לידיעת בני זוג שעורכים צוואות הדדיות: סכסוך ירושה בין אח לבין שתי אחיותיו הגיע עד בית המשפט העליון, על רקע פער בין הצוואות שהותירו הוריהם המנוחים.
צוואה הדדית היא הליך נפוץ למדי, שבו בני זוג עורכים במשותף צוואה ובה הם קובעים הוראות זהות שיחולו על כל אחד מהם בנוגע לחלוקת הרכוש לאחר פטירת כל אחד מהם. לרוב נקבע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג שנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל הרכוש המשותף במטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני יירשו הילדים המשותפים את העיזבון בהתאם לחלוקה שקבעו בני הזוג. במקרה שבו בן הזוג של מי שמבקש לבטל את צוואתו כבר נפטר, על בן הזוג שנותר בחיים להסתלק מכל זכות ברכוש שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שנפטר.
תחילתו של המקרה הנוכחי לפני כ-20 שנה, בצוואות הדדיות שערכו ההורים ובהן נקבע כי כאשר הראשון מביניהם נפטר, הוא מצווה לאחר את עזבונו (רכושו). על פי החלוקה שנקבעה, אחרי מות בן הזוג השני הילדים יירשו את הרכוש המשותף בחלוקה של 80% לבן ו-10% לכל אחת משתי הבנות.
האב הלך לעולמו כשנה לאחר עריכת הצוואה ההדדית, והאם החליטה לשנות את החלטתה. היא הסתלקה מעיזבון בעלה (כלומר ויתרה עליו) וחתמה על צוואה שלפיה רכושה (שכעת כלל גם את העיזבון של בעלה) יתחלק שווה בשווה בין שלושת ילדיה.
לאחר מותה ביקשו הבנות מביהמ"ש לענייני משפחה לממש את צוואתה האחרונה ולחלק את הירושה בחלקים שווים. מנגד, הבן הגיש התנגדות וטען כי הדבר נעשה בחוסר תום לב ובאופן שסותר עקרונות בסיסיים כמו כיבוד רצון המת (שביקש להוריש לו 80% מהירושה) ועקרון ההסתמכות ההדדית של שני בני זוג שחותמים בחייהם על צוואות הדדיות. בית המשפט לענייני משפחה קבע שהצדק עם הבנות. בהמשך השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי קבע שלפי סעיף 50 לחוק הירושה, עם הסתלקותה של האם מעיזבון האב, היא למעשה שמטה את הקרקע תחת הסדרי חלוקת הירושה שנקבעו בצוואות ההדדיות. התוצאה היא חלוקת העיזבון בהתאם לכללי הירושה על פי דין, כלומר באופן שוויוני.
מאחר וחלקו של הבן בעיזבון השתנה בעקבות הפסיקה מ-80% ל-33%, בניגוד למה שנכתב בצוואות ההדדיות, הוא הגיש באמצעות עורך דינו, השופט בדימוס דניאל ארנסט, בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, ובמסגרתה ביקש להפוך את הכרעת המחוזי.
עו"ד ארנסט טען ביחס לפסיקת המחוזי כי פסק הדין מנוגד להלכה הקיימת, משנה את ההלכה ומנוגד לספריהם של מלומדים. עוד טען כי בצוואה ההדדית שנחתמה קיימת הוראה האוסרת לבטל את צוואת האב, גם אם האישה רשאית להסתלק מחלקה ולהוריש את חלקה כרצונה.
השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסטצילום: איציק בירןכאמור, באופן חריג, ולאור חשיבות העניין, הסכים בית המשפט העליון לדון בבקשת רשות הערעור כערעור. הרכב השופטים בראשות השופטת יעל וילנר קיבל את הכרעת המחוזי ביחס לשאלה העקרונית על אודות דינו של עיזבון בן הזוג הראשון (האב) לאחר הסתלקות בן הזוג השני (האם). שופטי העליון קבעו כי יש לחלק את העיזבון בהתאם לדין הכללי הקבוע בחוק הירושה, כלומר באופן שווה ביון הילדים.
למעשה, שופטי העליון קבעו כי הסתלקות בן הזוג שנותר בחיים מצוואה הדדית הקובעת הסדר של יורש אחר יורש (בת הזוג ואחריה הילדים) מובילה לכך שעיזבון בן הזוג הראשון יחולק לילדים בחלקים שווים – ולא בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואת בן הזוג הראשון במסגרת הוראת יורש אחר יורש. עוד קבע העליון כי במקרה זה לא נקבע בצוואות ההדדיות יורש חלופי שיבוא "במקומו" של המסתלק. "אם כן, בהתאם להוראת סעיף 50 לחוק הירושה, כל אימת שלא נקבע יורש חלופי באמצעות הסדר "יורש במקום יורש" – הוראת הצוואה לטובת המסתלק מתבטלת, ובמקומה יחולו כללי הירושה על פי דין", נקבע.
עו"ד דניאל ארנסט, בא כוח הבן, מסר בתגובה: "הפועל היוצא מפסיקת העליון בנושא הוא שצוואות הדדיות קיימות מאבדות את העיקרון היסודי שלהן – המחויבות ההדדית של שני בני הזוג, במקרה שאחד מהם נפטר והאחר מסתלק מהעיזבון. ההמלצה המתבקשת מכך היא שעל כל בן זוג שחתם עד היום על צוואה כזאת כדאי למהר ולבדוק עם מומחה לדיני ירושה את התיקונים הנדרשים בצוואה כדי להבטיח חלוקת העיזבון על פי ההסכמות ההדדיות, גם במקרה של הסתלקות בן הזוג האחר מן העיזבון".
עו"ד בעז קראוסצילום: משה טסלרעו"ד בעז קראוס, שייצג עם עו"ד ברק קראוס את הבנות, מסר בתגובה: "פסק הדין של בית המשפט העליון עשה סדר בסוגיה שהייתה בספק מזה שנים רבות, בכל הנוגע למשמעות הוראת יורש במקום יורש בצוואה הדדית. כאשר פסק הדין מיישר קו עם גישת בית המשפט העליון שלא לאפשר יציאה מהקווים המאוד ברורים שמתווה חוק הירושה".
