"אנחנו כבר שנים מסתמכים על ההורים, ופשוט נמשיך להסתמך עליהם. המדינה מצפה מאיתנו להמשיך להסתמך עליהם. רק כדי לסבר את האוזן, ילדים מגיל 0 עד 3, שצריכים ללכת לפעוטון בישראל, משלמים 5,000 שקל. ועכשיו עם המע"מ שיעלה זה יתייקר עוד. עשיתי חישוב קטן, נשלם בשנה אחת 10,000 שקל מע"מ רק על הפעוטונים". כך אומרת כרמית כהן, אם ל-2 מגבעתיים, שבשיחה עם אולפן ynet התייחסה לגזירות ינואר שמביא איתו תקציב המדינה שישפיעו על כל אחד ואחד מאיתנו, ויחמירו עוד יותר את יוקר המחיה בישראל.
עוד אמרה כהן: "זה הזיה. אשכול ענבים אנחנו לא יכולים לקנות לבד. אני לא מרוויחה מעט, אני מרוויחה יפה מאוד, אני מרוויחה מעל ל-20 אלף שקל בחודש. לפני שבועיים היה לנו טיול מהגן שעלה 120 שקל. לא היו לי 120 שקל לטיול בגן. אנחנו לא מבזבזים, קונים את מה שצריך, לא יוצאים מגדרנו, לא מתפרעים, סופרים כל ארוחה בחוץ, אם בכלל הולכים, כל סרט שהילדה מבקשת ללכת כואב לי בכיס. ספר קומיקס, ספר עולה 100 שקל. ספר ב-100 שקל".
גם טל נבו אבוטבול, אם ל-2 מחולון, נתקלת בקשיים גדולים מבחינה כלכלית, ולה יש גם ילד עם צרכים מיוחדים, שהטיפול בו כולל הוצאות כספיות גדולות: "אז קודם כל, עוד לפני הגזירות החדשות, יש לי בן עם צרכים מיוחדים. הורידו את ההשתתפות של קופות החולים בטיפולים, אבל בזמן שקופות החולים הורידו את זה, המרפאות, כאילו, כולם, כל המטפלים בעצם העלו. אז אם לפני שלוש שנים, כשרק התחלנו את התהליך הזה, כדי ללכת למרפאה בעיסוק, היה עולה לי 250 שקלים, עכשיו עולה לי 380 שקלים. אם אני צריכה לקחת את הילד לשלושה טיפולים, אני צריכה לשלם המון המון כסף. אם אנחנו רוצים להשקיע בילדים בשלוש השנים הקרובות, אין לנו ברירה אלא להיכנס לאיזשהו גירעון כלכלי".
נבו אבוטבול התייחסה גם להתייקרות של הירקות והפירות: "לפני שבוע התחלתי דיאטה חדשה ואמרתי שצריך לקנות עוד ירקות. נכנסתי לאתרים לקנות ירקות, ראיתי מארז ב-250 שקלים. מארז חוסך לך זמן. אני עובדת, בן הזוג שלי בקבע, עובדים עד צאת הנשמה, ובמקביל עם טיפולים לילדים. אז אמרתי יאללה נקנה מארז. נכנסתי לראות מה יש בו, 250 שקלים אני מזכירה. היו בו 6 מלפפונים, 4 עגבניות ועוד קצת ירקות ופירות. אנחנו משפחה של ארבעה אנשים, זה מארז לארוחה לא לשבוע.
"איכשהו נהפך להיות שירקות בישראל הם פריבילגיה לעשירים. פעם אימא שלי הייתה קונה שלושה ק"ג מלפפונים ושלושה ק"ג עגבניות פעמיים בשבוע. עכשיו אנשים צריכים לקנות ביחידות מלפפונים ועגבניות, הפכנו להיות כמו מה שהיינו אומרים על אירופה, 'הנה להם אין ירקות', פתאום פה אין ירקות. זה נהיה מוצר יוקרתי לאנשים עשירים. רואים אותי קונה שקית של מלפפונים ואומרים לי 'וואו, מה קורה לך?' אז אני אומרת לעצמי, רגע, בשיקולים שלנו – ירקות, פריקות וטיפולים הם בעדיפות הראשונה. אנחנו לא נקצץ שם".
שר האוצר אומר שכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה בגלל העלויות הגבוהות של המלחמה, שישפיעו על האזרחים. מה אתן חושבות על זה?
כרמית: "שר האוצר, אין לי יותר מילים, אבל זו האג'נדה שלו. אני שואלת את עצמי איפה האופוזיציה ורוצה לנצל את ההזדמנות לקרוא ליאיר לפיד ולבני גנץ, לפנות לגדי אייזנקוט, שייתנו לנו איזושהי תקווה שדברים יזוזו כאן, כי הם נכשלו, האופוזיציה נחה".
טל: "אני מרגישה שאני נותנת כל יום ונמצאת מתחת לאלונקה. יש לי בן זוג בקבע, אנחנו מתחת לאלונקה. לא הגיוני שאני צריכה לשלם על בייביסיטר להמון שעות בזמן שהוא נמצא במלחמה, וגם צריכה לחשוב אם אני יכולה לקנות עגבנייה. וזה לא רק אני, כולנו מתחת לאלונקה".
טל, למה אתם, ובכלל אנשים, לא יוצאים לרחובות למחות נגד יוקר המחיה?
"אנחנו עייפים מלמחות. יש לנו חיים, יש לנו עבודה, יש לנו ילדים, יש לנו דברים שאנחנו רוצים. די, אנחנו לא יכולים. אנחנו נכנסים תחת האלונקה כשצריך. אני בעצמי התנדבתי במלחמה, באריזות של מצרכים ועם מפונים. אנחנו צריכים גם לחיות את החיים שלנו בסוף".