ועדת השרים לחקיקה התכנסה הבוקר (יום א') כדי לאשר מספר החלטות שיקודמו בכנסת במושב הבא שייפתח במאי. אחת ההחלטות שאושרה היא תזכיר חוק שנועד לחזק ולקדם את ההייטק הישראלי כמנוע צמיחה מרכזי במשק, באמצעות שורת הקלות והטבות שיינתנו לתעשייה הישראלית.
תזכיר החוק לקידום ההייטק כולל שלושה צעדים עיקריים, כאשר הראשון מביניהם הוא הכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס. לפי התזכיר, ההכרה תתבצע על מנת לעודד חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג, להשאיר את הקניין הרוחני בישראל ובכך להפוך את ישראל כבסיס החברה המאוחדת. תיקון החקיקה כולל פישוט ההליך הבירוקרטי לשם זכאות להטבה וכן מוצע להרחיב את ההטבה גם עבור חברות רכישת חברות הייטק זרות, על מנת לעודד את צמיחת חברות ההייטק הישראליות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצעד השני נועד לעודד השקעות, באמצעות פטור ממס למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות. צעד זה נועד לגוון את מקורות המימון העומדים בפני חברות הייטק ולאפשר לחברות ישראליות לגייס חוב מקומי כחלופי לגיוס חוב בחו"ל או לגייס הון, תוך דילול האחזקות של הגורמים הישראלים בחברות, לטובת משקיעים זרים. לפיכך, מוצע להקנות למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב, כי חברות הייטק ישראליות גדולות, המעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים ומתן הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית, וזאת כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פניה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים.
הצעד השלישי של התוכנית מדבר על זיכוי מס בגין השקעה בחברת הזנק: השקעות בחברות הזנק, המאופיינות בסיכון הגבוה ביותר, ייהנו מהטבות מס, על מנת לעודד השקעות שיובילו להקמת חברות אלו בישראל. ההטבה תתבטא במספר מרכיבים: הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק (ביטול צורך באישור מקדמי), הרחבת הגדרת ההשקעה להשקעה באמצעות הקצאת מניות, הגבלת ההשקעה המזכה על ידי משקיע לסכום של 3.5 מיליון שקל לחברה וכן שינוי במנגנון אחריות הדיווח.
כמו כן, כחלופה למסלול הזיכוי, תיקון החוק מציע לאפשר ליחיד דחייה של תשלום מס על רווח הון, על כל רווח שהופק ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה בחברה בשלבים מוקדמים. תיקון זה נעשה, על פי ההסבר, במטרה לעודד גורמים מתחום ההייטק להחזיר את הכסף לתוך התעשייה, בעבור הנבטת דור חדש של חברות.
יש לציין כי מדובר בהטבות משמעותיות ביותר לענף המשגשג ביותר בארץ, והביקורות למהלך מדברות על כך שניתן היה להשקיע את סכומי הכסף המדוברים ולהעניק הקלה במיסים לענפים ותעשיות שיותר זקוקים לתמיכה ממשלתית.
אושר החוק שאמור להקל על חייבים
בנוסף לתזכירי החוק הנוגעים להייטק, אישרה ועדת השרים גם את ההצעה אותה יזם שר המשפטים גדעון סער לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה, שנועדה להפחית את דמי הפיגורים ובכך למעשה להקל על החייבים. מטרת החוק היא לפצות בעלי חוב על התמשכות ההליכים המשפטיים בבתי המשפט וכן מתן תמריצים לחייבים לשלם את חובם בזמן.
בנוסף, השינוי בחוק אמור להבטיח שחובות לא יתפחו בצורה לא מידתית. השלמת השינוי יבוצע בעתיד וזאת על ידי התקנת תקנות של שר האוצר שיגדרו את אופן החישוב של הריביות ובעצם יקבעו את שיעורי הריביות מכוח החוק.
תיקון החוק שעבר בוועדת שרים הוא שלב נוסף ביישום המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים-ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה והגבייה, הסיוע המשפטי ובנק ישראל, שפעל לגיבוש המלצות לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה.
חודשים אחרי שהוצגו: אושרו שינויי המס להורדת מחירי הדירות
עוד אושר היום בוועדת השרים גם שינויי המס בתחום הדיור שהובטחו לפני חודשים במסגרת חוק ההסדרים, ורק היום הובאו לאישור. מדובר בתיקוני חקיקה בעולמות מיסוי המקרקעין, שנועדו להקל על זוגות צעירים ברכישה של דירתם הראשונה, להביא להגדלה של היצע הדירות ולהפחית ביקושים עודפים בשוק הדיור.
הצעדים העיקריים שאושרו היום בעניין כוללים הקלה במס הרכישה של זוגות צעירים - תבוצע העלאת תקרת הסכום בגינה ניתן פטור ממס הרכישה עבור זוגות צעירים לרכישת דירתם הראשונה מ-1.805 מיליון שקל ל-1.930 שקל.
בנוסף, אושרו הטבות מס משמעותיות לבעלי קרקעות פרטיות, המיועדות לדירות מגורים, במידה שיממשו את זכויות הבנייה בשטחם בשנים הקרובות. במקביל, בעלי קרקעות שימשיכו להחזיק בקרקע פנויה ולא יממשו את זכויות הבנייה לדירות המגורים בשנים הקרובות ידרשו בתשלומי מס משמעותיים יותר. צעד זה צפוי להביא לבנייה של אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות.
עוד אושר צעד שנועד לצנן ביקושים עודפים בשוק הדיור, באמצעות התאמת הטבות המס בשוק הדיור כך שיצננו ביקושים עודפים המביאים לעליית מחירי הדיור. זאת בדגש על צינון ביקושים של משקיעים זרים בשוק הדיור בישראל שלא יזכו בהטבות זהות לרוכשי דירה ראשונה ישראליים.
