לראשונה מאז קום המדינה, ייאסר על אזרחים בישראל להחזיק בבית סכומי כסף גבוהים במזומן ועל החזקת סכומים גבוהים פחות יהיה על בעליהם להצהיר בפני רשות המיסים ולתת הסברים מהיכן הגיעו אליהם הכספים. אלו עיקריה של תוכנית חדשה שמגבשים ברשות המיסים, במסגרת המאבק לגילוי הון שחור שמגיע לאזרחים בדרכים לא חוקיות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ל-ynet נודעו פרטים מהתוכנית המתגבשת ולפיהם ייאסר לחלוטין להחזיק בבית במזומן סכום כסף בשקלים או במטבע זר כלשהו בשווי שיעלה על 200 אלף שקל. כספים שייתפסו מעבר לסכום זה יוחרמו או שיוטל על בעליהם קנס כספי גבוה ונגד הבעלים יינקטו מהלכים של העמדה לדין ואישום בהשתמטות מתשלום מיסים כחוק.
אולם, התוכנית כוללת סעיף נוסף, בעניין סכומים קטנים בהרבה. למעשה, יתאפשר להחזיק בעתיד בבית רק עד סכום של 50 אלף שקל ללא כל דיווח. מעבר לסכום זה ועד ל-200 אלף שקל, אומנם יהיה היתר להחזיק את הכסף במזומן, אולם תהיה חובה על בעליו להודיע לרשות המיסים כי ברשותו יש מזומנים בבית או במשרד או בכל מקום אחר שאינו בנק בסכום העולה על 50 אלף שקל ולציין את מקור הגעת הכסף אליו. אי-דיווח יהווה עבירה פלילית. התוכנית מקודמת בימים אלה על ידי הוועדה המיוחדת למלחמה בהון השחור בראשות מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב.
הכסף יוחרם?
בעניין האכיפה תוכל רשות המיסים, במקרה של חשד להחזקת סכומי כסף גבוהים מהמותר וללא דיווח, לבקש מבית המשפט צו חיפוש בבית או במשרד או במקום אחר השייך לבעל הכסף. בעבר ניתנו צווים כאלה במקרים מיוחדים ולמשל נתפסו כך מיליון שקל במזומן בכספת בביתו של זמר ידוע, ומיליוני שקלים נתפסו אצל חשודים בפלילים והכסף הוחרם.
עם זאת, קיימת עדיין הסתייגות מסוימת במשרד המשפטים לאחדים מסעיפי התוכנית, כאשר בין השאר ייאסר כנראה על רשות המיסים להחרים את הכסף, אלא רק להטיל קנסות גבוהים במקרים שבהם יוחזקו סכומים מעבר למותר. כיום מוטלים קנסות כאלה, לרוב בשיעורים של כ-25%, על אזרחים מקומיים ועל זרים שנתפסים כניסה או ביציאה מהארץ עם סכומי כסף גבוהים במזומן.
יצויין כי לפי העדכון האחרון, מותר כיום להכניס או להוציא מהארץ סכום של עד 50 אלף שקל (כ-15 אלף דולר) ללא דיווח. במעברי היבשה לירדן ולמצרים הסכום המרבי המותר הוא עד 12 אלף שקל, או במעבר אלנבי עד 2,000 דינר. מעבר לסכום זה, יש לדווח למוכסים במעברי הגבול באמצעות טופס מכס 84.
4 צפייה בגלריה
רשות המיסים מעריכה כי ההון השחור מגיע לעשרות מיליארדי שקלים אשר מוחזק בעיקר בידי עבריינים
(ארכיון)
"הון שחור במיליארדים"
מטרתה העיקרית של התוכנית החדשה המתגבשת היא לגלות הון שחור בעשרות מיליארדי שקלים שמוחזק, על פי חשד רשות המיסים, בידי אזרחים בישראל, בעיקר בידי עבריינים, העוסקים בעסקי סמים, סחר בנשים, קניית ומכירת כלי נשק, עבירות של "פרוטקשן" וכמובן מכירת נכסים וציוד ללא דיווח לרשות המיסים כדי להשתמט מתשלומי המיסים.
ברשות המיסים חושדים, כי החזקת סכומי כסף גבוהים בניגוד לחוק, מצויה בעיקר בקרב גורמים מסוימים במגזר הערבי, במגזר החרדי ואצל מעלימי מס למיניהם מכל המגזרים.
לדברי גורם בכיר במשרד האוצר, "המטרה היא להילחם בעתיד מלחמת חורמה במחזיקי הון שחור במיליארדים, בכל דרך חוקית שניתן". לאחרונה יש כבר תוצאות בתחום הזה, כאשר בין השאר הוחרמו בחודשים האחרונים כבר כ-200 מכוניות פרטיות, בהם רכבי יוקרה.
צעד נוסף שיסייע במאבק בהון השחור ייכנס לתוקף בחודש אוגוסט הקרוב, לאחר שהכנסת אישרה בסתיו האחרון צו שעליו חתם שר האוצר, אביגדור ליברמן, בעניין הפחתת תקרת הסכומים בחוק לצמצום השימוש במזומן.
כך, החל מ-1 באוגוסט, הסכום המירבי שיותר לתשלום במזומן על ידי אדם לבעל עסק יעמוד על 6,000 שקל בלבד במקום 11 אלף שקל כיום. בין אנשים פרטיים יעמוד הסכום על 15 אלף שקל במקום 50 אלף שקל כיום. זאת, למעט בעת רכישת רכב על ידי אדם פרטי מאדם פרטי (לא מסוכנות רכב או מיבואן), שם התקרה תעמוד על 50 אלף שקל.
בבחינה שנערכה במשרד האוצר לקראת הכנת הצו לעדכון הסכומים נמצאה מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן בתקופה של כניסת החוק לתוקף, שנבלמה עם זאת לאחר שפרץ משבר הקורונה. כמו כן, נמצא המשך גידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים כתחליף למזומן שנמשך בשנים האחרונות.
לפיכך, וכדי להגשים את תכלית החוק למאבק בהון השחור, פנה שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לקבלת אישור הכנסת להפחתת סכום התקרות. בהתאם להערכות, עדכון הסכומים יוביל לתוספת הכנסות לקופת המדינה של 150 מיליון שקל בשנת 2022 ו-300 מיליון שקל משנת 2023 ואילך.
ועדת החוקה של הכנסת אף אישרה לאחרונה תקנות שקבע שר המשפטים, גדעון סער, לפיהן יוטל קנס מנהלי בגין הפרת החוק על-ידי אנשים פרטיים. בחוק נקבעו הוראות בנוגע למתן או קבלת תשלום במזומן או בצ'ק, שהפרתן מהווה עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום. הקנסות המנהליים שאושרו יהוו חלופה לכתב אישום ויאפשרו אכיפה יעילה יותר.
שיעורי הקנסות המנהליים שיוטלו החל ב-1 באוגוסט
- אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או צ'ק מוסב הוא עד 25 אלף שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 10%.
- אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב הוא מ-25 אלף שקל עד 50 אלף שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 15%.
- אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב גבוה מ-50 אלף שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 25%.
- לעניין מקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של מ-6,000 שקל ועד 8,500 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 5%.
עוד נקבע כי בעבירה מנהלית חוזרת יתווסף על הקנס המנהלי הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המנהלי הראשון. נקבע שעבירה מנהלית חוזרת תהיה עבירה שנעברה בתוך שנתיים מהעבירה הקודמת של אותה הוראה בחוק שבגינה הוטל הקנס המנהלי.
כמו כן, נקבע כי מ-1 באוגוסט 2022 (כניסת עדכון הסכומים לתוקף) ולמשך שנתיים, לא יוטל קנס מנהלי על עובר עבירה של קבלת תשלום שכר עבודה במזומן בסכום של עד 8,500 שקל, אלא אם נשלחה לו התראה לפיה אם יעבור את העבירה פעם נוספת יוטל עליו קנס מנהלי בשל אותה עבירה.
יצוין כי בעבר הוטלה מגבלה בישראל דווקא על רכישת מטבע חוץ לנסיעות לחו"ל והיה צריך לדווח וגם לבקש הוצאת סכומי כסף בדולרים או במטבעות אחרים בעת נסיעה לחו"ל. הדבר נבע מחוסר גדול של מטבע חוץ בקופת המדינה.
כעת התוכנית היא להגביל לראשונה החזקת כסף מזומן בכל מטבע שהוא, כולל בשקלים, בסכומים גבוהים. טרם נקבע לפי שעה מתי יובא החוק לאישור הכנסת ומתי ייכנס לתוקף.
