בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה בעלת חנות בתל אביב לפינוי דייר מוגן ששוכר אותה 36 שנה, משום שהפר את הסכם השכירות. השופטת כרמלה האפט קבעה בפסק הדין כי "התובעת ירשה את החנות על זכויותיו של הדייר המוגן בה. יום יבוא ותגיע שעתה ליהנות ממנה. זאת לא ניתן לעשות על חשבון זכויותיו הקנויות".
ב-1987 חתמו הדייר ואימה המנוחה של התובעת על הסכם להשכרת החנות שברחוב מטלון. מטרת השכירות הוגדרה כ"חנות למתנות לוועדי עובדים, למעט מכירת דברי מזון על כל סוגיו". כשבעלת החנות הלכה לעולמה, נכנסה בתה בנעליה. במרץ 2022, אחרי שהחליטה שהגיע הזמן ליהנות מהנכס שירשה, היא הגישה את התביעה לבית המשפט.
לטענתה, השוכר נטש את החנות לטובת אנשים אחרים שמפעילים את העסק. כמו כן, מטרת השכירות שונתה לאחר שהחנות החלה למכור מוצרי מטבח. לשיטתה מדובר בהפרות של הסכם השכירות המוגנת, שמאפשרות לה לפנות את הנתבע מהחנות חרף היותו דייר מוגן.
מנגד טען השוכר כי מדובר בתביעת סרק, שכן הלכה למעשה החנות מעולם לא ננטשה על ידו ומטרת השכירות נותרה כשהייתה. לעניין הנטישה הסביר כי בני משפחתו מסייעים לו בניהול העסק והוא פוקד אותו בעצמו חדשות לבקרים. לעניין מטרת השכירות הבהיר שהחנות החלה לפעול במתכונתה הנוכחית על דעת אימה של התובעת ובהסכמתה.
השופטת האפט דחתה את תביעת התובעת על שני חלקיה. אשר לסוגיית הנטישה היא קיבלה את גרסת השוכר שלפיה העסק מנוהל בסיוע בניו, והוא היה ונותר הבעלים. היא הבהירה שעסק יכול להיות מנוהל באמצעות שלוח והדבר לא שולל את הדיירות המוגנת של בעליו. מה גם שהנתבע העיד כי הוא פוקד את החנות מדי יום ביומו, ובעלי חנויות סמוכות אישרו את דבריו.
ראיה נוספת לכך שבניו של הנתבע הם רק בגדר "מסייעים", נעוצה בכך שהחנות אינה מקור פרנסתם הבלעדי. כך, אחד הבנים סיפר שהוא מנהל חברה של כמעט מאה עובדים ואחיו איש מחשבים שעבד בעבר בתאגיד השידור "כאן" ובחברת "כיל".
ביחס לסוגיית מטרת השכירות ציינה השופטת כי הדברים פחות חד-משמעיים, אלא שאימה של התובעת מעולם לא אמרה דבר בהקשר הזה ויש לזקוף זאת לטובת הדייר: "לו אכן שינה הנתבע ממטרת השכירות אליה כיוונה המנוחה, ספק אם הייתה מחרישה בעניין זה. משתיקה זו אני למדה שלא כצעקתה וכי הנתבע פעל כל השנים בהתאם למטרת השכירות המוסכמת".
משנדחו טענות התובעת במלואן, נקבע שהדייר יוכל להמשיך לנהל את העסק שלו מהחנות שהוא שוכר מזה כמעט ארבעה עשורים. התובעת חויבה לשלם לו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק-הדין
• עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינברג עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
