המלצות הביניים של הוועדה הציבורית שאמורה לבחון את תקציב הביטחון לשנים הקרובות, "ועדת נגל", לא מתייחסות לתוספות התקציביות שמערכת הביטחון דורשת. מקורות המקורבים לוועדה ציינו כי הדבר נובע בעיקר מהפערים הגדולים בין דרישות מערכת הביטחון לבין משרד האוצר. במסקנות הסופיות, שיפורסמו בחודש דצמבר, תיקבע תוספת התקציב הנדרש לכל שנה לפחות עד 2030.
"המלצות הביניים לא כוללות המלצות תקציביות והן לא מיועדות להגדיל את מסגרות התקציב שאושרו עד-כה, אלא נועדו לקדם את יכולת השימוש בהם", נמסר בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה. עוד נמסר בהודעה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את המלצות הביניים של הוועדה והנחה לקדמם מיידית.
בדיון על המלצות הביניים נדונו הנושאים הבאים: רכש וייצור - הרחבת סל החימושים ומערך ההגנה האווירית; יציבה יבשתית לתמרון; עליונות ימית; כוח אדם; שיטות והתארגנויות חדשות לפיתוח וייצור; ומרכיבי הגנה בגבולות. הדיון אמור היה לעסוק באישור או סירוב שורת בקשות דחופות של צה"ל, לאור האילוצים והשיקולים של התרחבות הלחימה בכל הזירות. זאת, עוד בטרם יאושר תקציב המדינה הכולל את תקציב הביטחון.
"הוועדה קיימה דיונים מעמיקים עם אנשי אגף התקציבים, החשב הכללי, בנק ישראל, האגף הממונה על השכר באוצר, ומערכת הביטחון", נמסר בהודעה. "דיונים אלו כללו את תרחיש הייחוס של צה"ל, העקרונות לתכנון התר"ש, והטמעת לקחים מהמלחמה עד כה והשפעתם על התכניות והתקציבים הנדרשים". כמו כן לפי ההודעה בדיון על ההמלצות השתתפו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט, יו"ר הוועדה תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל וחבריה.
בצבא דורשים לאשר בהקדם רכש מיידי של אלפים רבים של פצצות וטילים לחיל האוויר. זאת, לאור השימוש המתמשך והצריכה הגוברת בהם בכל הגזרות. חלק מרכש זה יהיה מהתעשיות הישראליות. בנוסף, בצבא צפויים לדרוש מיידית רכש משמעותי של טילים מיירטים למערך ההגנה האווירית.
לפני כחודשיים פורסם ב-ynet שהבקשה להציג דוח ביניים נובעת מהצורך לתכנן את תקציב המדינה לשנת 2025, שבו תקציב הביטחון צפוי להוות כ-12%-15% מכל התקציב. תקציב הביטחון המוגדל הכולל השנה יסתכם באופן חד פעמי בכ-117.5 מיליארד שקל, לעומת 83.2 מיליארד שקל בשנת 2023. מערכת הביטחון כבר דרשה תוספת של 220 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לארבע השנים הקרובות, דרישה שהוגדרה כ"מוגזמת לגמרי" במשרד האוצר.
