כשבוע חלף מאז רעידות האדמה הקטלניות בטורקיה ובסוריה שגבו עשרות אלפי חיי אדם, ורעשי משנה בעקבות אותן רעידות הורגשו גם בישראל, ואולם במשרד האוצר הודו היום (שני): "אין כסף שחונה במיוחד עבור אירוע של רעידת אדמה".
בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא היערכות תקציבית לרעידות אדמה, אמר נציג האוצר: "יום אחרי רעידת אדמה קיימים תקציבים שיופנו לנושא הזה במידת הצורך, בשיטה של תקציב המדינה. המדינה אינה שומרת כסף בצד, כספים מוקצים היום לצורך היערכות לרעידת אדמה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
את הדברים אמר נציג האוצר, אסף וקסלר, בעקבות שאלות חוזרות ונשנות על היערכות המדינה למקרה קיצון. וקסלר ציין כי "הפתרון היסודי והמרכזי של הנושא הזה הוא התחדשות עירונית" והוסיף כי בשבע השנים האחרונות הוקצו כשני מיליארד שקל עבור קידום פרויקטים של התחדשות עירונית לצורך מניעת קריסת מבנים, כאשר בשנת 2022 לבדה הוקצה סכום שבין 300-400 מיליון שקל.
עוד אמר כי בשנים האחרונות נחתמו הסכמי גג לעידוד התחדשות עירונית ב-12 רשויות מקומיות ותוקצבו הליכי תכנון של פרויקטים כאלה בהיקף של כ-200 מיליון שקל. הוא הזכיר כי תקציב משרד הבינוי והשיכון לחיזוק מבנים מסוכנים עומד על כ-50 מיליון שקל.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, מתח ביקורת על דברי נציג האוצר ואמר: "מתרחשת רעידת אדמה, יש הרבה מאוד משפחות שנפגעות כלכלית, אין להן קורת גג, אין להן כלום, הן בחוסר כל. מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה". הוא שאל: "כמה כסף מקצה מדינת ישראל לאסון כזה של רעידת אדמה, ואיפה הוא נמצא?".
על כך השיב נציג האוצר: "אין לי תשובה לדבר הזה. תקציב המדינה מנוהל כך שאנחנו מנהלים סיכונים, הרבה פעמים פוגשים אותנו אירועים ואנחנו מוצאים את התקציב. אין תקציב שחונה, כמו שהקורונה פגשה אותנו ופתחנו קופסאות קורונה".
"הבניינים נבנו בשנות ה-70, יש סדקים": הישראלים שחוששים מרעידת אדמה
(צילום: חגי דקל)
על כך אמר ח"כ גפני כי המדינה לא ידעה שמגפת הקורונה תתפרץ, אבל על רעידת אדמה "מדברים כל הזמן וצריך לדעת איך המדינה נערכת לכך כלכלית". הוא הוסיף: "איפה הכסף הזה? אל תתלו את זה באיזה דבר שקורה וצריך להוציא כסף מתקציב המדינה. במיוחד עכשיו, אחרי טורקיה, הממשלה נדרשה לנושא הזה. אני רוצה לדעת האם הממשלה הקצתה סכום מסוים לנושא, ואם כן כמה ובאיזה מקום?".
מנהל ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה במשרד הביטחון, אמיר יהב, הזהיר כי "על פי הערכת משרד האוצר, עלות הנזק של רעידת אדמה תעמוד על 150 מיליארד שקל", והבהיר כי "מניעה תהיה הרבה יותר זולה. בטורקיה כבר מדברים על הערכה של 85 מיליארד דולר. לפי המחקר, כל השקעה של דולר בהיערכות תחסוך בין 6 ל-10 דולר אחר כך".
בדיון בוועדת הכספים השתתף גם שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, שיצא נגד מדיניות רשות שוק ההון, חיסכון וביטוח אשר דורשת מבעלי ביטוח מבנה שביתם נהרס לבנות אותו מחדש בתוך שנה, אחרת יזכה לשיפוי חלקי של כ-60% בלבד. שדה אמר כי "יש בעיה בפוליסה הזאת, היא לא מושלמת עד הסוף. גם מי שכבר עשה ביטוח, חברות הביטוח מחייבות אותו לבנות מחדש את הדירה שלו תוך שנה. כולנו רואים מה קורה בעולם, אף אחד לא מתאר לעצמו שאחרי אירוע של רעידת אדמה מישהו באמת יצליח לבנות את הבית שלו תוך שנה - ואם זה לא יקרה תוך שנה הוא יהיה בחיסרון כיס די גדול".
שדה הוסיף כי "יש כשל שוק וכשל ביטוחי בנושא של חיזוק מבנים, מספר חברות הביטוח שמאפשרות ביטוח לקבלנים שיעשו חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה כמעט ולא קיים היום במדינת ישראל, ואז אם כבר יש מבנה שמעוניין לעשות תמ"א 38 או חיזוק כזה או אחר כשהוא בא לבטח את עצמו הוא מוצא את עצמו בבעיה ואלה דברים שצריך לטפל בהם".
בתגובה לדברי שדה פנה ח"כ גפני לנציג רשות שוק ההון בדיון: "מה שאנחנו רואים בעולם בנושא הזה של רעידות אדמה - המציאות של לשפץ את הבית בתוך שנה זה כמעט בלתי אפשרי. צריך להקל על האנשים באופן כזה של לתת להם מרווח זמן יותר גדול. אז אתה (נציג רשות שוק ההון) בעצמך אומר שבין יתר הדברים אתם דיברתם על זה, אז למה לא משנים?", תהה.
בסיכום הדיון אמר גפני: "אני דורש תשובות בתוך שבוע ימים מחברות הביטוח - האם הולכים לפרויקט פרסומי, שכל אדם ידע שכדאי לו לעשות ביטוח מבנה ודירה; ממשרד האוצר - כמה כסף יש בתקציב המדינה לנושא של רעידת אדמה, ואיפה הכסף הזה נמצא; ממשרד הפנים - למה אין ביטוח ברשויות המקומיות, האם זה כי משרד הפנים אינו משפה את הרשויות; ממשרד הבריאות - תוכנית של הארגונים שלדברי 'איחוד הצלה' לא נמצאים בתקצוב, כמה תקצוב יש להם ולמה הם לא בתרגולת והמערך של משרד הבריאות. לצערי הרב מדינת ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה".
בתוך כך, בדיון בנושא מוכנות המדינה לרעידות אדמה בוועדת הפנים והגנת הסביבה אמר יוסף חיים שמחון, יועץ למנכ"ל משרד הפנים, כי בימים אלה המנכ"ל בוחן את האפשרות להאריך את תוקף תמ"א 38. "המנכ"ל בוחן את הארכת התקנה", אמר שמחון.
יו"ר הוועדה, יעקב אשר, הגיב לדברים ואמר כי הוא שמח שבשעת חירום יש התייחסות למכלול ההיבטים. "צריך לתת לכל אזור את הפתרון שלו. גם באזורי המרכז גרים קשישים בבתים מטים לנפול", אמר היו"ר אשר.
