כ-40% מהנכים בכל שנה לא מגישים בקשה להחזר אגרת רישוי, ועקב כך ממשיכים לשלם אגרת רישוי בשיעור מלא גם בשנים הבאות, כך עולה מנתוני משרד התחבורה. לפי ההערכות, מדובר בגביית יתר של כ-210 מיליון שקל בשנה. החישוב נעשה לפי 350 אלף נכים, שמשלמים אגרת רישוי שנתית בגובה של כ-1,500 שקל בממוצע (תלוי בסוג הרכב) מדי שנה. למעשה, הם אמורים לשלם 28 שקל.
הנתונים ניתנו לבקשת עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות ממשרד רדעי-גדות, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים, על כך שמשרד התחבורה שולח לנכים רישיון רכב הכולל אגרת רישוי בשיעור מלא, למרות שזכותם לקבל אגרה מופחתת, לפי הוראות תקנה 272א לתקנות התעבורה. רק מי שפונה למשרד בבקשה מיוחדת לקבלת החזר זוכה לקבל אגרת רישוי מופחתת בשנים שלאחר מכן, ונראה כי אחוז ניכר לא מממש את הזכות הזאת.
כך למשל, ב-2021 אושרו 73,918 בקשות לקבלת תו נכה, 37,774 בקשות לקבלת החזר אגרת רישוי בגין הפרש לנכה. כלומר, אחוז בקשות ההחזר מכלל הבקשות עמד על 51%. ב-2023 האחוז עלה ל-63%, כך ש-37% לא קיבלו החזר.
הסכום הוערך בכ-300 מיליון שקל
מדובר בבקשה לתביעה שהגישו תובע ותובעת שטוענים שגבו מהם ביתר. לטענת התובעים, הם ביקשו לקבל תג נכה באמצעות שליחת טופס מודפס מאתר משרד התחבורה שכותרתו "בקשה לקבלת תג חניה לנכה ופטור מאגרת רישוי". חרף העובדה שבקשתם אושרה, משרד התחבורה חייב אותם באגרת רישוי בשיעור מלא עבור הרכב הרשום על שמם, במקום אגרה מופחתת בשיעור של 28 שקל. החובה לגבות מנכים אגרה מופחתת קבועה בחוק: בתקנה 272א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
הם טוענים שההתנהגות של רשות הרישוי באי מתן ההנחה לאלו שהיא עצמה סיפקה להם תג נכה, עומדת בסתירה לעקרון חוקיות המינהל, שקובע כי רשות ציבורית לא רשאית לגבות סכומים, אלא אם כן היא הוסמכה לכך במפורשת במסגרת חוק או תקנה. גם לפי חוק יסוד משק המדינה, אגרות לא יוטלו ושיעוריהן לא ישתנו - אלא לפי חוק. התובעים עקב כך טוענים להפרת חובת ההגינות המוגברת החלה על משרד התחבורה כרשות ציבורית, הצגת מצגי שווא, הטעיה במעשה או במחדל, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט מצד המדינה כלפי אוכלוסיית הנכים. התביעה הוערכה בתחילה בכ-300 מיליון שקל בשנתיים, אך כאמור הוגשה בקשה למשרד התחבורה לגילוי נתונים לפיה הנתון לכאורה גבוה יותר: 210 מיליון שקל בשנה.
גביית יתר של עד 1,586 שקל
תובעת הייצוגית ביקשה תג חניה עבור נכה לשני כלי רכב: אחד מהם על שמה ושם בעלה במשותף, והשני על שם בעלה בלבד. היא קיבלה תג חניה לנכה עבור שניהם לתקופה של שלוש שנים, מדצמבר 2022 עד דצמבר 2025. כעבור חודש, בינואר 2023, היא פעלה לחדש את תוקף רישיון הרכב הרשום על שמה על ידי תשלום אגרת רישוי באתר האינטרנט של משרד התחבורה. אף שהיא כבר החזיקה תג נכה, היא נדרשה לשלם אגרה בשיעור מלא של 1,614 שקל, במקום 28 שקל, על הרכב הרשום על שמה. עקב כך היא טוענת שחויבה ביתר ב-1,586 שקל.
תובע הייצוגי הגיש את הבקשה לקבלת תג חניה לנכה במאי 2023. את הבקשה הגיש על רכב אחד שרשום על שמו בלבד. כעבור ארבעה ימים הוא קיבל הודעת מייל שבה נאמר שבקשתו לתג חניה לנכה אושרה לצמיתות. כחודש וחצי לאחר מכן, ביולי 2023, הוא פעל לחדש את תוקף רישיון הרכב הרשום על שמו על ידי תשלום אגרת רישוי בבנק הדואר. למרות, שכזכור, במאי קיבל תג נכה לכל החיים, על גבי רישיון הרכב שהודפס עבורו כחודש וחצי לאחר מכן הופיע סכום אגרת רישוי בשיעור מלא בסך 1,507 שקל. הוא שילם את הסכום המלא במקום אגרה מופחתת של 28 שקל. מכאן שנגבו ממנו 1,479 שקל יותר ממה שאמור היה לשלם.
בטפסים ובאתר לא דורשים מהנכים לבקש בקשה מיוחדת להנחה
לפי התובעים, גם במענה לבקשות שלהם רשות הרישוי כללה את המשפט הבא "אגרת רישוי מופחתת לרכב תינתן לרכב אחד העומד בתנאים לקבלת ההחזר, לפי תקנה 272א".
לטענתם, הרשות לא מפרטת במכתביה דבר בנוגע לזכאות לקבלת אגרת רישוי מופחתת ובכלל לא מגלה להם כי למרות שקיבלו תג נכה, הם לא יקבלו זכאות לאגרת רישוי מופחתת. היא גם לא מפרטת אם עליהם להגיש בקשה נפרדת בנושא ואין התייחסות שם גם להצהרה לגבי סוג הרכב והשימוש שלו. כל מה שמופיע באתר משרד התחבורה לעניין סכום אגרת הרישוי הוא הטופס שמילאו שני התובעים וכן טופס "בקשה לקבלת החזר אגרת רישוי רכב", הכולל סיבות שונות שהאחרונה שבהן היא "הפרש לנכה".
שניים יכולים היו להגיש את טופס ההחזר, באופן שמהווה מעין שיטת מצליח, מפני שאז היה עליהם קודם כל לדעת שהם אמורים לקבל הנחה באגרה, לשים לב שלא קיבלו אותה וגבו מהם ביתר. או אז היה עליהם לחפש באתר ולמצוא את טופס ההחזר. מדוע שלא יקבלו מראש את ההנחה וזהו, אחרי שכבר אישרו להם תג נכה? על זה בדיוק התביעה.
טופס ההחזר מעצם טיבו וטבעו נועד לפתור בעיה של תשלומי עבר, להבדיל מתשלומי עתיד. הוא ניתן על רקע העובדה שאגרת רישוי משולמת תמיד עבור שנה מראש, שבמהלכה יכול להתברר כי הרכב נגנב, או פורק, או עבר אובדן גמור, או שבעליו הוכרז באמצע השנה כזכאי לקבלת תג נכה. במקרים האלה נוצרת לבעל הרכב זכאות לקבלת חלק יחסי של אגרת הרישוי, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע.