קבוצת חנן מור הגישה היום בקשה לצו עיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. רבים מתבלבלים וסבורים שמדובר בבקשת הקפאת הלכים, אך זה אינו המצב. מהו אותו תיקון 4 שחברות בקשיים נוהגות יותר ויותר לעשות בו שימוש? מדובר באחד מהכלים המשפטיים שיצאו לאור במרץ 2021 לצורך טיפול במשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה.
אולם, פסיקת בית המשפט הבהירה כי תיקון 4 אינו מיועד לחברות או ליחידים שנקלעו לקשיים בשל נגיף הקורונה בלבד. כלומר, גם אם החברה לא נקלעה לקשיים בשל הקורונה היא יכולה להגיש בקשה על פי תיקון זה, ולא נדרש להוכיח קשר סיבתי בין הקורונה לקשיים. למעשה, מדובר בתיקון המאפשר לחברה בקשיים להגיע עם נושיה להסדר, ועד שתגיע לאותו הסדר רצוי היא תזכה לצו עיכוב הליכים שימנע מנושיה לפתוח ולנהל נגדה הליכים משפטיים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפני התיקון לחוק, בית המשפט היה מוציא לחברה בקשיים צו לפתיחת הליכים במסגרת הליך חדלות פירעון רגיל. עם תחילת הליך חדלות הפירעון הרגיל ניטלה השליטה בחברה החייבת מידיה והועברה לנאמן שמינה בית משפט. לעומת זאת, במסגרת תיקון 4 סמכויותיהם של נושאי המשרה של התאגיד יישארו על כנן בתקופת עיכוב ההליכים והם לא יוחלפו. עם זאת, בית משפט ימנה לתאגיד מנהל הסדר שיסייע לתאגיד ולנושיו לנהל משא ומתן לצורך הגעה להסדר חוב. מנהל ההסדר מתפקד לצד ההנהלה הקיימת ולא מנהל החברה ולא מפקיע סמכות המנהלים כמו נאמן שמחליף את הנהלת החברה.
יש להדגיש כי עיכוב ההליכים שניתן במסגרת תיקון 4 אינו בבחינת סעד העומד בפני עצמו, אלא הוא נועד לאפשר לחייב לגבש הסדר לצורך שיקומו. כשמדובר בתאגיד, עיכוב ההליכים מותנה במספר דרישות מינימליות כגון הצגת מתווה להסדר החוב, תוכנית הפעלה לתאגיד בתקופת עיכוב ההליכים ועוד.
בהקשר זה קבע השופט חגי ברנר כי "אחת מתכליותיו של תיקון מס' 4 לחוק היא לאפשר למנהליו של תאגיד, שכשלונו העסקי איננו תולדה של מחדליהם, לגבש הסדר חוב ולהביאו לאישור הנושים, מבלי שהחרב המתהפכת של צו פתיחה בהליכים מונחת מעל לראשיהם ומבלי שהם יאבדו את מושכות הניהול לטובת נאמן מטעם בית המשפט. המטרה היא לעודד מנהלים כאלה לפנות במידת הצורך למסלול של שיקום בלא צו לפתיחה בהליכים ובלא לאבד את השליטה בניהול החברה".
בפועל, תיקון מספר 4 מאפשר לחברה הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה נגדה למשך שלושה עד ארבעה חודשים, במהלכם יוכלו החייבים, יחידים ותאגידים, לפעול לגיבוש הסדרי חוב בליווי של מנהל הסדר שימנה לכך בית משפט.
אולם, יש לדעת כי לעיתים חברות יגישו בקשה לפי תיקון 4, אולם בית משפט יכול להחליט כי על החברה לפנות בהליך חדלות פירעון רגיל במסגרתו ימונה לה נאמן שישתלט עליה. זה יכול לקרות כאשר הנושים איבדו אמון בחברה ומתנגדים לקיים את ההליך לפי תיקון 4 ולאפשר למעשה להנהלה הקיימת להמשיך לנהל את המערכה.
במקרה של חברת ההסעדה שולץ, החברה פנתה בנובמבר 2021 לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לעיכוב הליכים בהסתמך על תיקון 4 לחוק בשל חובות בסך של כ-98 מיליון שקל. למרות שטענה כי קשייה נובעים ממגפת הקורונה, מהבקשה שהגישה החברה לבית המשפט לרבות הדוחות הכספיים שצורפו לבקשה עלה כי הרבה לפני שהמגיפה הגיעה לישראל, חברת שולץ רשמה הפסדים.
בסופו של יום, בית משפט דחה את בקשת שולץ לחסות תחת תיקון הקורונה, דבר שהיה מאפשר לה להגיע להסדר חוב מבלי שימונה לה נאמן ומבלי שיתערבו בניהולה. במקרה של חברת הנדל"ן רום כנרת היא הגישה את הבקשה לפי תיקון 4 לחוק, אולם נושים התנגדו ובית המשפט לא נעתר לבקשת החברה והחליט למנות לה נאמנים. בין השאר קבע בית המשפט כי הנושים שהתייצבו לדיון הביעו חוסר רצון מובהק להסדר.
האם הנושים של חנן מור יתמכו בבקשת החברה?
לצד החוזקות והכוונה הטובה שבתיקון 4 יש הטוענים כי יש בו חסרונות. כך למשל נושים יכולים לטעון כי על פי תיקון 4 לחוק, הניהול והשליטה נותרים בידי ההנהלה הנוכחית של החברה, כלומר בידי מי שהביא במו ידו לקשיים בהם מצויה החברה, תוך מעטה של הגנה של בית המשפט לתקופת ההסדר.
ימים יגידו מה יקרה בתיק קבוצת חנן מור. השופט חגי ברנר שצפוי לדון בתיק יקיים דיון בקרוב, ישמע את עמדות הנושים השונים ויבדוק האם קיים סיכוי סביר שההסדר המוצע יאושר על ידי הנושים. מצד אחד יש פה חברה הטוענת שהסיבות אשר הובילו אותה לקשיים לא נעוצות בה (עליית ריבית, מלחמה ועוד). מצד שני, בקרב הנושים יש לשער כי אם בנק לאומי, שהגיש בקשת כינוס נכסים נגד חברות בת של הקבוצה, כתב כי הוא איבד אמון בהנהלת החברה, יש להניח כי הוא פחות יתמוך בתיקון 4. כעת נותר להמתין לעמדת נושים נוספים כמו בנק דיסקונט, הפניקס ועוד.
