סוף לעימות חסר התקדים בין מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואנשי משרד האוצר למנכ"ל משרד ראש הממשלה: מועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, קבעה היום (ד') בישיבתה כי ההנחות בקרקעות באזורי עדיפות לאומית בנגב ובגליל יוגדלו, לפי המתווה שגיבש מנכ"ל המשרד, יוסי שלי, יחד עם ועדת המנכ"לים.
לפי המתווה שאושר, ההנחה על קרקעות בשטח של עד 250 מ"ר באזורי עדיפות לאומית תעמוד על 850 אלף שקל לזוגות צעירים חסרי דיור, במקום תקרת הנחה הקיימת כיום בגובה של 450 אלף שקל, ולראשונה תוצמד למדד המחירים לצרכן. זאת, בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר ועמדת רמ"י, שהציעו להעלות את תקרת ההנחה לסכום של 650 אלף שקל. במגרשים מעל 250 מ"ר תוגבל ההפחתה למחיר תקרה שיעמוד על 650 אלף שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בנוסף, אישרה המועצה לבטל את הגבלת ההטבה הנוכחית כתלות למצב הסוציו-אקונומי של היישובים; וכן קבעה כי הנחות אזור עדיפות לאומית יחולו רק על מגרשים שאושרה לגביהם תוכנית הקובעת צפיפות מזערית של 4 יחידות דיור לדונם. זאת במטרה לעודד שיווקים ולתמרץ תכנון מחודש להגדלת מספר יחידות הדיור לשיווק. עוד נקבע כי חייל מילואים פעיל יהיה זכאי להפחתה של 10% נוספים, במקום ההנחה הניתנת כיום בהחלטות המועצה לחיילי מילואים, לפי הגבוה מבניהם.
השבוע שלחו עשרות מנהלי קהילות ביישובים, בקיבוצים ובמושבים ברחבי הגליל מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה ובו דרשו "לרסן את העלייה הקיצונית במחירי הקרקעות למגורים בצפון, שהאמירו במאות אחוזים תוך שנים והביאו למשבר נרחב ביישובים היהודים". בצל דרישתם, שלי האשים את מנכ"ל רמ"י, יעקב (ינקי) קוינט, כי הוא מחבל במאמצי הממשלה להוריד את מחירי הקרקעות.
העימותים בין שלי לקוינט
בחודש מאי גילו שרי הממשלה כי בכוונת רמ"י להעלות במחטף, כחלק מעדכון "אזורי עדיפות לאומית", תקנות חדשות שיביאו להתייקרות הקרקעות ביישובים הכפריים בפריפריה. במהלך ישיבת הממשלה התפתחו עימותים סוערים בישיבות, שגלשו לוויכוחים קולניים בין השרים עמיחי שיקלי ושרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק מצד אחד, אל מול אנשי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מהצד השני. לבקשת השרה סטרוק, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת ועדת שרים בראשותו למציאת פתרונות לסוגיה, והיא הייתה בין המעורבים לגיבוש המתווה החדש.
שלי, המכהן כיו"ר ועדת מנכ"לי משרדי הממשלה שהוקמה כדי להתוות מדיניות חדשה להנחות על מחירי הקרקעות בגליל, תקף את קוינט במכתב ששלח לו בתחילת השבוע, לאחר שקוינט ביקש להציג נתונים על עליית מחירי הקרקעות בגליל בפני הוועדה. במכתב האשים שלי את קוינט בהצגת "נתונים חלקיים ומקוטעים" שיוצרים "מצג שווא", ונועדו לטשטש את העלייה החדה במחירי הקרקעות ואת הצורך האקוטי בהגדלת שיעור ההנחות כדי לאפשר את הגדלת היישובים בדור צעיר שיבטיח את קיומם בעתיד.
קוינט, שכל הנתונים על מחירי הקרקעות בישראל נמצאים בלעדית בידי הגוף שהוא עומד בראשו, התבקש להציג בפני הממשלה את עליית המחירים בין השנים 2016 ל-2023, אך שלי טען במכתבו כי הוא בחר להציג רק את נתוני מחירי הקרקעות בשנתיים האחרונות. לפי שלי, קוינט בחר להביא כמה דוגמאות כדי להמחיש את מחירי הקרקעות, אך לא הציג בהן פרטים שניתן ללמוד מהם ולהסיק מסקנות, וחלק מהנתונים אף שונים משמעותית מהדיווח הרשמי שהעבירו בעבר ברמ"י למנהל הרכש הממשלתי והציגו את המחיר הסופי שנדרשו לשלם הרוכשים בפערים של מאות אלפי שקלים.
שלי הודיע לקוינט כי בכוונתו להציג בפני הממשלה מתווה הנחות חדש, כפי שדרש נתניהו, כך שתקרת גובה ההנחה תותאם למחיר הריאלי של הקרקעות כיום בגליל, העומד על כמיליון שקל, וכן כי בכוונתו לבטל את המגבלות על גובה ההנחות ביישובים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה, שנקבע בשל מיעוט אוכלוסיית הצעירים בהם. ההנחות המוצעות יאפשרו לעבות את היישובים היהודיים באוכלוסיות צעירות, לצד המשך פיתוח ההתיישבות הלא יהודית.
מנגד, קוינט השיב לטענות נגדו וטען כי הציג נתונים המתייחסים למחירי הקרקעות הגולמיים בלבד ומבוססים על הערכות רמ"י, אך גם התעלם מהדרישה לחשוף את מחירי המגרשים לאורך שבע השנים האחרונות ואת העלויות שאותן נדרשו לשלם הרוכשים. קוינט לא התנגד להחלטה שתביא להוזלה זניחה במחירי המגרשים, אך בתנאי של הרחבת היישובים באופן משמעותי ומיידי.
לאחר מכן תקף שלי במכתב גם את מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "המנדט שבידיכם הוא לחוות דעה על מדיניות הממשלה ולא לקבוע אותה", נזף שלי.
יגל טען כי עיקר המאמצים צריך להתמקד במקומות בהם ניתן להגדיל באופן משמעותי את האוכלוסייה בגליל והאשים את המועצות האזוריות ואת מפעל המצפים בגליל כי אלו מנעו את התפתחותם, בשל הרצון לשמור את אדמותיהם לבניהם בעתיד ובשל מנגנון ועדות הקבלה. הוא הציג שורה של עובדות המבקשות להוכיח את טענותיו אך אנשי המקצוע במשרד ראש הממשלה טענו כי לפי בדיקה שלהם יגל הציג "תמונה מעוותת", לפיה, בין השאר, פיתוח היישובים היהודים הקטנים בגליל יבוא על חשבון הערים באזור.
שלי האשים כי יגל צייר מציאות שביישובי משגב "שפע של תושבים צעירים בגיל העבודה" וכי הנתונים הרשמיים של גודל השנתונים "מצביע באופן מובהק על ירידה תלולה וחסרת תקדים של הצטמקות תוך עשור בלמעלה מ-60% לכ 200 ילדים בלבד בשנה בכל היישובים היהודים באיזור משגב".
ברקע, מצוקת הדיור ביישובים היהודיים בגליל, האוכלוסייה המזדקנת וזוגות צעירים שמתקשים לרכוש בתים. לדוגמה, את שנת הלימודים החדשה פתחו ביישובי משגב כאשר שליש מכיתות א' בבתי הספר סגורות, בנוסף לתשעה גני ילדים לאחר שלא נותרו כמעט ילדים ב-29 יישובי המועצה היהודים.
אל מול עלויות הדיור הגבוהות ביישובים היהודיים בגליל, ביישובי בני המיעוטים תושבי המקום זוכים להנחות של עד 90% ממחיר הקרקע. כך, לפי נתוני המועצה במשגב, ביישוב כמאנה, צעיר המעוניין לבנות בית ישלם רק כ-150 אלף שקלים על מגרש, בעוד שביישוב כמון הסמוך מחיר הקרקע הוא מיליון שקלים בממוצע.
