משרד החקלאות משיק לראשונה תוכנית אסטרטגית בהשקעה של כ-500 מיליון שקל להקטנת התלות של מדינת ישראל ביבוא חיטה, חומר הגלם ללחם – מצרך היסוד בכל בית. בישראל מגדלים 10% בלבד מתצרוכת החיטה של ישראל והיתרה (90%) יבוא שסבל ממשבר כמו שאר העולם בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, ספקית החיטה הגדולה. בתחילת המלחמה רוסיה מנעה יצוא מאוקראינה ואף שרפה יבולים, כדי למנוע חיטה מהמערב.
מטרת התוכנית של משרד החקלאות היא להגיע ל-30% ייצור מקומי של חיטה. ישראל מהווה אנומליה ביחס לענף החיטה העולמי: אנחנו צרכני חיטה גבוהים מאוד אבל רק 10% הוא יצור מקומי. זאת למרות שחיטה הכרחית לביטחון המזון של מדינת ישראל, שכן היא משמשת לא רק לדברי מאפה אלא גם המרכיב העיקרי במזון לבעלי חיים, פרות ועופות.
בעבר השמיעו חברות טחנות הקמח טענות כי החיטה הישראלית פחותה באיכותה. דוד לוי, מנכ"ל ארגון מגדלי הפלחה, אמר ל-ynet ו"ממון" שאיכות החיטה הישראלית הוכחה לאחרונה כלא נופלת באיכותה מהחיטה המיובאת.
ממשרד החקלאות נמסר כי ייצור החיטה בישראל הוא קריטי לשמירה על ביטחון וביטחון המזון, ועל כן התוכנית שפותחה בשת"פ עם הגופים הרלוונטיים, תמנף את החקלאות המקומית, תצמצם את התלות הכמעט מוחלטת ביבוא חיטה, ותהווה מנוע צמיחה לנגב בכלל ולחבל תקומה בפרט.
המלחמה וקשיי היבוא לארץ הציפו את העובדה שישראל זקוקה להגברת ביטחון המזון. כתנאי להצלחת התוכנית סוכם עם האוצר והגופים הנוגעים בדבר על הגברת הזרמת מי קולחים לנגב להשקיית החיטה – בהתבסס על תוכניות רשות המים להרחבת מפעלי הקולחים והשפד"ן, והזרמת מיליוני קוב מים מושבים להשקיה בחקלאות עד שנת 2050. זאת בדגש על אזורים מוטי חיטה - מדובר ב-270 מיליון קוב נוספים עד שנת 2050. מקורות צפויה להזרים תוספת של 112 מיליון קוב.
בנוסף הוקצבו 270 מיליון שקל לרישות שדות החיטה בתשתיות השקיה, ורכישת ציוד השקיה בהשקעה של 150 מיליון שקל. בנוסף יושקע במו"פ גנטי ואגרו־טכני להשבחת זנים ויוקם מפעל זרעים חדש לצד הרחבת יכולות אחסון.
כיום ייצור החיטה בעולם ניצב בפני שני אתגרים עיקריים שמביאים לאי־יציבות גלובלית באספקת החיטה - ריכוז הייצור במעט מדינות ושינויי אקלים שמעמידים את הגידול בסכנה.
