למרות התקוות לשיתוף פעולה ארוך טווח, האוניברסיטה הסינית הראשונה שנפתחה בישראל לפני 4 שנים בפתח תקווה, סגרה את שעריה. זאת לאחר שהמרצים הסינים והסטודנטים שבאו ללמוד מסין, לצד סטודנטים ישראלים, חזרו לסין ולא רוצים לשוב לישראל.
מדובר בשלוחה של אוניברסיטת UIBE מבייג'ין שהחליטה לפעול בארץ ואף קיבלה את אישור המועצה ללימודים גבוהים בישראל, שהכירה בה כמוסד להשכלה גבוהה. נשיא האוניברסיטה בישראל, אלוף (במיל') מתן וילנאי, כיהן בעברו כשגריר בסין ויזם את שיתוף הפעולה ואת הקמת השלוחה בישראל.
היות שהאוניברסיטה פעלה בחסות הממשל הסיני, שנוקט מאז המלחמה עמדה קשוחה נגד ישראל, ההערכה היא כי שם החליטו שהם אינם מעוניינים בהמשך הפעילות בארץ. זאת על אף שלפני המלחמה הייתה כוונה דווקא להרחיב את הפעילות ולהקים גם מכון מחקר. לצורך כך אף הוקצה שטח בפתח תקווה שאמור היה להכיל את הקמפוס החדש, שתוכנן להיבנות במימון הסינים.
השלוחה פעלה בינתיים בפתח תקווה במבנה זמני. שכר הלימוד השנתי היה 34,000 שקל, ולמדו בה לתואר ראשון במינהל עסקים סטודנטים ישראלים לצד סטודנטים סינים.
"בזמנו היחסים של סין עם ישראל היו מיוחדים"
עד למלחמה נחשבה ישראל בעיני הסינים כמודל לחיקוי בנושא חדשנות וידע. בסגל האוניברסיטה היו שישה פרופסורים ושתי מורות ללימוד סינית, שהגיעו במיוחד מסין, והלימודים לתואר ראשון התבצעו באנגלית וכללו לימודי סינית ברמה עסקית ושתי נסיעות לסין למשך 4 שבועות ללמידה ולחניכה בחברות סיניות. בסגל היו גם 5 דוקטורים ישראלים.
בסין מדורגת אוניברסיטת UIBE כ"דאבל פירסט קלאס" – הדירוג הגבוה שניתן שם לאוניברסיטאות. היא מפעילה 18 פקולטות אקדמיות, 10 מכוני מחקר וכ־160 תוכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני ודוקטורט. היא מתמחה בכלכלה ובניהול גלובלי.
וילנאי אמר ל-ynet ול"ידיעות אחרונות": "האוניברסיטה נסגרה, הסינים עזבו אותנו. בזמנו היחסים של סין עם ישראל היו מיוחדים - קשר עם ישראל נחשב תעודת הצטיינות. המחזור הראשון סיים את הלימודים לפי התוכנית, המחזור השני יסיים את השנה השלישית בסין. תלמידים חדשים כבר לא מקבלים.
"זה חבל מאוד - המל"ג הכיר בנו, שזה לא דבר טריוויאלי. קיבלנו הקצאת קרקע להקים קמפוס משלנו שכבר תכננו. היינו בתנופה גדולה וזה ממש חבל".
