בית המשפט למשפחה בתל אביב הורה לאחרונה על ביטול צוואה נוטריונית שנערכה חודשים ספורים לפני פטירתה של אישה בגיל 100, על רקע מעורבות לא תקינה של אחד מילדיה. השופט ארז שני כי במקום זאת תקוים צוואה ישנה יותר, שבה הורישה את רכושה לשני ילדיה האחרים.
למנוחה היו שני בנים ובת. בצוואה ב-2010 היא הורישה את רכושה לאחד הבנים ולבתה, ובצוואה מ-2021 לבן השלישי בלבד (התובע). לאחר מותה עתר כל אחד מהבנים לקיום הצוואה הפועלת לטובתו, כאשר בתה נותרה מחוץ לסכסוך המשפטי.
לטענת התובע, אימו הייתה צלולה לחלוטין בעת חתימתה על הצוואה מ-2021. הוא שלל מעורבות כלשהי או השפעה בלתי הוגנת מצדו, כך שלשיטתו יש לקיימה ככתבה וכלשונה. מנגד טען שהתובע, שגר עם אימו, חשש שהיא תמות והוא ייוותר ללא בית. בנסיבות אלה הוא רקח את הצוואה המאוחרת תוך שהפעיל כלפיה אלימות והשפעה בלתי הוגנת.
הוא הוסיף שאחיו גילה מעורבות עד צוואר בעריכת הצוואה, שהתבטאה בין היתר בהסעת האם לנוטריון. לאור זאת הוא ביקש להכריז עליה כבטלה, ולקיים תחתיה את צוואת 2010.
השופט שני ציין שלפני חתימת הצוואה המאוחרת נמצאה המנוחה כשירה בבדיקה רפואית, אלא שבהתאם לתקנות - על התעודה הרפואית להיות מיום עשיית הצוואה, בעוד שבמקרה זה היא הוצאה כמה ימים לפני כן. הוא העיר שאמנם מדובר בפגם פורמלי, אלא שלנוכח גילה המופלג של המנוחה באותה תקופה היה על הנוטריון להקפיד על הכללים קלה כבחמורה.
"לטעמי", כתב, "כאשר ניצב בפני עורך דין מי שניתן 'לחשוד' בו שהוא בבחינת אדם מוחלש, קל וחומר אדם כבן 100 שנים, צריך עורך הדין לנהוג זהירות יתרה ובוודאי ובוודאי שלא להתפתות ו'לעשות עסקים' עם אותו לקוח".
עו"ד אהובה יששכרשרון לויןלזאת הוסיף השופט שהתובע הטריח את אימו הישישה בנסיעה לעורך דין מפתח תקווה שהוא כבר מכיר על מנת שתחתום על הצוואה, ואף שהה עמם בחדר. זאת, הגם שהיא יכלה לערוך צוואה במקום קרוב יותר לביתה, ובהתחשב בגילה אף ניתן היה למצוא עורך דין שיסכים להגיע לדירתה כדי להחתימה.
בפסק הדין צוין שהחל מ-2019 נעצר התובע כמה פעמים בשל אלימות, כאשר באפריל 2021 – חודשים ספורים לפני עריכת הצוואה שבמוקד ההליך – נעצר בגין איומים על אימו. ממסכת הראיות עלה שהיא סיפרה לאחת מנכדותיה באותה תקופה שהוא זרק עליה בקבוק מים ו"בגלל זה כנראה יש לי דימום פנימי".
התובע אף אישר בעדותו כי השתמש ב"כוחו הרוחני" על מנת לשוחח עם אימו בשם בעלה המנוח: "היינו מדברים והיא חושבת שאני אבא, כי הקול אותו קול. היא אמרה שהיא לא מרגישה שהיא אלמנה, כאילו היא נשואה". השופט תהה אילו עוד דברים אמר התובע לאימו בהשפעתו עליה.
הוא סיכם וקבע שלנוכח מעורבות התובע בצוואת 2021, והספק שהתעורר לגבי כשירות המנוחה לחתום עליה, הרי שהיא בטלה, וצוואת 2010 תקוים במקומה. התובע חויב לשלם לאחיו הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אהובה יששכר עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
