בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישו חברת בנייה העוסקת בעיקר בהתחדשות עירונית והמנכ"ל שלה, נגד בעלת דירה בבניין שעבר תמ"א 38. על רקע איחור ניכר במסירת דירתה הטיחה הנתבעת במנכ"ל, לעיני אנשים, שהוא "נוכל", "שקרן" וחדל אמצעים לסיים את הפרויקט. השופט רמזי חדיד קבע שהאמירה האחרונה כלל אינה מהווה הוצאת דיבה, והשתיים הראשונות חוסות תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע.
במרץ 2014 חתמו החברה ובעלי דירות בבניין בחיפה, בהם הנתבעת ובעלה, על הסכם לביצוע עבודות תמ"א 38. החברה התחייבה למסירת הדירות עד מרץ 2018, אבל הן נמסרו באיחור ניכר של יותר משנתיים, כאשר טופס 4 לבניין ניתן רק באוגוסט 2020.
במהלך יוני 2018 הגיעו הנתבעת ובעלה לביקור בדירה, שם פגשו את מנכ"ל החברה. לטענת התובעים, כשהיא כעוסה על העיכוב הממושך בקבלת דירתה, הטיחה האישה במנכ"ל במעמד המפגש בין היתר שהוא "נוכל ושקרן", וכי "אין לך כסף לסיים את הפרויקט". לעמדת התובעים מדובר בלשון הרע שנאמרה בפני רבים – מתווך, לקוחות פוטנציאליים ופועל בניין שנכחו במקום – המזכה אותם בפיצוי של 100 אלף שקל.
מנגד טענה בעלת הדירה שאמירותיה חוסות תחת הגנת "אמת דיברתי" שעה שהתובע אכן שיקר כשתירץ את האיחור במסירה בבחירת חברת החשמל לנתק את זרם החשמל לבניין משיקוליה. "יוצא אפוא כי הכינוי 'שקרן' ו'נוכל' הינם אמת", גרסה הנתבעת כנימוק לדחיית התביעה נגדה.
תחילה קבע השופט חדיד כי האמירה "אין לך כסף לסיים את הפרויקט" כלל אינה מהווה לשון הרע, ומשכך יש להכריע רק לגבי האמירות "נוכל ושקרן" שעולות כדי לשון הרע כהגדרתו בחוק. אשר לרכיב הפרסום הוא קיבל את עמדת התביעה לפיה הדברים נאמרו בנוכחות אנשים נוספים שכן בתצהירה הודתה הנתבעת כי במקום נכחו פועל בעניין וקרוב לוודאי שגם בעלה.
עו"ד רונן יצחק גריןאלא שלצד זאת נקבע שדבריה נהנים מהגנות החוק – אמת בפרסום ותום הלב. אשר לראשונה, השופט התרשם כי חרף הבטחותיו של המנכ"ל כלפי הנתבעת למסירת דירתה עוד במהלך יוני 2018, התברר כי "הבטחות לחוד ומציאות לחוד" שכן גם שנה ויותר אחר כך הדירות בבניין טרם היו ראויות למגורים.
בנוסף, המנכ"ל התמיד בגרסתו חסרת הבסיס שלפיה האיחור במסירת הדירות נבע מהתנהלות קלוקלת של חברת החשמל, הגם שבהליך אחר נקבע שדווקא עובדים מטעמו הם אלה שפגעו בכבל חשמלי במהלך עבודתם בבניין, כאשר בהמשך ביקשה היזמית מחברת החשמל לפרק את כל חיבורי החשמל שבמבנה לקראת ביצוע עבודות התמ"א, מבלי שביקשה לחברם מחדש במועד המסירה המוסכם.
יוצא שהמנכ"ל אכן שיקר ביחס לסיבה האמתית שעומדת מאחורי התעכבות הבנייה. השופט הוסיף וקבע שגם הגנת תום-הלב חלה בנסיבות העניין, שכן "התובעים הפרו ברגל גסה מספר התחייבויות שנקבעו בהסכם, כמו גם הבטחות שהבטיח התובע לנתבעת וזאת על אף כי הוא ידע שאין אמת בפיו".
לאור זאת הוא דחה את התביעה וחייב את החברה ומנהלה לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 17,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ליאור פוליאקוב
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אורן כ"ץ
• עו"ד רונן יצחק גרין עוסק בתמ"א 38 ולשון הרע
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
