בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש זוג עולים מצרפת נגד חברת "רביעיית פלורנטין" – היזמית העומדת מאחורי הקמת פרויקט הדיור היוקרתי בשכונה – בשל איחור במסירת הנכס ושורת ליקויים שטרם תוקנה. השופט אהרן אורנשטיין קבע שבני הזוג יפוצו בכ-360 אלף שקל.
התובעים לא רכשו את הדירה ישירות מהיזמית. באוקטובר 2013 קנתה הרוכשת המקורית את הדירה תמורת 5.59 מיליון שקל. כשנה וחצי לאחר מכן קנו ממנה התובעים את הדירה – שטרם נמסרה בשלב זה – תמורת 6.3 מיליון שקל. בהסכם ביניהם נקבע שהרוכשים יהיו זכאים לפיצוי שיינתן עבור האיחור במסירה, החל ממועד החתימה עליו (מרץ 2015, כאשר מועד המסירה המקורי נקבע לאוקטובר 2014).
בתביעה שהוגשה כארבע שנים לאחר מכן הוסיפו הרוכשים כי בדירה עדיין קיימים ליקויי בנייה רבים. לטענתם, סעיף 4(א) לחוק המכר מעניק להם, כ"קוני משנה", זכות עצמאית כלפי היזמית בכל הנוגע לאי-התאמות בדירה. בנסיבות אלה הם עתרו לפיצוי בשל העיכוב במסירת הדירה, עלות תיקון ליקויי הבנייה ועוגמת הנפש שנגרמה להם.
השופט אורנשטיין ציין שלצורך בירור עניין ליקויי הבנייה מונה מומחה מטעם בית המשפט. הוא קבע שבדירה קיימים ליקויים בשווי כ-92 אלף שקל, כאשר בתוספת סכומים נוספים כמו מע"מ הסכום מאמיר לכדי 135,428 שקל.
בפסק הדין צוין שאין לאפשר ליזמית הזדמנות לתקן את הליקויים: "משחלפו קרוב לעשר שנים!! מהמועד המקורי שנקבע למסירת הדירה, לא ראיתי לנכון לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים בדירה". בהתחשב בעובדה שאין אפשרות לגור בדירה במהלך תיקון הליקויים, הוסיף השופט שעל היזמית לשלם לתובעים 12 אלף שקל נוספים, כדמי שכירות עבור דירה חלופית שוות ערך.
עו"ד דניאל בן שלמהעודד מרוםאשר למועד מסירת הדירה הוא קיבל את גרסת הרוכשים שלפיה היא נמסרה להם רק במהלך פברואר 2016. הוא דחה את טענת היזמית שלפיה מסירת הדירה לרוכשת המקורית מספר חודשים קודם לכן, נחשבת למסירה. לדבריו, בתקופת הנטענת הדירה טרם חוברה לחשמל כאשר לרוכשת המקורית היה אינטרס טבעי לסגור חשבון עם היזמית והתובעים ו"לצאת מהתמונה".
במלים אחרות, נכתב בפסק הדין, מצב הדירה לא היה בראש מעייניה של הרוכשת המקורית כך שלא ניתן להכיר במועד שבו הדירה נמסרה אליה – כאמור, ללא חיבור לחשמל – כמועד הקובע. השופט סיכם, אם כן, שבהתאם להסכם שבין התובעים והרוכשת המקורית, מגיע לראשונים פיצוי עבור 10.4 חודשי איחור במסירה, בסך 180 אלף שקל.
לסיום קיבל השופט גם את דרישת התובעים לפצותם בשל עוגמת הנפש שהייתה ועודנה מנת חלקם: "התובעים רכשו דירה יוקרתית בפרויקט יוקרתי לפני כמעט תשע שנים ועדיין לא באו אל המנוחה ואל הנחלה, מבחינת ליקויי הבנייה הרבים המצויים עדיין בדירתם. דרישת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20 אלף שקל סבירה בנסיבות העניין ואני מאשר אותה".
לסיכום, בניכוי סכום מסוים שקיבלו ממנה זה מכבר הרוכשים, חייב השופט את היזמית לפצות אותם ב-311,746 שקל בתוספת 50 אלף שקל עבור שכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד עירד באומל
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עמית סרן
• עו"ד דניאל בן שלמה עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
