זה יהיה השבוע של ההכרעות החשובות בתקציב המדינה לשנת 2025. ביום שני צפוי התקציב לזכות ברוב ברור של חברי הקואליציה בהצבעה בקריאה הראשונה במליאת הכנסת, אולם בוועדת הכספים ובוועדות נוספות של הכנסת צפויים עדיין שינויים של הרגע האחרון בתקציב הגדול בתולדות המדינה, שבו גם שורת גזירות על הציבור, כמותן לא נראו כאן כבר שנים.
תקציב 2025 יהיה הגדול בתולדות המדינה - 619 מיליארד שקלים ועוד "קופסאת חירום" של 10 מיליארד שקל, למקרה של החרפה במצב הביטחוני, מה שנראה כעת סביר פחות.
הגירעון הצפוי, שייקבע בחוק התקציב לשנת 2025, יעמוד על 4.4%, לעומת 7.7% בשנת התקציב 2024, אולם גם בו עלול לחול גידול בהמשך השנה, בעיקר אם יוחלט על תוספות גדולות לתקציב הביטחון, בעקבות דוח "ועדת נגל", או ויתורים נוספים של האוצר על גזירות ברגע האחרון, שיחייבו מקורות חדשים או את הגדלת הגירעון - פתרון ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתנגד לו כעת.
כלל צעדי המיסוי והקיצוצים שיהיו בתקציב אמורים להביא לצמצום הגירעון בכ-35-40 מיליארד שקל, אולם בשל הקיטון המסתמן בהכנסות מהרווחים הכלואים, צפוי שהצעדים יביאו רק לצמצום של 30-35 מיליארד שקל - מה שעלול לגרור הטלת גזירות נוספות על הציבור כדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע.
כבר השבוע צפויות הצבעות בוועדת הכספים של הכנסת על חלק מהגזירות. בסוף השבוע כבר אישרה הוועדה את הקפאת שכר כל הבכירים בישראל, החל בנשיא ובראש הממשלה, חברי הכנסת, השופטים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל וכל הבכירים האחרים. המשמעות: הנ"ל הפסידו עדכון של כ-4% בשכרם, שמהווה הפסד של אלפי שקלים בחודש ועשרות אלפי שקלים בשנה.
חרף הצהרותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' כי במשמרת שלהם ייעשה מאמץ לא להעלות מיסים, תקציב שנת 2025 משופע עקב הגירעון העצום בגין המלחמה בגזירות רבות בהן העלאות מיסים.
זאת, בנוסף לגזירות נוספות שיקשו מאוד על הציבור החל בעוד שבועיים וחצי, עם תחילת שנת 2025 - ייקור החשמל ב-3.8%, ייקור המים ב-3.4%, ייקור מיסי הארנונה בשיעור של 5.29%, ייקור התחבורה הציבורית בשני שקלים לנסיעה ושורת התייקרויות של מוצרי המזון וההגיינה בעיקר, שעליהן הודיעו כבר בימים האחרונים אחדות מהחברות הגדולות במשק והיבואנים.
ואלה הגזירות שנכללות בתקציב, אם יאושרו ככתבן וכלשונן ולא ישונו בדיונים בכנסת:
- העלאת מס ערף מוסף באחוז אחד ל-18% - 7.25 מיליארד שקל הכנסה נוספת לקופת המדינה בשנת 2025. העלאה זו אושרה כבר במסגרת אישור תקציב 2024 ולא זקוקה לעוד אישור בכנסת.
- העלאת מס הבריאות ב-0.15% - אושרה כבר בתקציב 2024.
- מיסוי רווחים כלואים - האוצר טוען שיגבה 10 מיליארד שקלים. עקב השינויים שיוכנסו בחוק, שחלק מהחברות יוצאו ממנו ותינתן דחייה בחיוב למשוך את כל הרווחים מרוב החברות ולחלק דיבידנד לאורך שנים ולא רק ב-2025 - במגזר העסקי טוענים שהכנסות המדינה מסעיף זה יצומצמו ל-3-5 מיליארד שקלים בלבד ב-2025.
- הקפאת מדרגות מס הכנסה, נקודות הזיכוי ממס ומיסי הנדל"ן. נקודת זיכוי ממס תישאר שווה בשנה רק 2,904 שקל. הרווח הצפוי לקופת המדינה יהיה 2.8 מיליארד שקל. ההקפאה אושרה כבר בכנסת.
- העלאת מס יסף על רווחי הון ב-2% - מיליארד שקל הכנסה לקופת המדינה.
- העלאת המיסים על כלי רכב, בעיקר החשמליים - 0.65 מיליארד שקל.
- מלחמה בהון השחור, כולל חוק החשבוניות החדש והגדלת האכיפה 1.25 מיליארד שקל.
- הטלת מס חדש על העובדים הזרים - 0.4 מיליארד שקל.
- העלאת החלק הפטור ממס למשיכת כספים מהפנסיה רק מ-52% ל-57% במקום כבר ב-2025 ל-67% - 200 מיליון שקל.
- הקטנת הפטור ממס על השכרת דירות והטלת מס יסף על דירות מגורים - 0.53 מיליארד שקל.
- הפחתת התמורה ליום הבראה אחד גם בשנת 2025 - 850 מיליון שקל. יום הבראה יהיה שווה בין 418 לכלל הציבור ל-485 שקל לעובדי קבלן ובניין.
- תהיה דחיה מסוימת בהעלאת השכר במגזר הציבורי, שחלקה ידחה בחודשים עד שנה. הרווח לקופת המדינה ב-2025 יסתכם רק בכמיליארד שקלים וחצי.
- העלאת תשלום דמי הביטוח הלאומי ב-0.8%, עוד 0.5 מיליארד שקלים הכנסה לקופת המדינה.
לצד הגזירות הללו הצליחו ההסתדרות, יו"ר ש"ס אריה דרעי ועוד ארגונים חברתיים ופוליטיקאים להביא לביטול גזירות אחדות. לא תהיה פגיעה בקרנות ההשתלמות, שכר המינימום לא יוקפא והקפאת קצבאות הביטוח הלאומי תבוטל, למעט קצבאות הילדים, כאשר גם הקפאה זו עשויה להתבטל בדיונים בלחץ חברי הכנסת החרדים.
כל ההעלאות והקפאות המיסים הופרדו הפעם מדיוני התקציב וחוק ההסדרים, כדי לאפשר את כניסתם לתוקף כחוק ב-1 בינואר 2025. שאר סעיפי תקציב המדינה, לרבות חוק ההסדרים, שבו למעלה מ-40 רפורמות ושינויים מבניים, יידונו בהמשך וצפויים להיות מובאים לאישור הכנסת רק בפברואר או במרץ 2025.
המשמעות היא ששנת 2025 תתחיל שוב, בפעם הרביעית בעשור האחרון, בתקציב המשכי. הפירוש: מחודש ינואר תפעל מדינת ישראל בכל חודש תקציבית לפי 1 חלקי 12 מתקציב המדינה הלא עדכני לשנה הקרובה, כפי שהיה תקציב שנת 2024.
