בית המשפט המחוזי בחיפה חייב לאחרונה יזם בתחום הקמת וקידום אתרי אינטרנט לפצות את שותפו לשעבר ב-624 אלף שקל: השופט מוחמד עלי קבע שהנתבע הטעה את חברו לחשוב שמדובר בעסק רווחי, ושכנע אותו להשקיע בו מאות אלפי שקלים.
השניים נפגשו באקראי ב-2017 והחליטו לקיים פעילות עסקית. בפברואר 2018 הם חתמו על "הסכם יסוד שותפות" שלפיו הם מעוניינים להקים שותפות רשומה שעיקר עיסוקה בהקמה וקידום של אתרי אינטרנט. בהסכם צוין שהשותף השקיע בעסק 465 אלף שקל, וכי עליו להעביר 270 אלף שקל נוספים בפריסה לתשלומים כדי לרכוש 49% מהשותפות, שכן שוויה הוערך ב-1.5 מיליון שקל.
1 צפייה בגלריה
סטארט-אפ
סטארט-אפ
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הפעילות העסקית לא האריכה ימים בשל סכסוך שהתגלע בין הצדדים, ושלושה חודשים אחרי החתימה על ההסכם הודיע התובע על סיום יחסי השותפות. בחלוף חודשיים נוספים הוא הגיש את התביעה לבית המשפט, שבה עתר להשבת ההשקעה שלו.
לטענתו, היזם רימה אותו והציג בפניו מצגים מטעים באשר לפעילות העסק, דבר שגרם לו לטעות לגבי שוויו ולהיכנס לשותפות ללא היגיון פיננסי. לטענתו מדובר בהטעיה לפי חוק החוזים שמצדיקה את ביטול ההסכם והשבת ההשקעה. מנגד טען היזם שלא הייתה שום הטעיה מצדו ומדובר רק בטעות של שותפו לשעבר בכדאיות העסקה – שאינה עילה לביטול חוזה.
עו"ד גיא הרשקוביץעו"ד גיא הרשקוביץצילום: גיא קרן
לצורך בירור התביעה מונתה רואת חשבון מטעם בית המשפט שתפקידה היה בין היתר לבחון את שווי השותפות בתקופה הרלוונטית לתביעה. מסקנתה הייתה שהעסק שווה אפס שקלים, כך שגם 49% מהשותפות, חלקו של התובע, שווה אפס ולא מאות אלפי שקלים כפי שנקבע בהסכם.
השופט עלי הסביר שהשאלה המרכזית העומדת לפתחו היא אם היזם רימה את שותפו בנוגע לשווי העסק. הוא הדגיש שמדובר היה בעסק של הנתבע, שאליו הצטרף התובע, ולכן חלה חובת גילוי מוגברת ביחס לפעילות העסקית. נקבע שהיזם לא סיפק מידע מפורט על הפרמטרים שנלקחו בחשבון בהערכת שווי העסק, כאשר "היעדר פירוט בנושא שהוא בלב ליבתו של הסכסוך, לגבי נתונים שמצויים ברשות הנתבע, פועלת לחובתו".
מסקנת השופט הייתה שהתובע התקשר בהסכם השותפות בעקבות הסתרת מידע מצד התובע באשר למצבו האמיתי של העסק. "ההטעיה היא לגבי נתון שהוא בבחינת קודש הקודשים של העסקה – שוויו של העסק", כתב.
הוא ציין שהתובע אמנם התרשל בכך שהזרים כספים למיזם מבלי להתייעץ קודם עם עורך דין או רואה חשבון על מנת לוודא שהשקעתו בטוחה, אולם לא מדובר רק בטעות מצדו אלא בהטעיה, ולכן הוא זכאי לקבל בחזרה את השקעתו. לפיכך נקבע שהיזם ישלם לשותפו לשעבר 624,223 שקל – סכום המגלם את השקעתו במיזם בתוספת הוצאות המשפט שלהן הוא זכאי בעקבות ניצחונו בהליך.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד ליאור קליין • ב"כ הנתבע: עו"ד נדב מאיוסט • עו"ד גיא הרשקוביץ עוסק בדיני חברות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין