-6,000 עובדים מוחרגי סגר, לפי הפילוח הבא: 214 עובדים בענף החקלאות, 3,100 בתעשייה, 1,847 בשירותים, 418 במלונאות ו-476 בבניין. מתחילת המלחמה התקבלו 73,908 בקשות של עובדים פלסטינים למשיכה הונית מוקדמת של כספי הפנסיה".
יו"ר הוועדה, אליהו רביבו, חזר על דבריו בדיון בוועדת הכספים ואמר: "העסקת פלסטינים בעת הזו אינה בקונצנזוס, אולם אני דורש מהממשלה לקבל החלטה. אנחנו במצב אבסורדי בלתי מתקבל על הדעת. בדיון האחרון התברר שאין אישורי כניסת לפלסטינים, אולם אלפי אישורים מונפקים לפועלים מיו"ש. האם הממשלה יכולה להסביר את הסתירה במדיניות הקיימת? מחיר היעדרות הפועלים בענפי הבנייה והחקלאות מהווה פגיעה של 3 מיליארד שקל לחודש".
נציג המתפ"ש, רס"ן אלכסנדר קוקוי, אמר כי עד ה-7 באוקטובר עבדו בישראל 104 אלף פועלים. ועוד כמה אלפים ללא רישיון. היום מוחרגים כ-8,000 עובדים לענפים שונים, 150 מהם לטובת מערכת הביטחון. ח"כ רביבו השיב: "אם לא נכנסים עובדים, אף אחד לא נכנס. אם נכנסים, אני מבקש נתונים מדויקים ובאלו עילות. אני שואל על אישורי 00 לצרכים אישיים שאינם לרווחה או רפואה. אני מבין שזה בא לתת שחרור לרשות הפלסטינית. התפקיד שלנו לפקח על כך. האם שר הביטחון היה מעורב בקבלת ההחלטות להכנסת פועלים מוחרגים?".
מנכ"ל ארגון העובדים מען, אסף אדיב, טען כי היתרי העבודה של הפועלים הפלסטינים בתוקף, ומתחדשים כל 6 חודשים. רס"ן קוקוי אישר כי ההיתרים בתוקף ואמר כי המערכת מאריכה את ההיתרים באופן אוטומטי. רביבו השיב: "זו בושה שאנשי המחשוב של המתפ"ש לא מסוגלים לבטל את היתרי העבודה".
