תיירות לא נכנסת: בשל החשש מהמשך זליגתו ארצה של זן הקורונה החדש, אומיקרון, החליט קבינט הקורונה לעצור באופן מיידי את כניסת התיירים לישראל, וכך חטף ענף התיירות הנכנסת מהלומה נוספת. "אומרים שזה רק לשבועיים אבל מי יודע, אנחנו לא יודעים כבר למי להאמין", כך אמרו אתמול (ב') בייאוש גורמים בכירים בענף.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אני עצוב ומאוכזב", אמר ליאון אביגד, מייסד ובעלים משותף של מלונות בראון. "היינו מאוד אופטימיים, וגם המספרים חייכו אלינו. ראינו עלייה עקבית ומשמחת בהזמנות, ופתאום הכל קורס. החלטת הממשלה וקבינט הקורונה מחזירה אותנו חודשיים אחורה וזורעת שוב חוסר ודאות וייאוש לגבי העתיד.
"אני ביוון כעת, שקוע בהקמת מלונות חדשים וחי מציאות אחרת, בה לא סוגרים מדינה בכל פעם שווריאנט או מוטציה מרימים ראש. החיים כאן ביוון נמשכים בכל הכוח, ובראש ובראשונה התיירות. גם אם יש הגבלות חדשות, הן לא מובילות לסגירת המדינה, לא כאן ולא בשום מדינה אחרת ברחבי היבשת. אנחנו שוב המדינה היחידה שסוגרת את שעריה.
"צריך לחזור ולהגיד את זה בקול רם גם בפעם האלף, עד שיקשיבו: הקורונה לא תיעלם מחיינו במהרה וצריך ללמוד לחיות איתה. אנחנו לא סוגרים כבישים בגלל תאונות דרכים ולא עוצרים את תעשיית החטיפים בגלל מגפת ההשמנה. אז נכון, כל מקרה של מחלה או מוות הוא נוראי, אבל כל מקרה של עסק שנסגר, של מפעל חיים שנהרס, הוא לא פחות עצוב.
"צריך לחזור ולהגיד את זה בקול רם גם בפעם האלף, עד שיקשיבו: הקורונה לא תיעלם מחיינו במהרה וצריך ללמוד לחיות איתה. אנחנו לא סוגרים כבישים בגלל תאונות דרכים ולא עוצרים את תעשיית החטיפים בגלל מגפת ההשמנה. אז נכון, כל מקרה של מחלה או מוות הוא נוראי, אבל כל מקרה של עסק שנסגר, של מפעל חיים שנהרס, הוא לא פחות עצוב"
"אני לא מבין איך אפשר להיות מדינה שנמצאת בראש רשימת המדינות המחוסנות וקל לשלוט בה מבחינה אפידמיולוגית, ובמקביל לסגור את המדינה ולעצור תעשייה שלמה. המחיר כבד מדי, אבל אם כבר משלמים אותו - המדינה צריכה לפצות כי הסגירה היא עניין של החלטה ולא של כוח עליון".
"חיים בפינג-פונג"
גם לילי בן שלום, בעלת מסעדה גיאורגית בשוק הכרמל בתל-אביב, זועמת על מהלכי הממשלה עוד מאז פרוץ המגפה. "מרוב סטירות שאנחנו מקבלים, הלחי כבר לא כואבת. מדובר בהחלטה מהירה מדי ופוליטית מדי. איפה ההיגיון? לגמרי הלכתי לאיבוד. אם סוגרים תיירות נכנסת, למה לא סוגרים תיירות יוצאת? את זה אני לא מצליחה לקלוט.
"רק בתחילת נובמבר הותרה הכניסה לתיירים זרים. עוד לא עברנו חודש עבודה רצוף, עם הרבה שמחה והיערכות לאטרף של אירוח בימי החנוכה וחג המולד, על כל המשתמע מכך - היערכות של חומרי גלם וכוח אדם, והנה שוב ברקס בגלגלים. מהרגע להרגע משאירים אותנו אותנו בענף המסעדות ובתי המלון עם פה פעור. בהלם.
"אני לא מצליחה להבין למה לא סגרו את נתב"ג לשני הכיוונים, אין יוצא ואין נכנס. הטיסות לא מתבטלות וישראלים ממשיכים לטוס למדינות שאינן אדומות. באנגליה יש דרישה לתייר מישראל לעבור בכניסה בדיקת PCR ולהיכנס לבידוד ליומיים עד לקבלת התשובה. אי אפשר היה לעשות את זה עם התיירים הנכנסים לישראל? הרי הרבה יותר קל לאכוף תיירים מאשר את הישראלים המקומיים.
"רק בתחילת נובמבר הותרה הכניסה לתיירים זרים. עוד לא עברנו חודש עבודה רצוף, עם הרבה שמחה והיערכות לאטרף של אירוח בימי החנוכה וחג המולד, על כל המשתמע מכך - היערכות של חומרי גלם וכוח אדם, והנה שוב ברקס בגלגלים. מהרגע להרגע משאירים אותנו עם פה פעור"
"לצערי, אנו רואים ששוב חוזרים על אותן טעויות של משבר הקורונה, מחדל שהתחיל כבר מהגל הראשון ולא לומדים לקחים. שוב פגיעה קשה בענף המסעדות, שלא לדבר על בתי המלון שגייסו כוח אדם והחזירו מחל"ת בהיערכות לקלוט את התיירות הנכנסת, והנה שוב נעצרה פרנסתם. אז מה, ישלחו שוב את העובדים לחל"ת? עד מתי נחיה בפינג-פונג הזה במקום ללמוד לחיות לצד הקורונה, על כל המוטציות שעוד בדרך? למה החלטות דרקוניות שכאלה מתקבלות מהרגע להרגע?".
"רכבת הרים אכזרית"
את מדריך הטיולים משה בנישו תפסנו רגע לפני העלייה למטוס ללונדון לחופשת בר המצווה של בנו יונתן. "שוב עצרו לנו את הפרנסה בענף מורי הדרך. בלי תיירות נכנסת, אנחנו חוזרים אחורה לפגיעה אנושה בענף, שמשליכה באופן מיידי על הפרנסה.
"החזרה להדריך תיירים בתחילת החודש, אחרי שנה וחצי ללא תיירות נכנסת, היתה בשורה משמחת אבל קצרה מדי כדי ליהנות ממנה ולהתפרנס. הזן החדש של הקורונה החזיר את הגלגל לאחור והתחושה היא שאנחנו חוזרים למרץ 2020, רק שהפעם אי הוודאות משונה ומורכבת בהרבה: מצד אחד, אירועים המוניים של פסטיגלים וחגיגות לילדים לא מחוסנים, ומצד שני, גל ביטולים חדש של נוסעים שתכננו אחרי שלוש מנות חיסון לטוס לחו"ל או לבוא לישראל.
"ממשלת ישראל מפזרת הבטחות לפיצוי העוסקים בענף, אבל לפי מדיניות הממשלה, נראה שסיוע רציני לא צפוי בקרוב. ככה מוצאים את עצמנו אני וחבריי לענף - מדריכי טיולים, סוכני נסיעות, מורי דרך וכל המתפרנסים מתיירות - שוב מחוץ לחגיגה של שמירת השוק פתוח והגנה על הפרנסה. השאלה היא: עד מתי? האם כל זן עכשיו יטריף את המערכת? האם נוכל לשרוד ברכבת ההרים האכזרית של ענף התיירות, שבימי שגרה מכניס כספים רבים למדינת ישראל? ימים יגידו".