"הורדת גיל הפטור מגיוס לצה"ל לחרדים לא תגרום לנהירה של כל החרדים לעולם התעסוקה. המערכת החרדית מכוונת ללימוד ארוך שנים בישיבה ובכולל. אבל, בעיקר בשנים האחרונות, אנחנו רואים שיותר ויותר צעירים רוצים אלטרנטיבה למסלול אחר. והורדת גיל הפטור תעשה את האלטרנטיבה הזו". כך אמר ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שחקר את הנושא בתוכנית כסף חדש ב-ynet radio. זאת ברקע הדיון בממשלה על המתווים להורדת גיל הפטור מגיוס לחרדים.
לדבריו, "בסקר שעשינו כ-25% מהצעירים אמרו שאם יהיה להם פטור בגיל צעיר, הם יפנו להכשרה מקצועית ותעסוקה בגיל צעיר יותר. אז זה בשלב הראשון, מיידית, משמעותי לאלפי צעירים חרדים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
נזכיר, כי בליבת התוכנית הממשלתית, שנוסחה באגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א) ואושרה על ידי שר הביטחון יואב גלנט, עומדת הורדת גיל הפטור לחרדים, מ-26 כיום ל-23. בגיל הפטור הם כבר לא יהיו זקוקים להמשיך ללמוד בישיבות כדי להימנע מחובת הגיוס, במסגרת הפטור ההיסטורי לתלמידי ישיבות ש"תורתם אמונתם". הטענה של תומכי התוכנית היא שהיא תעודד את החרדים לצאת לשוק העבודה. לצד זאת קוראת התוכנית לתגמל בצורה רבה יותר את מי שישרתו בסדיר ובמילואים וכן לשנות את משך זמן השירות - בהתאם לחיוניות התפקיד וחשיבותו עבור צה"ל.
התוכנית הממשלתית מקודמת על רקע הלחץ שמפעילות המפלגות החרדיות להסדיר את הפטור לתלמידי הישיבות אחת ולתמיד - והעובדה שביולי 2023 צפוי לפוג תוקפו של החוק הנוכחי, נוכח פסיקת בג"ץ שדרשה מהכנסת להסדירו.
לדברי מלאך, "הגיל הוא קריטי, כי יש הבדל גדול בין אם הפטור הוא בגיל 23-24 או 26, שאז כבר כמעט כל הצעירים החרדים נשואים והיכולת לצאת לתעסוקה ובטח להכשרה מקצועית משמעותית היא מוגבלת. גיל צעיר יחסית, 21, רובם עדיין לא נשואים".
הורדת גיל הפטור באמת תאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה ולשאת בנטל הכלכלי של עצמם וגם של הכלכלה הישראלית?
"כן. במובן הזה, זה לא יתרום לנטל הביטחוני, אבל לנטל הכלכלי זה עשוי לתרום".
אולי צריך להפסיק עם הישראבלוף, להגיד אי אפשר לגייס את הצעירים החרדים מכל מיני סיבות, בין היתר גם פוליטיות, ולהכניס אותם לשוק העבודה בגיל 18.
"אני תומך בגיל 21 ולא בגיל צעיר יותר. לפני גיל 21, מעטים מאוד מהחרדים, גם אם היינו עושים פטור גורף בגיל 18, היו פונים לתעסוקה. אם ניקח כמקרה משווה את המקרה האמריקני, גם חרדים בארה"ב שאין להם חובת גיוס בדרך כלל לומדים כמה שנים אחרי גיל 18. אז לא נרוויח, נאמר ככה, בתעסוקה יותר מדי אם נוריד מתחת לגיל 21. דבר שני, פטור גורף מתחת לגיל 21, כלומר בגיל 18, יגרום לכך שעוד כל מיני קבוצות, על סף החרדיות, גם ככה יסחפו לכיוון של הפטור הגורף, וזה לא מצב רצוי. ודבר שלישי, זה נכון שאין שוויון בנטל הביטחון, אבל יש משמעות לכך שאנחנו באים ואומרים: 'אתם מקבלים פטור כי אתם לומדים תורה, אז לפחות עד גיל 21'. כלומר, לפחות את הגיל שאחרים מחוייבים לשירות צבאי, אתם מחויבים ללימוד תורה, אפילו קצת יותר.
"אם אכן יורידו את גיל הפטור, אז נכון לעשות את זה לגיל 21 לא לגיל של 23. דרך אגב, בפועל גיל הפטור הוא 24, עכשיו טכנית זה עלה ל-26".
בהקשר זה אמר איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים ומחבר הספר "כשהחרדים יהיו רוב", כי "צריך לשאול אם לתת עונש לצעיר חרדי על זה שהוא לא התגייס כי אני לא רוצה לתת לו פטור. האם זה צודק? אבל השאלה אם זה חכם. זו שאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו עכשיו. ברור שזו חלופה רעה. כל החלופות פה הן רעות. גם החלופה של לתת פטור זה פוגע בשוויון בנטל, ואם אני לא נותן פטור ואני אומר בסדר אבל אולי יש איזשהו סיכוי שבין גיל 21 ל-26 הוא לפחות יתאפס על עצמו ויתגייס, מה שלא קורה אגב, אבל נגיד ערכית לפחות אני רוצה להספיק את הדבר הזה. אז אני בינתיים פוגע בנטל הכלכלי.
"אני אומר אם הוא בכל מקרה כבר לא יתגייס, לפחות שילך לעבוד. השאלה באיזה שלב אתה אומר 'איבדתי אותו'. אם אתה אומר בגיל 21 והוא לא התגייס, עכשיו לפחות שילך לעבוד. או שאני אומר לא, אני אחזיק אותו עוד איזה חמש שנים בכוח עד גיל 26".
