בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעת לשון הרע בסך 400 אלף שקל נגד עיתון "ידיעות אחרונות" והכתב רותם אליזרע, בגין כתבה מ-2015 על אדם שנחשד בהתחזות לאחיו במטרה להציגו כלא שפוי ולזכות בדירת ירושה. הוא הגיש את התביעה אחרי שלימים זוכה מההליך, אך השופט אביים ברקאי קבע שהחוק מעניק הגנה לעיתון ולכתב.
בידיעה, שלא את שמו של התובע, נכתב שהוא פנה הציג עצמו בפני רופא משפחה כאחיו, סיפר שאינו שפוי וקיבל אבחנה רשמית אף שהרופא לא היה בפסיכיאטר. נטען כי השתמש במסמך כדי לבטל את השותפות של אחיו בבית שהורישה להם אימם. לימים הוגש נגדו כתב אישום בגין קבלת דבר במרמה, ניסיון לקבל דבר במרמה ופגיעה בפרטיות, ובסיום ההליך הוא זוכה לחלוטין.
בתביעה שהגיש בדצמבר 2020 הוא ציין שמדובר היה בכתבה נרחבת בעיתון עם התפוצה הגדולה בישראל, שייחסה לו שורת מעשים חמורים כולל זיוף – חשד שהוסר עוד בשלב החקירה. זאת, מבלי לברר עמו את אמיתות הדברים ומבלי לקבל את תגובתו. לדבריו, הכתבה שימשה מנוף להגשת כתב האישום, הפכה אותו לשיחת היום בעיר הקטנה שבה הוא מתגורר, ומאז הוא נזקק לטיפול בריאותי ופסיכיאטרי.
הוא עתר לחייב את "ידיעות אחרונות" ואת הכתב בפרסום התנצלות פומבית ובתשלום פיצוי בסך 400 אלף שקל בעבור עוגמת הנפש והשלכות נוספות שעמן הוא מתמודד לטענתו עד היום.
מנגד טען העיתון כי הכתבה דיווחה באופן נכון על אירועים שנפתחה בגינם חקירת משטרה, ושבסיומה אכן הוגש כתב אישום והתנהל הליך של שלוש שנים. צוין כי לתובע הוצע לפרסם כתבת המשך על הזיכוי, אולם הוא סירב. העיתון והכתב הוסיפו כי טרם הפרסום נבדקו הפרטים מול המשטרה והיא אישרה אותם. כמו כן, שמו של התובע לא הוזכר בכתבה, ואף הודגש בה כמה פעמים שהדברים הם בגדר חשד בלבד.
עו"ד יעקב לביאבנסיבות אלה, נטען, מדובר בפרסום מותר והוגן שהיה בו עניין ציבורי מובהק והוא נעשה בתום לב תוך מילוי חובתם העיתונאית של הכתב והעיתון. מעבר לזה, נטען, הפרסום מוגן בהגנת אמת דיברתי והגנת תום הלב.
השופט ברקאי ציין שאכן יש בפרסום משום לשון הרע, אלא שהוא קיבל את העמדה שלפיה החוק מעניק לעיתון ולכתב את שתי ההגנות. באשר להגנת תום הלב נקבע שהפרסום מהווה דיווח נכון והוגן על חקירה שהתנהלה אותה עת. הוא קיבל את גרסת הכתב שלפיה דבר החקירה אושר לו על ידי דובר המשטרה, ובנסיבות אלה חלה עליו כעיתונאי חובה מוסרית או חברתית לפרסם זאת.
עוד ציין בפסק הדין שמותר לעיתון לדווח על חקירה פלילית, וחוק איסור לשון הרע אף קובע הסדר שלפיו במצב בו התיק מסתיים בזיכוי – הנאשם לשעבר רשאי לדרוש לפרסם את ההחלטה העדכנית. אלא שבמקרה זה סירב התובע לכך.
השופט ברקאי קבע שהפרסום לא חרג ממתחם הסבירות. אמנם הכתב לא פנה לקבל את תגובת החשוד, אך אין מקום להטיל עליו ועל העיתון נקיטת אמצעים נוספים מאלו שננקטו טרם הפרסום, והם לא נדרשים לברר בעצמם אם יש אמת בחשדות המתבררות במשטרה. מה גם שהדברים לא הוצגו בכתבה כעובדות וצוין שמדובר בחשדות בלבד. "הפרסום בעיתון הוא אכן פרסום מכפיש ואולם לנתבעים קמה הגנה מכוח הדין", סיכם השופט ודחה את התביעה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד יוסף פנחס כהן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ירון חנין – משרד עורכי הדין ליבליך מוזר גליק
• עו"ד יעקב לביא עוסק בלשון הרע
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
