בשבוע החולף הודיעו מעסיקים של עשרות אלפי עובדים במשק על הצטרפות למחאה נגד המהפכה המשפטית. בחלק מהמקרים, כמו במערכת הבריאות, אף פתחו בשביתת אזהרה ואיימו להחריף את הצעדים בהמשך ככל שתימשך החקיקה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לאור מציאות ימינו שבה הגבולות בין העמדה האישית של העובד לעמדת המעסיק הולכים ומטשטשים, ביקשנו מעו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה, ארנון, תדמור-לוי, להסביר לנו מה קובע החוק באופן כללי בהקשר זה, וכמובן איך נכון לפרשו בהתייחס לסיטואציות שמתעוררות בימים אלה במקומות עבודה רבים.
מה קובע חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ואיך אוכפים אותו?
החוק קובע שלמעסיק אסור להפלות עובדים ומועמדים לעבודה, בין היתר על רקע השקפתם, השתייכותם המפלגתית ושירותם במילואים. המשמעות היא שהמידע הזה לא צריך להילקח בחשבון בעת קבלת החלטה על קבלה לעבודה, קידום, פיטורים, תנאי עבודה וכו'. החוק גם מחמיר וקובע שברגע שמעסיק שואל את העובד או המועמד לעבודה לגבי העניינים האלה, הנטל הוא על המעסיק להראות שהוא לא הביא את המידע הזה בחשבון והוא לא היווה שיקול.
עו"ד שירה להט צילום: הילה להט"הקושי", מסבירה עו"ד להט, "הוא בכך שאנחנו לא יכולים לדעת מה עובר בראשו של המעסיק ומה הסיבה האמיתית לקבלת ההחלטה, אם הוא לא אומר אותה במפורש. לכן יש קושי בהוכחת טענות לאפליה. מה שכן, אם העובד או המועמד הראו שלא נפל פגם בהתנהלות שלהם או שיש להם את כל הכישורים והם התאימו לתפקיד יותר מיתר המועמדים, הם יכולים לנסות ולטעון לאפליה. בהליכי קבלה לעבודה זה יותר קשה, כי המעסיק יכול לטעון להתאמה אישית ו'קליק' עם מועמד אחר גם אם פורמלית הוא פחות מוכשר".
האם אפשר לפטר או לא לקבל לעבודה מישהו שהשתתף במחאה ו/או אמר שלא יתנדב למילואים?
כאמור, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות בקבלה לעבודה או בפיטורים בגלל השקפה של עובדים או בגלל השתייכות מפלגתית. עו"ד להט מבהירה כי "תמיכה במחאה היא בוודאי הבעת השקפה פוליטית, ולכן אסור שהיא תילקח בחשבון בעת קבלת החלטה על קבלה לעבודה או הפסקתה.
"לעניין ההתנדבות למילואים, צריך לשים לב שהמוחים לא הודיעו שיסרבו למלא פקודות. הם הודיעו על הפסקת התנדבות - אקט התנדבותי שהם מלכתחילה לא היו חייבים לעשות. בוודאי אי אפשר לזקוף אקט כזה לחובתו של מישהו. בנוסף, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה של עובד בגלל שירות המילואים שלו, משכו וכו'. לכן, בכל מקרה, נושא השירות במילואים לא יכול להילקח בחשבון בעת קבלת החלטות על קבלה לעבודה או פיטורים".
לכולם ברור שהמעסיק מודע לחוק ולא יפלה בגלוי עובד או מועמד לעבודה כי הוא למשל בעד המהפה המשפטית והמעסיק נגדה. אבל ביחסים בין עובד למעסיק יש הרבה מתחת לפני השטח. מהן הנורות האדומות שעובד צריך לשים לב אליהן?
עו"ד להט מספקת מספר דוגמאות לנורות אזהרה שבהופיען, גובר החשד שהמעסיק לוקח בחשבון את עמדות העובד. בין היתר: התייחסויות ואמירות של המעסיק בנוגע להשקפת העולם, לרבות התלוצצויות על הנושא; נקיטה ביחס שונה ביחס למה שהיה עד עכשיו (למשל - פחות מטלות, הפנייה של לידים פחות טובים); והדרה מקבוצות (כמו וואטסאפ) ופעילויות, בתירוצים שונים, לרבות למשל הדרה מבילויים מעבר לשעות העבודה.
אם יש עובד שתומך ברפורמה המשפטית והמעסיק לא אוהב את זה כי זה מנוגד ל-DNA של הארגון, האם הוא יכול לפטר אותו?
"להגיד שעובד לא מתאים לארגון בגלל ההשקפה הפוליטית שלו זו אמירה שאינה חוקית ביסודה", קובעת להט. "אם אין עילה עניינית לסיים את עבודתו, כמו חוסר שביעות רצון מקצועי, או יחסי אנוש קלוקלים - לא ניתן לפטר אותו. ההשקפה של העובד לא רק שלא יכולה להיות עילה לפיטורים, אלא שאסור בכלל להתחשב בה ולהביאה בחשבון. למעשה, עצם ההעלאה שלה 'מכתים' את שיקול הדעת של המעסיק, ומביא לכך שיהיה נטל כבד על המעסיק להראות שהיו סיבות ענייניות לפיטורים".
מה עם עובדים (רופאים למשל) שביקשו מהם לחתום על עצומה לתמיכה או התנגדות, והם לא רוצים לחתום?
"אי אפשר לחייב עובדים לחתום על עצומה פוליטית כלשהי. יש קושי גדול בעירוב פוליטיקה במקום העבודה. עצם הבקשה בהכרח מעמיד את העובד במצב שבו הוא נדרש לחשוף את ההשקפה הפוליטית שלו, שהיא ענין פרטי שלו ואינה מענינו של המעסיק. החתימה או אי החתימה בוודאי לא יכולים לשמש לחובת או לזכות העובדים", אומרת להט.
מה לגבי עובדים שכועסים שהמעסיק שלהם מביע עמדה שמנוגדת לשלהם? והאם לעובד יש מה לעשות אם מכריחים אותו לשבות?
"המעסיק יכול להביע דעה בשמו, וברור שכשחברה מביעה דעה כלשהי, היא לא יכולה ולא מתיימרת לייצג את הדעות של כל אחד ואחד מהעובדים שלה. שביתה בהקשר הזה של המחאה, שאינה שביתה במסגרת סכסוך עבודה, היא בעצם השבתה של המעסיק את מקום העבודה, ובמקרה כזה, כאשר נמנע מהעובד לעבוד למרות שהוא מבחינתו היה נכון לעבוד כרגיל - העובד זכאי לתשלום שכר מלא כרגיל כאילו עבד. זכותו של המעסיק להגיד לעובד שלא יבוא והמעסיק ימשיך לשלם לו שכר כרגיל".
האם גם עובדי מדינה יכולים לקחת במחאות?
"לא. רק לאחרונה קבע בית-המשפט העליון, בעניינו של פרקליט שביקש לקחת חלק פעיל במחאה הנוכחית, כי עובדי השירות המשפטי במדינה, אינם רשאים להשתתף בהפגנות 'בעלות אופי מדיני'. בית המשפט קבע כי ההפגנות נגד תוכנית הממשלה הן הפגנות בעלות אופי מדיני, שכן העניינים אותם מבקשות ההפגנות לקדם, או חלקם, מצויים במחלוקת פוליטית. לכן קבע בית המשפט כי השתתפות של עורך דין מפרקליטות המדינה בהפגנות אלה תפגע באמון הציבור בשירות הציבורי, ובפרקליטות בפרט. המטרה של ההוראות היא לשמור על השירות הציבורי ניטרלי ולא פוליטי".
