המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין, אביטל שרייבר, קיבלה לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו תושבי בית שמש נגד שכניהם, בטענה שהרחבת בית ומרפסת פגעה באיכות חייהם, החשיכה את הסלון שלהם ופגמה בנוף הנשקף מדירתם.
הצדדים הם בעלי דירות בבניין ברחוב נחל קישון בעיר. הנתבעים בנו מרפסת לדירתם היוצאת מעל החלל שמול סלון דירת התובעים. המרפסת מחוזקת בקורה הנמצאת בתחתיתה, המחוברת משני צדיה לעמודים היורדים אל החלל שמול סלון התובעים. בתביעה שהוגשה למפקחת על המקרקעין הם טענו שהסכימו ששכניהם יבנו מרפסת, אולם לא באופן זה. לטענתם היא נבנתה באופן שיורדים ממנה עמודים וכן רצפתה הונמכה, כך שהיא יורדת ב-30 ס"מ מגובה תקרת סלון שלהם וגורמת להחשכת ביתם ולפגיעה בנוף הנשקף ממנו.
לדבריהם האופן שבו הוקמה המרפסת מונע מהם את האפשרות לבצע בעצמם הרחבה דומה בעתיד. הם הדגישו כי הלינו בפני שכניהם על אודות מצוקתם עוד בשלב הבנייה, אך ללא הועיל. הם דרשו למצוא פתרון שבמסגרתו יוסרו העמודים וההנמכה שבוצעה לצורך בניית המרפסת.
הנתבעים מנגד טענו ששכניהם מפריזים. לדבריהם ההנמכה המדוברת זניחה ביותר ועומדת על 5 ס"מ בלבד, והמרפסת שלהם לא גורמת בפועל להחשכת הסלון. הם הכחישו ששכניהם פנו אליהם במהלך הבנייה והתעקשו שההתנגדות עלתה רק לאחר שבניית המרפסת כבר הושלמה.
הם הוסיפו כי קיבלו את הסכמת כל הדיירים להרחבת דירתם, שבוצעה כדי לאפשר רווחה להם ולילדיהם בתקופת הקורונה. לטענתם עשו כל מה שאנשי המקצוע הנחו אותם. מכל מקום הם הואילו לבוא לקראת התובעים ולהוריד חלק מהמוטות התומכים במרפסת כדי להקטין את ההפרעה שנגרמה להם.
המפקחת שרייבר כתבה שהנתבעים השיגו את הרוב הדרוש בחוק מקרב הדיירים לצורך בניית המרפסת. עם זאת היא ציינה שלמרות הסכמתם העקרונית של התובעים להקמת המרפסת, הם לא הסכימו לדרך שבה נבנתה, ולא ניתן לראות בהם כמי שהסכימו להרחבת בנייה שחודרת לחלל שאמור לשמש בעתיד להרחבת הדירה שלהם.
אשר לדרישה הנוספת בחוק – קיומו של היתר בנייה – היא כתבה שההיתר שקיבלו הנתבעים אינו כולל את העמודים. לפיכך, אם הנתבעים לא ישיגו תוך 120 יום היתר המאשר את בניית המרפסת כפי שהיא, יהיה עליהם להסיר את העמודים, גם אם משמעות הדברים היא הריסת המרפסת.
המפקחת כתבה שבהנחה שהנתבעים יקבלו היתר כאמור, אין ביכולתם של שכניהם לעת הזו להביא להרס המרפסת. היא הסבירה שהתובעים לא הוכיחו פגיעה נוכחית שנגרמה להם, ובכלל זה טענותיהם להחשכה ולפגיעה בנוף.
עם זאת נקבע שבמידה שהתובעים יקבלו היתר בעתיד לבנות מרפסת בדומה לנתבעים, האחרונים יצטרכו להרוס את העמודים ולתקן את הנמכת הרצפה כך שתתאים לגובה תקרת דירת התובעים. לשם כך היא הורתה לרשמת המקרקעין בירושלים לרשום הערה על פסק הדין המבטיח את זכויותיהם העתידיות של התובעים. לאור התוצאה החלקית לטובת התובעים, היא חייבה את הנתבעים לשלם להם הוצאות בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד שלמה אייזנשטיין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שור משה
• עו"ד דניאל כהן עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
