הפתעה. לראשונה מאז שנת 2019, מעט לאחר תחילת כהונת הפרופסור אמיר ירון כנגיד בנק ישראל, נשמעה בימים האחרונים תמיכה בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בעת הדיונים לקביעת גובה הריבית במשק - בהעלאת הריבית הבסיסית של הבנק המרכזי מ-0.1% ל-0.25% כבר בחודש הנוכחי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היום (ה') התברר שחמישה מששת חברי הוועדה הצביעו בעד הותרתה לפי שעה של הריבית הבסיסית במשק על 0.1%, שפירושה ריבית פריים של 1.6% לשנה, מול חבר אחד שתמך בהעלאת הריבית באופן מיידי. ההערכה במשק היא שהריבית בישראל אכן תעלה - לראשונה מאז נובמבר 2018 - במהלך המחצית הראשונה של שנת 2022.
הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית בהליך שכולל שני דיונים - בפורום רחב ובפורום מצומצם. בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי - בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי - וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות והכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים), שמכינים ומציגים את החומר לדיון.
בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ונציג חטיבת השווקים ובמסגרתו מציגות חטיבות המחקר והשווקים את השיקולים העיקריים שצריכים להנחות את קביעת המדיניות ואת האופן שבו הן רואות אותם. לאחר מכן מתנהל דיון על המדיניות המוניטרית, שבסופו מתקיימת הצבעה על שיעור הריבית. לפי סעיף 18 לחוק בנק ישראל, ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה שמשתתפים בהצבעה. לנגיד הבנק יש במקרה של תיקו שני קולות.
הריבית תעלה בקרוב? ריאיון מיוחד באולפן עם נגיד בנק ישראל
(צילום: משי בן עמי)
בדיון לפני החלטת הריבית האחרונה, בטרם התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%, הביע במפתיע אחד מחברי הוועדה (על פי הנוהל השם נותר חסוי) תמיכה בהעלאת הריבית במשק. ההחלטה התקבלה לכן הפעם ברוב של חמישה חברים, בעוד שחבר אחד תמך בהעלאת שיעור הריבית ל- 0.25%.
חמישה מחברי הוועדה סברו, כאמור, שיש להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. אותם חמישה סברו שהרמה הנמוכה של הריבית תומכת בהמשך התאוששות הפעילות הכלכלית. החמישה סברו שלמרות התמודדות המשק עם גל התחלואה הנוכחי ללא הגבלות חמורות על הפעילות, עדיין קיימת מידה רבה של אי-ודאות לגבי הפעילות הכלכלית במשק לטווח הבינוני, בעיקר לנוכח הסיכון למחזוריות של גלי תחלואה נוספים וכן לגבי מידת הזמניות של האינפלציה.
חבר הוועדה שהצביע הפעם בעד העלאת הריבית לשיעור של 0.25%, סבר כי "נתוני המשק מאפשרים זאת לנוכח נתוני החשבונאות הלאומית החזקים, העלייה בסביבת האינפלציה והציפיות לכל הטווחים המעוגנות ביעד והתגברות הסיכונים הפיננסיים".
הוועדה ציינה כי תהליך התאוששות המשק הישראלי מהמשבר נמשך. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה (ריבית נמוכה) לאורך זמן. המשך הפעילות הכלכלית והצמיחה התקינה יאפשר את סיום תוכניות ההרחבה הכמותית השונות בחודשים הקרובים. "כל זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית מהמשבר ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסים".
בדיון ובהצבעה השתתפו חברי הוועדה המוניטרית: פרופ' אמיר ירון, נגיד הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית; אנדרו אביר, המשנה לנגיד הבנק; פרופ' ראובן גרונאו (בפעם האחרונה טרם פרישתו לאחר 10 שנים כחבר הוועדה); פרופ' צבי הרקוביץ; פרופ' משה חזן ופרופ' מישל סטרבצ'ינסקי.
