"מבחינת האוצר, כל דרישה לתקצוב לחלקאות זה פיגוע רב מימדים. אני בא מעולם שאם אין לך מפתח לדלת - אתה מפוצץ אותה". כך אומר ל-ynet שר החלקאות אבי דיכטר, שמגביר כעת את המאבק מול האוצר לתוספת תקציב למשרד. זאת, לאחר שהתברר לו כי תקציב משרד החקלאות ספג את הקיצוץ הגדול ביותר ביחס למשרדים אחרים, למרות שבמלחמה דווקא עלתה המודעות לחשיבות החקלאות הישראלית והצורך בעצמאות בייצור המזון.
ביום רביעי הקרוב צפוי דיכטר להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במטרה לפתור את המחלוקת בין דיכטר לאגף התקציבים באוצר. כזכור, רגע לפני אישור התקציב המתוקן לשנת 2024 בכנסת, איים דיכטר שלא יצביע בעד אישורו עקב הקיצוץ העמוק במשרדו. לבסוף, דיכטר הצביע בעד אחרי שנקרא לפגישה עם נתניהו. בכנסת התחוללה מהומה בנוגע לסיכומים או ההבטחות שהיו או לא היו בין ראש הממשלה לשר החקלאות, ונתניהו הצהיר שלא סוכם דבר.
למה בחרת להתנגד באופן פומבי לתקציב רגע לפני שהוא עובר בכנסת?
"בגלל המלחמה אמרו שכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ולוותר, ואנחנו באחריות נעננו לבקשה. לא ידענו בזמן אמת מה הנטל שלקחו על עצמם שאר המשרדים. רק אחרי שהתפרסם התקציב הבנו את גודל הבעיה ויצאנו לתקן. אנחנו דורשים שיחזירו לנו 160 מיליון שקל, ואני נחוש לנצח בקרב הזה".
איך אתה מסביר את זה שדווקא במשמרת שלך, כשאתה מקורב לראש הממשלה וכשהחשיבות של החקלאות הישראלית עלתה למודעות בעקבות המלחמה, מקצצים במשרד החקלאות יותר מבשאר המשרדים?
"ראש הממשלה דווקא נחוש לאפשר לנו לממש את התקציב שלנו. אני מודה שהופתעתי משר האוצר, כי חשבתי שסמוטריץ' מודע לחשיבות החקלאות הישראלית, אבל לאט לאט הוא נצבע בצבעים של אגף התקציבים. האוצר התחרפן שעם כניסתי לתקציב הצלחתי לבלום את התקנות להגנת הצומח (שתפקידן להגן מפני הגעת מזיקים לישראל דרך פירות וירקות מיובאים). אלה היו כלולות ברפורמה לחקלאות שקידמו קודמיי בתפקיד, ולא הספיקו להעביר בממשלה הקודמת. לפי התקנות כל אחד יכול לייבא פירות וירקות מכל מקום, והבדיקה היחידה שנדרשת הייתה רק בשערי מדינת ישראל. כל מי שמכיר את הבדיקות נגד מזיקים יודע שאין סיכוי רציני לאתר מזיקים בבדיקה בנמל במשטחים גדולים. במקרה הזה הצלחתי למנוע את החקיקה הזאת בחוק ההסדרים, ובאוצר לא האמינו שכל האסטרטגיה שלהם קורסת.
"הדרישה שלי לתוספת תקציב אפשרית בלי לפתוח את תקציב המדינה. יש פתרון דרך הרשאות להתחייב שלא נוצלו וניתן להמיר אותם. אבל משום שאין רצון טוב באוצר, אני מביא את ראש הממשלה להכריע בסוגייה. הכספים קיימים וחונים באוצר שלא מוכן לשחרר באמצעות כל הפטנטים של אגף התקציבים של חסמים בירוקרטיים. האוצר שם חסמים וצריך לכל דבר לבקש את אישורם - מין פטנט ישראלי שכזה. אני הבהרתי למשרד האוצר - אני הולך לממש את האסטרטגיה שלי בחקלאות".
מה אתה חושב על הרפורמה בחקלאות של קודמך, השר לשעבר עודד פורר?
"זה לא סוד שהממשלה הקודמת קידמו רפורמה בחקלאות שאם הייתה מתבצעת כמו שהם רצו - תוך 15 שנים היו לומדים על חקלאות ישראלית רק בשיעורי היסטוריה. מי שמכיר יודע שב'מגירת הפנטזיות' של אגף התקציבים באוצר אחת הפנטזיות היא לייבא הכל לישראל. כל פעם שמגיע שר שולפים אותה, אם לא מצליח מחכים לשר הבא".
לישראל אין אפילו תוכנית אב לחקלאות ולביטחון מזון. איך אתה מסביר את זה?
"אני בניתי אסטרטגיה לחקלאות בישראל, לא הייתה כזאת. יש בארץ ועדות תכנון לכבישים, לבנייה - אין ועדת תכנון לחקלאות. לצערי, בהסכמים הקואליציוניים הוציאו את יחידת תכנון הקרקעות לחקלאות ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל, וכשהגעתי הבנתי שנשארתי עם 'מכונית ללא גיר'. הקמתי את אגף התכנון מחדש, לקח לנו שנה ורבע להחזיר אותנו לוועדות התכנון. שינינו את החוק.
"לא יכול להיות שמשרד שמופקד על ביטחון המזון יהיה ללא יכולת תכנון. בסין יש תוכנית ביטחון מזון ל-100 שנה קדימה, היפנים בנו תוכנית ל-50 שנה, אני אמרתי בוא נתחיל עם תוכנית ל-25 שנה. באוצר רק רוצים להגדיל את היבוא. שאלתי אותם אם הם יודעים ש-50% מהיבוא של פירות וירקות לארץ מגיע מטורקיה וירדן. בירדן יש עכשיו הפגנות נגד יצוא תוצרת לישראל, ובטורקיה כולנו יודעים מה קורה. נכון, אפשר לקנות עגבניות בהולנד, רק שזה יעלה פי שניים. במקום זה, צריך להשקיע בהגדלת התוצרת החקלאית.
"בנוסף, חשוב לציין שבאיחוד האירופי קיבלו החלטה להתרכז ביצוא ויבוא של מזון בתוך האיחוד, כי הביקושים למזון בעולם גוברים לצד המחסור שמתגבר גם הוא. לא סביר שישראל תגדל רק 10% חיטה ותייבא את כל השאר מירדן ומטורקיה. מחר המלחמה בעזה עלולה להסלים והירדנים עלולים להפסיק לייצא לנו עגבניות, ומה אז?".
מה נחוץ כדי להגביר את הייצור החקלאי בישראל?
"הדבר הראשון הוא עובדים. לצערי אין עבודה עברית בחקלאות. הגדלנו את מספר העובדים הזרים המותר מ-30 אלף ל-50 אלף, בינתיים חזרו מתאילנד כבר 12 אלף עובדים מאלה שעזבו. חתמנו הסכם עם סרי לנקה ומשם גם מתחילים להגיע עובדים. אנחנו עובדים על הארכת האשרה המותרת לעובד זר מ-5 ל-7 שנים. הרעיון הוא שכל חקלאי יוכל להעסיק כמה עובדים שנכון עבורו ושלא יהיה מוגבל במכסות.
"הדבר השני שצריך הוא קרקעות חקלאיות. כשהגעתי למשרד גיליתי ש-30 אלף דונם בשנה מופקעים מהחקלאות לטובת בניית שכונות חדשות. אמרתי לשר השיכון ולרמ"י שהמסיבה נגמרה, ואנחנו עובדים על זה שחקלאי שהקרקע שלו הופקעה יקבל קרקע חקלאית חלופית.
"האמצעי השלישי שדרוש הוא חדשנות טכנולוגית. זה צריך להיות החוזק של החקלאות בישראל".
מה לגבי מחיר המים לחקלאים?
"נכנסנו כאן למלחמת עולם מול האוצר. לפי נתוני מכון מחקר הכנסת, המים הביתיים בישראל הם מהזולים בעולם, בעוד שהמים לקחלאות הם מהיקרים בעולם - והם אמורים להתייקר עוד יותר. ניסיתי להבין למה, ומתברר שבין השאר עוד מחייבים את החקלאי בעלות ההובלה של המים. זה אבסורד שחקלאי צריך לשלם את זה, זה אמור להיות באחריות המדינה - אבל שר האוצר התנגד. ראש הממשלה דרש ממנו להעביר תקציב של 52 מיליון שקל להובלת מים לחקלאות במטרה להוריד את המחירים לחקלאים, זה היה אמור לקרות השנה אבל המלחמה דחתה את זה ל-2025. זו סוגייה אסטרטגית לכל דבר.
"לכל אלה שמאשימים את החקלאות ביוקר המחייה אני אומר - היבוא גדל והמחירים לא ירדו. אם לחקלאים הישראלים לא יהיה תמריץ לגדל, בעוד 10 שנים לא תהיה פה חקלאות. באוצר אומרים שהחקלאים נוסעים במרצדס, אז לא ברור איך הם יכולים להסביר את זה שגיל ממוצע של חקלאי הוא 65. צעירים לא נכנסים לתחום".
