בת 65 שנתקלה בבור בכביש ברמת גן ונפלה גן תקבל פיצויים והוצאות בסך כ-150 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב. השופטת ויג'דאן חליחל קבעה שהאחריות רובצת כמעט במלואה על העירייה.
התאונה התרחשה לפני כשלוש שנים בשעת ערב בזמן שהתובעת ירדה ממדרכה על מנת לחצות את הכביש לכיוון המכונית שלה, ולדבריה נתקלה בבור עמוק. היא הובהלה לבית החולים, שם אובחן אצלה שבר בכף הרגל וכן חבלות בברך ובכתף.
1 צפייה בגלריה
גבס פציעה שבר רגל אילוס אילוסטרציה
גבס פציעה שבר רגל אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בתביעה שהגישה לפני כשנתיים טענה האישה שהאחריות לתאונה ולפצעיה מוטלת כולה על העירייה. היא סיפרה שמאז התאונה היא מרותקת לבית, מתקשה לזוז ונאלצת להתנייד באמצעות כיסא גלגלים והליכון. לדבריה, עוד לפני התאונה סבלה ממחלת ריאות ואף הייתה מועמדת להשתלה, אלא שבגלל הפציעה התהליך הופסק והיא איבדה את מקומה ברשימת המועמדים - דבר שעלול לטענתה לקצר את חייה.
מנגד טענה העירייה שמדובר בתאונה בלתי נמנעת שאי אפשר היה לצפות מראש, ומכאן שאין להטיל עליה את האחריות. לשיטתה, היה על האישה לשים לב לאן היא הולכת ומשלא עשתה כן – מדובר ב"נפילה סתם" שהעירייה אינה צריכה לפצות בגינה.
אבל השופטת חליחל האמינה לתיאור התאונה כפי שהובא על ידי התובעת. היא התרשמה שהיא אכן נפגעה בעת שנתקלה בבור בעומק 7 ס"מ שנפער בכביש, בשעת ערב ובהיעדר תאורה כשהיה קשה להבחין במפגע.
התובעת הציגה את דו"ח מוקד העירייה וטענה כי מסתמן ממנו שהרחוב שבו אירעה התאונה הינו עתיר מפגעים, ובנסיבות אלה נקבע כי באי טיפולה בבור – היא הפרה את חובתה.
עו"ד אורן דטלעו"ד אורן דטלרונית לובצקי
"הגם שנתתי דעתי לכך שרשות מקומית אינה יכולה למנוע את כלל הנזקים הבלתי צפויים שעשויים להיווצר בתחומה או לדאוג שכל פינה וקטע ברחוב יהיו מוארים", כתבה השופטת, "נסיבות מקרה זה, שבהן נתקלה התובעת בבור שנפער בכביש בצמוד למדרכה בעת שהמקום לא היה מואר, מציגות את העובדה לפיה הפרה העירייה את חובתה".
היא קיבלה את עמדת התובעת שלפיה הבור מהווה מפגע לכל דבר ועניין, שחייב היה להיות מטופל באמצעות פעולות תיקון או אכיפה מטעם העירייה עוד לפני התרחשות התאונה. זאת במיוחד בצל הדוחות שהוגשו לתיק, שלפיהם היו תלונות מוקדמות באותו מקום. משלא הוכחו פעולות כאלה, נקבע שקמה אחריותה של העירייה.
לצד זאת ייחסה השופטת לתובעת 15% מהאחריות לתאונה כאשם תורם. היא קבעה כי נוכח העלטה ששררה במקום היה עליה לנקוט משנה זהירות בעת הליכתה, במיוחד לאור טענתה שמדובר ברחוב שהוא "חור אחד גדול", המוכר לה היטב בהיותו סמוך לבית אחותה.
לאחר ניכוי האשם התורם נפסק שהעירייה תפצה את הולכת הרגל ב-122,400 שקל עבור נזקיה השונים, כגון עזרת הזולת וכאב וסבל. עוד נקבע שהעירייה תישא בשכר טרחת עו"ד האישה, בסך 28,640 שקל, וכן תשלם לה הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד אורן דטל עוסק בנזקי גוף ותאונות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין