שרת הכלכלה ברביבאי על כסף לעסקים: אי אפשר לפצות את כולם לעד
(צילום: ניצן דרור, סטס קופולו)
בצל הטענות של העסקים על הפגיעה בהם בעקבות מצב התחלואה הנוכחי, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי התראיינה הבוקר (יום ד') לאולפן ynet ואמרה כי "אם הקורונה כאן כדי להישאר, אי אפשר לפצות את כולם לעד".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השרה אמרה כי "אי אפשר להגיד משהו גורף בשלב הזה על פיצויים, וצריך להבין שהאלטרנטיבה היא סגר גורף. עם זאת אנחנו כן צריכים לזהות את הענפים שנפגעים מהמצב הנוכחי, ואנחנו עובדים על להבין איזה ענף זקוק ליותר התייחסות, תמיכה ועידוד".
יש טענה שלא אוכפים הגבלות על הופעות ענק למשל, בגלל שמשרד האוצר לא רוצה לפצות.
"יש מגבלות על הופעות, מקומות מסומנים ולא מסומנים".
כל המומחים שדיברו איתנו אומרים שזו פיקציה, שצריך הגבלה על מספר האנשים במצב התחלואה הנוכחי ושזה לא נעשה בגלל שלא רוצים לפצות.
"זה ממש לא נכון. אין פה כלל שאומר לא לאכוף כדי שלא נצטרך לפצות. יש דיון אמיתי, שמתחיל קודם כל מההיבט האפדימיולוגי, לגבי תו ירוק, תו סגול, תו שמח וכו'. זה נכון שצריך לחשוב באיזו דרך תומכים בענפים מסוימים".
עוד אמרה ברביבאי כי "אני חושבת שההופעה הספציפית הזאת שאת מדברת עליה, היא בניגוד לכללים וצריך לוודא שזה לא חוזר על עצמו". מדובר בהופעה של עומר אדם שנערכה בשבוע שעבר בפני קהל של 12 אלף איש.
ברביבאי ניסתה להסביר באולפן כי מדובר באירוע שהתקיים בניגוד להנחיות, אלא שלמעשה אותו אירוע התקיים על פי ההנחיות - שכן מגבלת ההתקהלות הנוכחית היא לאירועים בחלל סגור ללא מקומות ישיבה מסומנים, כאשר את האירועים עם המקומות המסומנים שכחו להגביל. בכל מקרה, האירוע פורסם כמובן והיה ידוע לכל, ובכל זאת הממשלה לא דרשה לבטלו.
"תראי, האחריות צריכה להיות על כל אחד מאיתנו", אומרת ברביבאי. בסוף בן אדם שבוחר להגיע למקום שיש בו רבבות של אנשים, ואומר: 'זה בסדר מבחינתי ללכת לשם בתתחלואה כל כך גבוהה'..."
אבל אתם אחראים לבריאות שלנו.
"אני רק אומרת שערב היציאה לחגי ישראל, אני קוראת לכל אחד מאיתנו לשמור גם על עצמו, גם על יקיריו, בכלל על החברה שבה הוא חי, כדי לצמצם תחלואה. כדאי שכל אחד ישאל את עצמו האם גם במקום שמותר להיות כי אין מגבלת התקהלות, האם כדאי שהוא יהיה חלק בזה".
"הרעיון הוא לייצר מציאות של עבודה בתוך החוסר ודאות"
לגבי העסקים שכבר נפגעו מהמצב והאפשרויות לפצות אותם, אומרת ברביבאי כי "משרד הכלכלה עומד בקשר ישיר עם התעשיינים והעסקים הקטנים והבינוניים, מתוך רצון לאפיין את הצורך הייחודי של כל אחד מהם. אם למדנו משהו מהקורונה זה שאי אפשר לעשות הכללות".
"למשל בכל נושא התיירות, אין ספק שהוא לא דומה לענפים אחרים. מסעדנים שנפגשתי איתם לאחרונה באים ואומרים להפך, שחסרים להם עובדים. המודל הזה של החל"ת שהיה בעיניי הרסני כי הוא עודד אנשים לא לעבוד צריך היה בוודאי להסתיים, אבל עכשיו צריך גם לעודד את האנשים לצאת חזרה לעבודה.
"אז ענף המסעדנות אומר 'תביאו יותר עובדים', התיירות אומר 'תנו לנו תמיכה ועידוד', וכן הלאה. הרעיון הוא לראות בוודאי בתקופה הקרובה, כל עוד אנחנו לא יודעים מה יקרה עם הקורונה בעתיד, איך אנחנו מייצרים מציאות של חיים, של עבודה, של חינוך, של בריאות, בתוך החוסר ודאות הזה של הקורונה"
את מעריכה שהתקציב וחוק ההסדרים יעברו עם הרפורמות הכלולות בהם?
"אין לי ספק שהתקציב יעבור ורוב הרפורמות יעברו, משום שיש פה רפורמות טובות לחברה בישראל בהרבה מאוד היבטים. למשל, ברור שאני מעודדת העדפה של תוצרת הארץ, אבל אני חושבת שצריך להוריד חסמים בייבוא. צריך להוריד רגולציה בהרבה מאוד נושאים והרפורמה הזאת היא רפורמה חשובה. בדרך, כשמביאים רפורמות כאלה גדולות לידי ביטוי, יש חשש משינוי, יש חשש שאוכלוסיות ייפגעו ואנחנו צריכים לעשות את זה בשכל, ואין לי ספק שהוועדות בכנסת ילוו את זה. אני מתכוונת ללוות את הנושאים האלה מקרוב, גם היבוא, גם הרגולציה, בכל מה שנוגע למשרד הכלכלה והתעשייה.
"צריך להבין שיש פה הזדמנות. גם סוף סוף יש תקציב אחרי שלוש שנים, וגם יש בו רפורמות חריגות שהיו הרבה שנים בשיח, ויהפכו עכשיו מהלכה למעשה, כי צריך להתקדם בהרבה מאוד תחומים כדי להצמיח את הכלכלה שלנו".
"החינוך המקצועי הולך ופוחת, זה האתגר שלי"
לרגל תחילת שנת הלימודים הוסיפה ברביבאי כי "ברכות חמוד לתלמידים שיחזרו לשגרה בריאה וטובה. אנחנו עוקבים אחרי המגמות ורוצים לקוות שכל מה שקשור לקורונה יילך ויפחת. אני חושבת שאנחנו ערוכים לכל תרחיש ובעיקר ההבנה היא שכלכלה ובריאות צריכים לחיות ביחד, בתוך מרחב ציבורי, ככה ששומרים על בריאות הציבור ובכל זאת שומרים על משק פתוח שמאפשר גם להורים לעבוד וגם לתלמידים לחזור לשגרה בצורה הטובה ביותר.
"אני רוצה במילה לדבר על חינוך מקצועי כי אני נמצאת כאן בבי"ס חברתי, שבו החינוך המקצועי בשנים האחרונות הלך ופחת מבחינת התפיסה של למה חשוב בכל זאת גם לימודי מקצוע. ואני אומרת לכם, האתגר שלי כשרת הכלכלה שעוסקת בזרוע העבודה, יהיה לראות איך אנחנו מכשירים את המשק - לא למקצועות העתיד, לעוד עשרים שנה - אלא כבר עכשיו. יש פער עצום בין הפוטנציאל האנושי לבין הצרכים של מדינת ישראל, וזה יהיה אתגר סופר משמעותי מבחינתי לצמצם את הפער הזה ולראות מהם הצרכים של המדינה בשוק העבודה ואיך אתה מכשיר ועושה את תהליכי השמה גם של צעירים וגם של מבוגרים לשוק העבודה".
