נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, חושש מהאפשרות שדירוג האשראי של ישראל עלול לרדת בקרוב, אולם הביע היום (ב') תקווה שחברות הדירוג הבינלאומיות יימנעו מהורדתו ויתחשבו בכך שהממשלה תבצע את ההתאמות הנדרשות בתקציב המדינה לשנת 2024 במלואן לשביעות רצון החברות.
בראשית השבוע הביעו כלכלני בתי ההשקעות חשש שדירוג האשראי יופחת, נוכח נתוניו הכלכליים של המשק בישראל על רקע המלחמה ואי טיפול מספיק של הממשלה בהקטנת הגירעון והגדלת שיעור החוב יחסית לתוצר של מדינת ישראל. בסוף השבוע פורסם ב-ynet כי כלכלני חברת הדירוג הגדולה מוד'יס נועדו עם בכירי המשק בישראל וכי הם צפויים להוריד את הדירוג של ישראל (כיום A1) במסגרת דוח שיפרסמו כבר בקרוב על כלכלת ישראל.
הנגיד דיבר היום בדיון בוועדת הכספים של הכנסת והדגיש כי פרמיית הסיכון של ישראל עלתה מאז השבעה באוקטובר והדגיש כי על הממשלה לבצע כעת שורה של צעדים קשים בתקציב המדינה. הנגיד ציין כי "יש לקוות שההתאמות שנעשו בתקציב יבוצעו במלואן. אתם חברי הכנסת צריכים כמובן לדון בצעדים אולם חשוב שהמסגרת של הצעדים תישמר".
הנגיד הדגיש כי למעשה השווקים כבר מתמחרים את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי כמו מדינות בעלות דירוג אשראי נמוך יותר. "העלייה בפרמיית הסיכון לא מתורגמת אחד לאחד להורדת דירוג ואני מקווה שלא תהיה הורדת דירוג".
פרופ' ירון הדגיש את הצורך בהעלאות מיסים בשל הגירעון בתקציב המדינה: "חלק מהדברים שאנחנו צריכים לעשות היום, כוללים גם העלאת המיסים. אף אחד לא נהנה מהעלאת המיסים או קיצוץ כזה או אחר, אנחנו עושים בבנק הכל מתוך ראיית החברה כולה והכלכלה כולה, אנחנו באירוע וצריך לראות את המשמעויות הכלכליות והעלות התקציבית בשנתיים הקרובות וארוכת טווח יותר ובצידה את כל מה שעושים".
לגבי מגזר ההייטק ציין הנגיד כי כיום השוק מבוזר יותר מתקופת משבר הדוט קום, וכי כיום רוב החברות נמצאות בשלב היצור לעומת חוסר בשלות אז. לצד כך הדגיש הנגיד כי חלה התייצבות בקצב הגיוסים של חברות הזנק ברמה נמוכה: "אנחנו חייבים לוודא שמגיעים משקיעים בעיקר לטובת החברות המאוד צעירות, מתוכן איקס מגיעות לשלב הבא". עוד הוסיף לעניין הענף כי "עלינו כמו מטאורים בשנת 2021, בשנת 2022 החלה הירידה הראשונית בהייטק, עם ירידת הנאסד"ק, ואצלנו הירידה הייתה חדה יותר".
לגבי האינפלציה אמר כי "פורמלית אנחנו בתוך היעד, חלק חשוב מהמדד הוא רכיב הדיור, לא מחירי הדיור, אלא בעיקר השכירות. אני לא מתייחס לנתון בודד. באינפלציה השנתית, מה שחשוב זה הדינמיקה, אנחנו בדינמיקה של התמתנות. בשוק ההון קצת חרגו, זה מושפע מהאירועים בצפון ושער החליפין".
עוד הוסיף הנגיד לעניין והתייחס לקריאות להורדת הריביות: "גם שער חליפין מהווה פרמטר חשוב. בממוצע אנחנו רואים תהליך טוב שמתכנס, אך יש סיכונים בעתיד. ככל שהתהליך יתכנס, ונראה שהפעילות הכלכלית מקבלת את הדרוש, התהליך של המשך הורדת הריבית יוכל להימשך, אבל זה תהליך שמותנה בדברים הללו. אנחנו תלויים בנתונים ואי הוודאות גדולה. לכן התהליך חייב להיות מאוד זהיר ומדוד".
לעניין המלחמה ציין הנגיד: "נכנסנו די טוב לאירוע הזה, לישראל יש רקורד לא רע ביציאה מאירועים ביטחוניים קודמים. בתחילת המלחמה כרטיסי האשראי ירדו ל-70 אחוז, כעת הם במעל 100 אחוז. זה לא מפוזר באופן אחיד סביב תחומים שונים". לעניין פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ציין כי זו "עלתה וקצת התמתנה אבל היא לא איפה שהייתה, ואנחנו נמצאים בקטגוריה של מדינות שלא היינו שם".
פרופ' ירון התייחס גם לתחזית הצמיחה לשנים הקרובות: "התחזית לשנים 2023 ו-2024 היא של צמיחה של 2 אחוזים בכל אחת מהשנים, וצמיחה של 5 אחוזים ב-2025, זאת בתרחיש ייחוס של ירידה בהיקף המלחמה ברבעון הראשון של 2024. זה בהנחה של שמירה על היקף התקציב, לכן כ"כ חשוב שנשמור על מסגרת התקציב. אנחנו צופים שהאינפלציה תמשיך להתמתן, אבל יש סביב זה הרבה חוסר ודאות, אירוע הצפון ועוד, לכן אנחנו הולכים בצעדים מאוד מדודים".
על רקע הערות חברי הכנסת לעניין גלגול עליית הריביות מהלוואות הציבור לפיקדונותיו, ציין הנגיד כי "התמסורת לריביות בישראל גבוה יחסית גם בראייה על פני זמן וגם בראייה בינ"ל, האם היה ניתן לעשות יותר, יכול להיות שניתן היה לעשות יותר. פיקדון לשנה כולל בתוכו את הצפייה של איפה הריבית תהייה עוד שנה, ריבית בנק ישראל דיברה על 3-4 הורדות, השוק תמחר 6 הורדות".
