מחר (יום שני) יפתח מושב הקיץ של הכנסת, ולראשונה תיאלץ הממשלה לנסות ולפעול ללא רוב במליאה. המצב החדש, שיכול לגרום לכאוס פוליטי כבר בשבועות הקרובים, עלול להקשות מאוד על משרד האוצר להביא לאישור את התוכניות הכלכליות והרפורמות שיזם כדי לייצב את המשק בתחומי האינפלציה, לבלום את הזינוק העצום במחירי הדירות ולהיטיב עם האזרחים, בעיקר אלה ממעמד הביניים והשכבות החלשות.
הליכי החקיקה שנתקעו נוכח יציאת הכנסת לפגרת החגים באמצע חודש מרץ בכנסת כוללים שבע תוכניות ורפורמות ממשלתיות כלכליות: שלוש תוכניות בתחום הדיור, סיוע להורים לילדים, התוכניות למען העצמאים ו"עסקת החבילה", הכוללת את העלאת שכר המינימום, שמתעכבת כבר חודשיים, והוספת יום חופש לעובדים.
ההתפתחויות הפוליטיות שגרמו לאובדן הרוב של הקואליציה בכנסת, יחייבו את שר האוצר להסכים לשורת פשרות כדי לנסות ולזכות בתמיכת חברי כנסת מהאופוזיציה, בעיקר מהמפלגות החרדיות והרשימה המשותפת. ויתור בולט אחד כבר נעשה: חוק המעונות, שהיה מונע קצבאות ממשפחות חרדיות שאינן עובדות, כבר בוטל, וגם כספים רבים מבעבר כבר הוזרמו למוסדות המזוהים עם המפלגות החרדיות.
בוועדת הכספים של הכנסת אמנם יהיה עדיין רוב לקואליציה, אולם הרוב המכריע של החוקים דורש חקיקה מלאה בשלוש קריאות במליאה. אגב, שינויים במיסים, כמו מס הרכישה, יוכל שר האוצר לבצע בצו ולקבל לאחר מכן את אישור ועדת הכספים, שבה הוא שולט באמצעות איש מפלגתו, יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר.
התוכניות והרפורמות, שבהן יצטרכו לטפל בכנסת
"עסקת החבילה": כוללת את העלאת ימי החופשה השנתית מ-12 ל-13, והעלאת שכר המינימום מ-5,300 שקל ל-5,400 שקל, אולם הן חברי קואליציה, בעיקר ממפלגות העבודה ומרצ, והן חברי אופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת תבעו ששכר המינימום יעלה לפחות ב-200 שקל. בהתאם לחוק לא ניתן להעלות את שכר המינימום רטרואקטיבית, כך שהעובדים הפסידו כבר את התוספת של 100 השקלים לחודשיים - אפריל ומאי. לפי העסקה, שכר המינימום אמור לעלות עד סוף 2025 ל-6,000 שקל.
העסקה, שנראה כי אותה יהיה קשה במיוחד לקדם בחקיקה, כבר עברה בקריאה הראשונה בכנסת והיא תקועה, כאמור, בוועדת הכספים. שר האוצר אביגדור ליברמן כבר הודיע בעבר כי אם יבוצע שינוי כלשהו בשכר המינימום האוצר הוא יסוג מכל העסקה, ובינתיים זועמת יו"ר ועדת הרווחה בכנסת, אפרת רייטן מרום, על שנודע לה לפתע שבוועדת השרים לחקיקה נאמר כבר שאם יבוצע שינוי בעסקת החבילה הממשלה תחזור בה מההסכם. רייטן כבר דנה בוועדה בשינוי ההסכם והיא תומכת בהעלאת שכר המינימום בחודש כבר עכשיו ב-200 שקל ולא רק ב-100 שקל.
התוכניות שהגה שר האוצר אביגדור ליברמן לסיוע להורים עובדים להתמודד עם יוקר המחייה. הסעיפים העיקריים הם הענקת נקודות זיכוי חדשות ממס לילדים בגילי 6 עד 12. נקודת זיכוי אחת שווה היום 223 שקל, כך שרק עבור ילד אחד התוספת להורים בשנה תסתכם ביותר מ-5,000 שקל. עוד כולל החוק הגדלה של מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) ב-1,600 שקלים. החוק נתקע לאחר שחברי כנסת דרשו לצמצם את ההטבה לשלושת רבעי נקודת זיכוי ממס (167.25 שקל) ואת חצי מיליארד השקלים שיתפנו להעביר לתמיכה מוגדלת עוד יותר במענקי מס הכנסה שלילי להורים עובדים עם שכר נמוך.
סעיפים משלוש תוכניות הדיור שנהגו באוצר במחצית השנה האחרונה טרם אושרו בכנסת. בין השאר לא אושרו קביעת מחיר אחיד לקרקע שיפחת ב-10%-20% ממחיר השוק, כאשר המדינה תקבע את מחיר המקסימום. כל שיטת המכרזים אמורה להשתנות - במקום שהקבלנים שהציעו את המחיר הגבוה ביותר על הקרקע יזכו במכרז, מחיר השיווק למטר של הדירות שקבלן יציע לקונים וקצב הבנייה הקצר שעליו יצהיר יקבעו את זכייתו במכרז. התוכנית אף תגביל את הקבלנים לסיים את הבנייה תוך שלוש שנים, אחרת ייקנסו. מדירה רביעית ומעלה יועלה מס הרכישה למשקיעים מ-8% ל-10%, וכעת מוצע שהמס יועלה לפחות ל-12% כבר מהדירה השנייה. כמו כן, לא ניתן יהיה עוד לבצע שינויים בדירות במהלך הבנייה - מה שסוכם עם קבלת כל האישורים, זה מה שייבנה. חוק נוסף בנושא הדיור הוא זה שמקדם משרד השיכון כדי להקל על רוכשי דירות חדשות באמצעות שינוי הרכב מדד תשומות הבנייה. תזכיר החוק פורסם השבוע.
בנוסף, אישרה ועדת השרים לחקיקה שינויי מס בתחום הדיור שנעצרו, והם טעונים חקיקה מלאה. אלה נועדו לנסות ולבלום את המשך העלייה במחירי הדירות. מדובר בהקלה במס הרכישה של זוגות צעירים: הכוונה היא שתועלה תקרת הסכום בגינה ניתן פטור ממס הרכישה עבור זוגות צעירים לרכישת דירתם הראשונה מ-1.805 מיליון שקל ל-1.930 מיליון שקל. כמו כן, אושרו בוועדת השרים הטבות מס לבעלי קרקעות פרטיות המיועדות לדירות מגורים, במידה שיממשו את זכויות הבנייה בשטחם בשנים הקרובות. בעלי קרקעות שיוסיפו להחזיק בקרקע פנויה ולא יממשו את זכויות הבנייה לדירות המגורים בשנים הקרובות, יידרשו לשלם מיסים גבוהים יותר. המטרה היא לעודד בנייה של עוד אלפי דירות בארבע השנים הקרובות. עוד כולל החוק את ביטול הטבות המס למשקיעים זרים, כך שלא יקבלו הטבות זהות לישראלים רוכשי דירה ראשונה.
לא אושרו עד כה גם ההקלות במס והעידוד לביצוע השקעות לתעשיית ההייטק הישראלי. החוק שעבר כבר בוועדת השרים לחקיקה כולל שלושה צעדים עיקריים: הכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס כדי לעודד חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג להותיר את הקניין בישראל, וכך להפוך את המדינה לבסיס החברה המאוחדת. עוד מוצע לעודד השקעות באמצעות פטור ממס למוסד פיננסי זר בשל הלוואה שהעניק לחברות טכנולוגיות. עוד כולל החוק זיכוי מס בגין השקעה בחברות הזנק, המאופיינות בסיכון הגבוה ביותר, כדי להוביל להקמת חברות הייטק בישראל.
תוכנית הסיוע לעצמאים שנפגעו מגל האומיקרון תובא מחר (א') לאישור ועדת השרים לחקיקה - בעיכוב של חודשיים. התנאי לפיצויים יהיה פגיעה אך ורק בשל האומיקרון (לא מפגעי מזג אוויר או טרור) בירידת המחזור בעסק ב-35% לפחות בהשוואה לחודשים ינואר-פברואר 2019. הפיצוי יהיה לעסקים עד מחזור שנתי של 60 מיליון שקל. בוועדת השרים החוק צפוי להיות מאושר, אולם לא בטוח שיימצא לו רוב במליאת הכנסת. בקשות למתן הפיצוי ניתן יהיה להגיש לרשות המיסים בין ה-1 ביוני ל-31 באוגוסט 2022.
כבר יותר מחצי שנה מתעכב החוק לשינוי שיטת התשלום של הפנסיות לאנשי הקבע של צה"ל, שיעלה לקופת המדינה עוד מיליארד שקלים וחצי. לחוק אין כיום רוב בכנסת וספק אם יחוקק בשל התנגדות תקיפה לתוכנית של חברי כנסת רבים, חלקם מהקואליציה, אף כי המתווה נקבע בשל הוראת בג"ץ.
חוק שיזם שר המשפטים גדעון סער לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה, שנועד להפחית את דמי הפיגורים, וכך להקל על החייבים, לא נכנס עדיין לתוקף ודורש חקיקה. מטרת החוק היא לפצות בעלי חוב על התמשכות ההליכים המשפטיים בבתי המשפט ולתת תמריצים לחייבים לשלם את החוב שלהם במועד. החוק מבטיח שחובות לא יתפחו באופן בלתי מידתי.
ולצד כל אלה שר האוצר מתכוון להביא לממשלה כבר ב-9 ביוני לאישור מוקדם את תקציב המדינה לשנת 2023. את החוק מגבשים ממש בימים אלה במשרד האוצר, יחד עם חוק הסדרים לשנתיים הבאות. בינתיים כבר נקבע מועד סופי לאישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה שלישית בכנסת - 21 בספטמבר, אך ספק רב אם הממשלה שאין לה רוב בכנסת תצליח לאשר את התקציב.
פורסם לראשונה: 07:33, 06.05.22
