יש תארים שלא כדאי להתהדר בהם. אחד מהם הוא "העיר היקרה ביותר בעולם". כן, "התואר" הלא מכובד הזה ניתן היום לתל אביב על ידי המגזין היוקרתי אקונומיסט. העיר המצויה בליבו של המטרופולין הגדול בישראל זינקה בלי שום הפסקה מהמקום החמישי בשנה שעברה למקום הראשון השנה, ובכך עקפה ערים ממש לא זולות כמו פריז במקום השני ואפילו את ניו יורק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כדי להבין מהי המשמעות של הנתון הזה, צריך רק לקרוא אזהרות של שנים שמשמיעים סוכני נסיעות ברחבי העולם, בנוסח "אבל תדע – ישראל יפה מאוד, אך גם יקרה מאוד". ומתברר שתל אביב יותר יקרה גם מכל שאר ישראל. אז למה זה קורה לנו שדווקא בעיצומו של משבר הקורונה תל אביב זכתה בתואר המפוקפק?
לא בכדי מכנים גם בארץ את העיר כ"מדינת תל אביב", המנותקת משאר ערי וישובי הארץ. הרי איפה עוד תמצאו חניה לשעה ב-40 שקל? איפה עוד תיסעו בפקקים הנוראיים במונית למרחק שלושה קילומטרים ב-50 דקות ותשלמו 100 שקל, שהם יותר מ-30 דולר? היכן עוד תשלמו לעוזרת בית - כן, שמענו על מחיר כזה - 150 שקל לשעה? כי בתל אביב, כמו בתל אביב, מותר הכל. ואם אין לך מקום חניה ואתה צריך להגיע דחוף לבית המשפט או לבדיקה אצל רופא, תשלם גם 40 שקל לשעה.
למה? פשוט מאוד: כי תל אביב לא תוכננה להיות ליבו של מטרופולין, המונה כמעט חמישה מיליון בני אדם, מנתניה עד גדרה. כי תל אביב עצמה היא בעצם עיר קטנה, עם 400 אלף תושבים בלבד, שרזרבות הקרקע שלה הולכות ונגמרות.
אז לא פלא הוא שבתל אביב משכירים דירה בת שלושה חדרים ב-8,000 שקל (מחיר בהזדמנות באזורים אחדים) ובברלין דירה דומה תושכר ב-600 אירו (קצת יותר מ-2,000 שקל) וגם אסור להעלות בה את המחיר מעבר לשיעור מצומצם שנקבע בחוק, שלא קיים בישראל.
יותר מהכל, ת"א סובלת מחוסר נגישות
יותר מכל סובלת העיר היקרה בעולם מחוסר הנגישות אליה. אין קווי רכבת מחלק מהישובים הצמודים אליה, אין מטרו, אין אפילו רכבת קלה - שאותה מכנה מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, ד"ר יעקב שיינין, "מתאימה ללונה פארק בראשון לציון". אז הכל כמעט מגיעים מבוקר עד לילה לעיר האורות (לא פריז) תל אביב ברכבים פרטיים. וזה עולה יותר דלק, שמחירו התייקר מאוד לאחרונה (היום דווקא הוזל), עולה בפקקים עצומים, שמייקרים את הנסיעה, ובוודאי עולה בעצבים.
ומאחר שמדובר בעיר המובילה בישראל, הודה בעל חנות בגדים כי "בתל אביב ישלמו לי על החליפה בדיוק פי שלושה מאשר בעפולה". כי העניין הזה כבר השתרש בכל תחום. "קניתי את הנעליים בתל אביב", "כדי לקנות את הסלון הזה נסעתי במיוחד לתל אביב", אלה אמירות שאפשר לשמוע בכל תחום כמעט ובכל יום. על מבחר גדול יותר, עם מוצרים יוקרתיים יותר, בחנות שבה משלמים הרבה יותר ארנונה מאשר בעפולה – כך יהיה גם המחיר יקר בהרבה.
נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, מתריע כבר שנים שתל אביב יקרה באופן בלתי סביר. יוקר המחיה גבוה בה ב-22% מאשר בברלין, בירת מדינת השפע גרמניה, הוא אומר לנו בכעס. למה בעצם? כי נטל המיסים העצום שנופל על המגזר העסקי גורם לחלק מהיוקר העצום, כדבריו. ולאמיתי אין גם תחזיות מעודדות לעתיד: "היטל הגודש יעלה עוד יותר את מחירי התשומות. ויחד עם היטלי אבטחה והיטלים אבסורדיים אחרים - הכל מתייקר עוד ועוד".
לדברי ד"ר יעקב שיינין, זו אחת הסיבות העיקריות ליוקר המחייה הגדול בעיר. "תל אביב היא עיר קטנה ואין לה את היתרונות לגודל של מטרופולין גדול. לכן הכל כל כך יקר בה, ובוודאי מחירי הנדל"ן".
בראייתו, הפשרת קרקעות בתל אביב זה עניין חשוב, אך הרבה מעבר לזה חשוב שתהיה מערכת הסעת המונים 24-7, שתהפוך את אשדוד ונתניה להיות במרחק של פחות מ-20 דקות ממרכז תל אביב, "וזה עניין קריטי".
ואז הגיעה הקורונה
לכל אלה ניתן כמובן להוסיף את "תרומת" היציאה משיא משבר הקורונה, עם בום אדיר של קניות וביקושים, שגרם מיד - לפני כל העולם - לעליות מחירים מסחררות בתל אביב. נוסיף לכך את מחירי הדלק הגבוהים במיוחד בישראל, כאשר יותר מ-70% מהם הם מיסים לממשלה, והעלייה המסחררת במחירי התובלה הימית, שבקשר בין מדינות אירופה למשל לא משפיעה כל כך - וקיבלנו עוד סיבה טובה ליוקר הרב בתל אביב.
לכל אלה נוספה כמובן התחזקות השקל מול הדולר - עוד תואר לא משמח שנטלה ישראל כולה ולא רק העיר תל אביב: השקל הגיע למקום הראשון בעולם בהתחזקותו בחודשים האחרונים. וזה אומר שתייר אנגלי או אמריקני שמגיע לתל אביב (כאשר מותר) - ישלם הרבה יותר בחנות ובמסעדה מאשר בעבר.
וכאן הגענו למסעדות ולבתי הקפה. לשבת בבית קפה במונמארטר בפריז או בפרידריך שטראסה בברלין, אמור להיות יוקרתי הרבה יותר מאשר לשבת ברחוב אבן גבירול בתל אביב. אולם, ראו זה פלא: על כוס קפה ועוגה בתל אביב תשלמו בערך פי שניים מאשר בערים נוצצות בעולם ועל מחיר כוס בירה כבר בכלל אי-אפשר לדבר.
חבר מגרמניה כמעט התעלף עוד לפני שנתיים כאשר דרשו ממנו על חצי כוס בירה בפאב בתל אביב 40 שקל. "זה עולה אצלנו שני אירו, מקסימום שלושה", אמר התייר שהפך לחיוור כסיד כאשר שמע את המחיר בפאב בתל אביב.
הסיבות ליוקר הרב במסעדות מוסבר בכך שמזון רב מיובא, מבשר המגיע מארגנטינה, דגי סלמון המיובאים מצפון אירופה וחומרי גלם למתוקים שמגיעים במטוסים מעבר לים. למרות שכר הרעב שמקבלים המלצרים - המחירים בארץ גבוהים גם פי שניים-שלושה מאשר במסעדה מובחרת במדריד או באתונה. ויש מי שטוענים, כי התל-אביבים פשוט לא יוצאים למאבק במחירים ומשלמים את מה שמבקשים מהם.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, לא הופתע כלל מדירוגה של תל אביב כמקום היקר בעולם. "רמת השירות בתל אביב היא בשפל. הארנונה לעסקים ולמגורים עולה כל הזמן, תל אביב נראית כמו ימי פומפי האחרונים. שיפוץ הרחובות נעשה מכה אחת וחונק את התנועה ובעלי העסקים. זה פשוט מייקר הכל".
רועי כהן, נשיא ארגוני העצמאים, אמר לנו כי "תל אביב תמיד הייתה ליבת העסקים של ישראל, עם מקומות הבילוי, התרבות והתעסוקה המובחרים. לכן תמיד היה יקר לחיות בה ואנחנו רואים זאת עם עליית מחירי הדירות ההולכים ומאמירים. הסכנה לעסקים היא כפולה, עם התחזקות השקל. אני מאמין שתחול עוד עלייה בתשלומים השוטפים של בית העסק ובמיסים המקומיים כמו ארנונה. הציבור יצרוך פחות מוצרים ושירותים, מה שיפגע בהכנסות העסק, וכל זה קורה בעת שבה אין תיירים שמכניסים כסף לתל אביב".
לא, אי-אפשר לחזות עתיד זול יותר לתל אביב בעת הקרובה. המטרו לא יוקם בשנים הקרובות, אגרות הגודש ייקרו עוד את הגישה לעיר, השקל כנראה יישאר חזק והתל אביבי הממוצע לא יתמקח על כוס בירה או על מחיר הסטייק העסיסי. לכן, בעתיד הקרוב לא נראה שתל אביב "תאבד" את מקומה בצמרת הערים היקרות ביותר בעולם.
ויש רק תואר אחד מפוקפק ומעציב יותר מזה שבו זכתה תל אביב "ביושר" השבוע - המקום האחרון בדירוג הערים היקרות ביותר, מה שמעיד דווקא על עוני, דלות ונחשלות. בתואר הזה מחזיקה, לא עלינו, דמשק.