בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בקשה של פושט רגל כבן 70 שלא לפגוע בכספי הפנסיה שלו, והחליט ששני שלישים מהסכום שנצבר בה - בסך כ-60 אלף שקל - יעברו לקופת הנושים, ולאחר מכן הוא יקבל הפטר סופי מחובות של כשני מיליון שקל. את ההחלטה קיבלה השופטת רבקה איזנברג מאחר שהחייב עדיין עובד למחייתו, יש לו תמיכה משפחתית רחבה וכשנקלע לחובות הוא ניסה להתחמק מתשלום בדרכים לא ראויות.
הליך פשיטת הרגל החל ב-2016 עקב חובות רבים, העיקריים שבהם לבנק לאומי ולמס הכנסה. בשנה שעברה הוכרז החייב כפושט רגל ובית המשפט אישר לו תוכנית פירעון להפטר שבמסגרתה שילם בין היתר 120 אלף שקל באמצעות ילדיו ומסר תכשיטים בשווי משמעותי. באותה החלטה סוכם כי בית המשפט יכריע בהמשך לגבי כ-60 אלף שקל שצבר בקופת גמל והפכו נזילים לאחר שעבר את גיל הפרישה.
לפני כשלושה חודשים ביקש החייב להגיע להחלטה בנוגע לכספי הפנסיה. הוא ביקש שלא לפגוע בהם וציין כי שיתף פעולה, עמד בצווי התשלומים, מסר מידע על תכשיטים שהניבו לנושים תועלת, הפחית משמעותית את החובות למס הכנסה, הסכים להעביר נכסים שיימצאו בעיזבון של זוגתו המנוחה והביא למחיקת תביעת חוב של נושה אחד. לדבריו, בהתחשב בגילו ובמצבו הרפואי אין לו יכולת השתכרות והוא זקוק לקצבת הפנסיה.
המנהלת המיוחדת בתיק וכונס הנכסים הרשמי חשבו אחרת. הם טענו כי יש הצדקה לממש את כספי הגמל בין היתר משום שהחייב צבר את החובות בחוסר תום לב, וכי הסכימו בסופו של דבר לתוכנית הפירעון מתוך הנחה שהכספים ייכללו בה. לדבריהם הסכום שנצבר יועיל לנושים ואילו התועלת לחייב תהיה נמוכה שכן הקצבה החודשית שלו תהיה 300 שקל בלבד.
השופטת רבקה איזנברג ציינה כי בהתחשב בכך שמטרת הפנסיה היא להעניק ביטחון כלכלי לעת זקנה, מימוש הכספים לטובת הנושים ייעשה רק במקרים חריגים. בהקשר הזה, בית המשפט צריך לבחון בין היתר את מצבו הכלכלי של החייב, מקורות ההכנסה והתמיכה שלו, מצבו הבריאותי וההתנהלות שלו ביצירת החובות ובהליך.
במקרה הנוכחי השופטת התרשמה שיש הצדקה לממש את רוב כספי הפנסיה. ראשית, היא ציינה שהחייב אמנם עבר את גיל הפרישה וטען שמצבו הרפואי לא מאפשר לו לעבוד, אבל בפועל הוא עדיין עובד כמהנדס מכונות בתחום הביטחון ופוטנציאל ההכנסה שלו גבוה. שנית, העובדה שילדיו הפקידו בשבילו 120 אלף שקל לקופת הנושים מעידה על כך שיש לו תמיכה משפחתית.
שלישית, הדגישה השופטת, החובות לא נצברו בתום לב וגם התנהלות החייב לפני ההליך לא הייתה ראויה. כך למשל, כשניסה לחמוק מתשלום החובות לנושים באמצעות הסתתרות מאחורי חברה שרשומה על שם זוגתו והציג מצגים שקריים. כמו כן, השופטת לקחה בחשבון שבטווח המיידי הכסף שנצבר בקופה יועיל יותר לנושים מאשר לחייב, שיזכה לקצבה חודשית מאוד נמוכה.
לפיכך נקבע כי "מדובר במקרה מיוחד המצדיק עשיית שימוש בסמכותו של ביהמ"ש למימוש כספי התגמולים". השופטת החליטה ששני שלישים מהכספים יעברו לנושים ולחייב יישאר שליש בלבד. הוא יקבל הפטר סופי לאחר העברת הכספים והשלמת מכירת התכשיטים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• המנהלת המיוחדת: עו"ד מיכל גלבוע
• עו"ד ג'מיל מטאלקה עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
