"ההתחדשות העירונית בפריפריה הגיאוגרפית מהווה אתגר משמעותי שדורש מעורבות עמוקה של המדינה", כך פותחת ואומרת רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית. ומציגה את אשקלון כדוגמה. "אשקלון היא דוגמה מובהקת לעיר שללא תמיכה ממשלתית משמעותית, לא יהיה ניתן לקדם בה פרויקטים של התחדשות עירונית. ללא השלמה כספית מהמדינה העלויות הגבוהות והמכפילים הנדרשים הופכים את הפרויקטים ללא כלכליים. הצורך בהתחדשות עירונית בפריפריה נהיה קריטי במיוחד לאור המצב הביטחוני. מדינת ישראל, המעוניינת לחזק את גבולותיה, חייבת להשקיע בחיזוק הקהילות באזורים אלו, בבניית דירות ממוגנות ובהחזרת תושבים שעזבו. אולם כיום, במקום לתמוך באזורים אלו, המדינה מכבידה עליהם בהיעדר תשתיות מספקות, כמו נגישות למוקדי תעסוקה, אפשרויות חינוך ושירותי בריאות. המדינה נדרשת ליטול אחריות ולתמוך בהתחדשות עירונית במעגלים המרוחקים מהמרכז. זו אינה רק השקעה כלכלית, אלא חובה לאומית לחיזוק חוסנה של המדינה כולה".
אבישי קימלדורף, משנה למנכ"ל שיכון ובינוי, מתייחס לחשיבות הטיפול בבניינים הישנים בפריפריה: “הצפון והדרום הם לא רק גבולות גיאוגרפיים, אלא גבולות החוסן הלאומי שלנו. ההתחדשות העירונית בפריפריה היא לא עניין של מותרות, אלא של חובה אסטרטגית. מדובר בחיזוק הערים שמהוות את החזית שלנו – הן במובן הביטחוני והן במובן החברתי-כלכלי. המלחמה ממחישה את הפגיעות של חלק מהאזורים האלה, והזכירה לנו עד כמה הם תלויים בתמיכה ובהשקעה מתמשכת.
אבישי קימלדורףצילום: רז רוגובסקיאחרי המלחמה יש לנו הזדמנות יוצאת דופן: לא רק לשקם, אלא לבנות מחדש בצורה שתאפשר לפריפריה לשגשג באמת. זה אומר השקעה עמוקה בתשתיות, יצירת תמריצים ליזמים, קידום פרויקטים שיחזקו קהילות קיימות וימשכו אוכלוסיות חדשות, ושילוב של פתרונות דיור מתקדמים עם חזון ארוך טווח. למרות זאת יש גם אתגרים משמעותיים שדורשים פתרונות יצירתיים. אם לא נייצר תשתית כלכלית ומדינית, שתאפשר את ההתחדשות הזו, נמצא את עצמנו בעוד שנים עם ערים מוחלשות וקהילות שלא מסוגלות להתמודד עם אתגרי העתיד. ההשקעה בפריפריה היא לא רק השקעה באזרחים שחיים שם, אלא באינטרס הלאומי של כולנו".
גם גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן, מסביר עד כמה המעורבות הממשלתית חיונית: "על כתפי המדינה מוטלת האחריות להשיב את תושבי הצפון והדרום לבתים יציבים, שעברו הליך התחדשות, שוקמו מהנזקים הכבדים ונהנים ממיגון ראוי. זו פעולה שמן הסתם הייתה צריכה להיות מקודמת הרבה לפני המלחמה. קריית שמונה, מטולה, צפת, שלומי ואפילו הקריות ספגו פגיעות אדירות של טילים, וכשישקע אבק המלחמה, המדינה תצטרך להכניס יד עמוק לכיס ולשקם את הערים האלה. לאור העובדה שקופת המדינה מדולדלת ממילא, לא בטוח שהיא תוכל לעמוד בזה, והתושבים עלולים למצוא את עצמם מול שוקת שבורה.
גל קסטלצילום: יח"צאבל במשברים גדולים טמונות לרוב גם הזדמנויות גדולות, וכאן יש למדינה הזדמנות אדירה לשקם, לחדש ולשפר את ערי הצפון מבלי להוציא שקל מקופת המדינה, לו רק תפעל בשיתוף פעולה עם יזמי ההתחדשות העירונית הגדולים והמנוסים בישראל". על־פי קסטל, הדרך לשיתוף פעולה פשוטה – "היזמים יביאו איתם את הניסיון, הידע והיכולות להניע פרויקטים, והמדינה תהפוך את הפרויקטים הללו לכדאיים כלכלית באמצעות מתן קרקעות משלימות באזורי המרכז, או על ידי מתן זכויות נוספות בפרויקטים קיימים של התחדשות עירונית ברחבי הארץ".
מאיר ברון, ראש תחום התחדשות עירונית בחברת י.ח דמרי: "ההתחדשות העירונית בערי הפריפריה היא משימה לאומית ראשונה במעלה. ערים אלו נפגעו רבות, וזה יכול להיות הכלי האפקטיבי ביותר לשיקום התשתיות ולבנייה מחדש של חוסן כלכלי וחברתי. הפריפריה דורשת סיוע מיוחד ותמריצים משמעותיים כדי להניע פרויקטים באופן שייטיב עם התושבים. הפתרון, לדעתי, הוא ליצור תוכניות בנות־קיימא ומותאמות, עם הקלות אמיתיות ולא מכבידות. אם המדינה תיתן את הגב הכלכלי הנדרש, לא רק שאפשר לקדם את התחום בפריפריה – ניתן להפוך את הצפון והדרום לאזורים מתחדשים, בטוחים ומושכים, ולחזק את האוכלוסייה המקומית".
אלי גבאי, מבעלי קבוצת גבאי, מזכיר, שתכנון וודאות חייבים להיות חלק מהפתרון: "ההתחדשות העירונית בפריפריה היא לא רק הזדמנות – היא הכרח במציאות הנוכחית. האתגרים מחייבים את המדינה להירתם ולפעול במרץ כדי לחולל שינוי משמעותי. אני מאמין שהמדינה חייבת להשקיע יותר במשאבים ובתמריצים ליזמים ולתושבים כדי לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית.
אלי גבאייח"צהצעד הראשון הוא הכנת תוכניות מפורטות שיכללו פתרונות לבעיות קיימות, כמו תשתיות, תחבורה ושירותים ציבוריים. בנוסף חשוב לקבוע מדיניות סדורה ויעילה, שתגביר את הוודאות, תקדם סנכרון בין הגורמים הרלוונטיים השונים ותקצר את הזמנים למימוש הפרויקטים".
גילי פייגלין־ברנדס, סמנכ"לית התחדשות עירונית בקבוצת צמח המרמן, מתייחסת לנושא ומעניקה דוגמה מפעילות החברה בצפון: "הבעיה הגדולה בהתחדשות עירונית בפריפריה היא חוסר בכדאיות כלכלית ליזמים. בשל מחירי דירות נמוכים נדרשים מכפילים גבוהים ועלייה לגובה במגדלים, אך במקומות כאלה לא מקובל לעלות לגובה, מה גם שלא תמיד זה תואם את אופי העיר.
גילי פייגלין־ברנדסצילום: אייל טואגכמו כן אין מנגנון קבוע לחישוב זכויות הבנייה או הסיוע הכלכלי שתיתן המדינה. היזם נדרש להתקדם עם הפרויקט, ורק כשיגיע לנקודה שבה יידרש סיוע – אז ישמע מהמדינה את עמדתה בנושא. אין הרבה יזמים שמוכנים ללכת במתווה הזה, שכן רובם מעדיפים לשים את הביצים בסל שיש בו יותר ודאות. אנחנו מקדמים בימים אלו פרויקט התחדשות עירונית בשיתוף עם חברת מצודות לאורך רחוב הנרייטה סאלד בקריית שמונה, שבו הרשות להתחדשות עירונית נכנסה איתנו כיוזמי התוכנית להגשת התב"ע. כולם מבינים את החשיבות בקידום פרויקטים כאלה, בפרט לאור המצב הביטחוני שאנחנו נתונים בו כבר מעל שנה, וחשוב שהמדינה תעשה הכול כדי לסייע לקדמם".
"קצב החיזוק בפריפריה מזערי"
עו"ד שבות רענן, שותפה מנהלת של מרחב צפון בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, בחנה את המצב היום בכל הקשור למימוש התחדשות עירונית, ומצאה כי הנתונים מעידים על מציאות קשה: "על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בצפון הארץ נרשמה ירידה חדה בהתחלות הבנייה במסגרת התחדשות העירונית (פרויקטים של פינוי־בינוי ותמ"א 38-2), על־פי הנתונים השנתיים (יולי 2023 עד יוני 2024) במחוז הצפון החלו להיבנות 60 יח"ד בלבד, לעומת 312 יח"ד בשנה שעברה, במחוז חיפה החלו להיבנות 1,059 יח"ד בהתחדשות עירונית לעומת 1,287 יח"ד אשתקד. כדי להמחיש את קצב ההתחדשות, ניתן לומר שבכל השנה האחרונה נהרסו במחוז הצפון 120 יח"ד בלבד ובמחוז הדרום 114 יח"ד. המשמעות היא שקצב החיזוק של הדירות הישנות בגבול הצפוני והדרומי במסגרת התחדשות עירונית הוא מזערי, ויש עוד מאות אלפי דירות ללא ממ"ד וללא הגנה כנגד רעידות אדמה. כל זאת בזמן שהצפון נתון לסיכון כפול: מועדות גבוהה לרעידות אדמה, לצד המצב הביטחוני הקשה ואימת הטילים והכטב"מים".
גיל גולדשטיין, מנכ"ל אבני דרך התחדשות עירונית, מסביר שהמלחמה רק הדגישה את הדחיפות במיגון הפריפריה: "השיח על התחדשות עירונית בפריפריה עסק בעיקר בשנים האחרונות בסכנה כתוצאה מרעידת אדמה חזקה, ואילו הצורך במיגון הדירות, הנובע מהאיום הביטחוני מצפון ודרום, היה לרוב תוצר משני של הנושא. המלחמה הוכיחה לכולנו את חשיבותו המרכזית של ענף ההתחדשות העירונית. אסור לחכות רק ל'יום שאחרי'.
גיל גולדשטייןצילום: רמי זרנגרהמדינה צריכה כבר עתה ליישם תוכנית מקיפה שתיתן מענה לבעיות ולנושאים חשובים, כגון יעדים כמותיים להיקף התחדשות עירונית בחלוקה לערים ולפי סדרי עדיפויות ביטחוניים (הקירבה לאזורי עימות) וגיאוגרפיים (השבר הסורי־אפריקאי); העמדת ארגז כלים ליישום התוכניות לרשויות המקומיות והוועדות המחוזיות (תקנים ותקציבים); קביעת מכפיל יח"ד עירוני ביחס לערכי הקרקע ויכולת העיר לספוג גידול באוכלוסייה, והמשמעויות התכנוניות הנגזרות מגובה המכפיל (צפיפות/גובה בינוי); קביעת תמורה אחידה לכלל הפרויקטים לשם קיצור לוחות זמנים במשא ומתן מול בעלי הדירות ולטובת ביצוע הערכה שמאית מוקדמת".
איתמר פיטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית צרפתי צבי ובניו, סבור שחלק מהפתרון עובר גם בגישת הרשויות וראשי הערים: "השיח התכנוני בצל המלחמה צריך להתמקד בקידום כמה שיותר תוכניות, מתוך הבנה של הצורך להעניק לתושבים מיגון משמעותי, כפי שהם ראויים לו. אולם בפועל זו לא מדיניות גורפת המיושמת כהנחיה או כהוראת צו השעה מתוקף הממשלה, אלא היא תלויה ומותאמת במי שעומד בראש הרשות המוניציפלית. חלק מראשי ערים וראשי מינהלות בדרום ובצפון מעורבים בתכנון וקשובים מאוד לתהליכים, תוך שהם מסייעים איפה שרק ניתן במסגרת היכולות שלהם. לעומתם, יש ראשי ערים שלמרות המצב הנוכחי עדיין ממשיכים להערים קשיים בתחום ההתחדשות העירונית מתוך אותם טיעונים ישנים של עומס תשתיות והיעדר יכולת קידום פתרונות. זאת במקום לשנות לגמרי תפיסה וגישה מותאמת למצב ועל ידי כך להעניק לתושביהם את הזכות הבסיסית למיגון ראוי, שישמור על חייהם בעת הצורך".
ישי רוט, המשנה למנכ"ל קבוצת שובל: "אחד הכשלים הגדולים של תמ"א 38 הוא שהתוכנית לא נתנה מענה ליישובי הפריפריה באין היתכנות כלכלית. יישובים רבים בעוטף ישראל, בעיקר בצפון, חווים את הכשל הזה על בשרם מדי יום, כשהם רצים למקלטים במקום להסתתר בממ"ד. במלחמה מול חיזבאללה נפגעו מאות בתים, ויישובים רבים יצטרכו לעבור שיקום מן היסוד. זו הזדמנות עבור הממשלה. אסור לשקם את המבנים שנפגעו טלאי על טלאי, אלא לעודד יזמים לקדם תוכניות פינוי־בינוי. במשך שנים הרשויות בפריפריה סובלות מהזנחה, ויזמי התחדשות עירונית מדירים מהן רגליים בשל חוסר כדאיות כלכלית. זה הזמן להקים ועדת תכנון שתהיה כפופה לממוני השיקום, שתהיה לה סמכות לקידום מתחמים כאלה בזמן מהיר, בסגנון ותמ"ל, ובמקביל הסרת כל החסמים התכנוניים לקידום מהיר של התוכניות. זו העת שוועדות התכנון יקדמו יחד עם הרשויות תוכניות שמטרתן החייאת היישובים וחיזוקם, ולא להסתפק במתן פיצוי כספי לדיירים ולרשות".
אבל יש גם סימנים לתקווה. בקריית ים למשל יצא לדרך לאחרונה פרויקט פינוי־בינוי נרחב, ועל־פי העירייה, זו רק ההתחלה: "בעיר מקודמים היום חמישה מתחמי פינוי־בינוי, שאת רובם העירייה יזמה", כך נמסר מעיריית קריית ים, "בנוסף מתוכננים מתחמים נוספים, וסך הכול יותר מ־10,000 יחידות דיור חדשות צפויות להיבנות בעיר בשנים הקרובות. העירייה קידמה תוכניות שלדיות בשכונות ותיקות, שבהן פינוי־בינוי או תמ"א 38 אינן ישימות, תוך התוויית מדיניות עירונית מסודרת הנותנת מענה לכלל השכונה, כך שיתאפשר לבעלי הדירות לקדם התחדשות בניינית באופן עצמאי בהתאם ל'חלופת שקד'. ראש העיר דוד אבן צור אמר במהלך טקס הריסה בפרויקט פינוי־בינוי שהתקיים בעיר: "זוהי סנונית ראשונה להתחדשות עירונית בעיר, שתניב אלפי יחידות דיור חדשות. אלפי תושבים עתידים ליהנות מבנייה חדשה ובעיקר בטוחה ובעלת מרחבים מוגנים. דאגנו שהיזמים יבחרו בקריית ים".
מחברת אזורים נמסר: "מעבר לצורך האמיתי בשיקום הצפון, למדינה יש כאן הזדמנות אדירה לייצר פתרון הוליסטי ארוך טווח; לא למגן רק את הבתים הפרטיים, אלא לבנות גם מוסדות ציבור ממוגנים, לחדש תשתיות ועוד. יזמים גדולים מסוגלים להגיע לשכונה ולחדש את כל האספקטים החשובים בה, לרבות מוסדות ציבור ותשתיות. לכן צריך לייצר עבורם את התמריצים לכך, על ידי מתן זכויות בנייה מוגברות".
"להקל ברגולציה ובבירוקרטיה"
רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלים של קבוצת רמי צרפתי, מסביר היכן נדרש טיפול משמעותי: "הפריפריה נזקקה נואשות לחידוש עוד לפני 7 באוקטובר, ועל אחת כמה וכמה עכשיו. פורסם כי מינהלת תקומה שאמונה על השיקום, תוקצבה ב־2.1 מיליארד שקל בגין שנת 2024 לפתרונות דיור בלבד, לאחר תקצוב של 600 מיליון שקל ב־2023, ולתפיסתי, התקציבים האלה צריכים לשמש גם להגדלת הכדאיות הכלכלית ליזמים בחידוש הפריפריה. באזורים אלה מעולם לא הייתה היתכנות כלכלית להתחדשות עירונית עקב ערכי קרקע נמוכים, ביקוש נמוך יחסית ומחירי מכירה נמוכים, וזה התגבר עוד יותר עקב המלחמה. בנוסף הממשלה צריכה להקל ברגולציה ובבירוקרטיה, כדי לאפשר קידום מהיר של התחדשות עירונית בפריפריה. אני סבור כי יש לעגן זאת בחקיקה – לאתר ולתעדף מתחמים הזקוקים לחידוש בפינוי־בינוי, להעניק להם קדימות בהליכי הרישוי לתוכניות, ולבצע קידום סטטוטורי מהיר. בכל מתחם שכזה ייקבע רף קבוע של כדאיות כלכלית, וכל תוכנית שלא תהיה כדאית, תקבל תקצוב משמעותי מהמדינה מהתקציבים הנ"ל וכן הסדרי מיסוי מיטיבים ופתרונות לליווי פיננסי".
יונתן אזר, סמנכ"ל התחדשות עירונית בקבוצת י.ד. ברזאני: "בשנים האחרונות דובר חדשות לבקרים על החשיבות של התחדשות עירונית בחיזוק ובמיגון הדירות בישראל, אך המלחמה היא מעין פעמון השכמה לכולם. התחדשות עירונית כיום היא צורך קיומי שמציל חיים. המדינה מחויבת להתייחס אליה כאל משימה לאומית בעדיפות גבוהה ולהעניק לכל העוסקים במלאכה את כל התמיכה הנדרשת – החל בהקלות רגולטוריות וכלה בשחרור חסמים בירוקרטיים, כדי לשקם במהירות המיידית את כל המבנים הרעועים ואלו שנהרסו. לצערנו, אין למדינה זכות יתר להמתין שנים עד לקבלת היתרי בנייה לפרויקטים של פינוי־בינוי. ישנם כיום אלפי בניינים בפריפריה הנתונים למתקפות ואין בהם כלל ממ"ד, שלא לדבר על בניינים שנהרסו כליל.
יונתן אזרצילום: ניב קנטורהיות שמרבית התושבים מפונים מביתם, אזי נוצרה הזדמנות פז להתחדשות עירונית מחוץ לגבולות תל אביב והמרכז. 7 באוקטובר יצר חלון הזדמנויות למחיקת המושג פריפריה מהשיח. בנוסף הריסה ותקומה מחדש של אזורים אלה תגרום להנעת גלגלי הכלכלה, באמצעות תוכניות ממשלתיות מאיצות, שיהיו בעלות היתכנות כלכלית עבור היזמים, כך שיכללו בין היתר הגדלת זכויות ותמריצים ליזמות פרטית, ביטול מיסים כדוגמת מס רכישה ועוד. כך יגשר הסיוע הממשלתי על הפער בין העלויות הצפויות לרווח היזמי הנדרש לצורך מימוש התוכנית".
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז, מציין: "בהתחדשות העירונית בפריפריה המדינה מתנהלת בשני כובעים. מחד היא מצהירה שיש חשיבות לאומית לקידומם של פרויקטים בערים, דוגמת נתיבות, שדרות, ירוחם, קריית שמונה, טבריה, נוף הגליל וכו'. מאידך היא לא יוצרת את התנאים האופטימליים לכדאיות הפרויקטים הללו. הרי גם אם יזם יקבל מכפיל גבוה מאוד ויבנה מאות יחידות דיור, עדיין צריך שיהיה להן ביקוש באותן הערים ובמחירים שיובילו לכדאיות לפרויקט".
"להשתמש בכספי מס רכוש"
גיל שנהב, שותף־מייסד במשרד כנען-שנהב אדריכלים, מציע פתרון פרקטי למימון ההתחדשות בפריפריה מבלי להמציא את הגלגל מחדש: "כל אותם מבנים שספגו פגיעות שונות אמורים לקבל פיצויים ממס רכוש כדי לשפצם. במקום לשפץ מחדש, כפי שחוק מס רכוש מאפשר, אנו ממליצים לנצל את כל התקציבים האלה להשלמת רווחיות של פרויקטי פינוי־בינוי בעיר ולחדש את כל השיכונים המתפוררים בקריית שמונה, שדרות, בשכונות הוותיקות באשקלון, בכרמיאל ובקריות. במקום שכספי מס רכוש ישמשו להחזרת המצב הקודם והישן, נוכל להשתמש בתקציבים אלה לביצוע פינוי־בינוי אמיתי.
גיל שנהבצילום: גיא אלעדכך, באותה הזדמנות, התושבים יזכו לממ"דים ולמיגון תקני ברמה הגבוהה ביותר, העיר תזכה למרחב ציבורי ורחובות חדשים ואיכותיים, והתושבים ירגישו שלא משקיעים כסף בשימור מבנים שמזמן היה צריך להרוס".
עו"ד ישי איציקוביץ, ראש מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, סבור כי יש לקדם תוכנית רחבת היקף: "קידום התחדשות עירונית בפרפריה, בפרט לאור המלחמה ותוצאותיה, מצריך תוכנית חומש שתכלול מספר תמריצים במסגרת ארגז כלים. ברם, כבר בראשית הדברים חשוב להבהיר כי כל תוכנית כאמור תחייב, בין היתר, מימון מצד המדינה ומענקים משמעותיים. בהיעדר אלו אין כל היתכנות לקידום התחדשות עירונית בפריפריה. בנוסף תידרש חשיבה יצירתית מצד משרדי הממשלה השונים והעמדת מגוון פתרונות. יש לשקול גם שילוב תמריצים ופתרונות במסגרת שיווק מגרשים על ידי רשות מקרקעי ישראל. נכון שבשנים האחרונות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית השקיעה מאמצים בקידום תוכניות בפריפריה, אך כדי שאלו ייצאו אל הפועל הכרחי להשלים את המהלכים שבוצעו, כאמור, בהעמדת תקציבים ופתרונות, כפי שציינו לעיל".
"התחלנו לפני שנתיים מהלך ממשלתי רחב היקף, שיאפשר התחדשות בערי הפריפריה"
הגוף האמון ישירות על תחום ההתחדשות העירונית הוא הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שבמשרד הבינוי והשיכון. לאחרונה ניכר, כי מהלכים דוגמת הכרזה על שורה של מיזמים בערי הפריפריה מתחילים לקרום עור וגידים, ומנכ"ל הרשות מספר על התוכניות להמשך.
"החשיבות הגבוהה לקדם התחדשות עירונית בהיקפים נרחבים בפריפריה נתקלת לרוב באתגרים מורכבים יותר מאשר קידום תהליכים דומים באזורי הביקוש", מסבירים ברשות הממשלתית את האתגר, "שכן ערכי הקרקע אינם גבוהים דיים לייצר רווח ליזם באופן שיאפשר להוציא את הפרויקט אל הפועל, ולעיתים קיים גם מחסור בכוח אדם מקצועי ותקציבים לתשתיות. על רקע זה פועלת בשנתיים האחרונות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לקידום משמעותי של התחדשות עירונית בפריפריה בסיוע ממשלתי".
אחד המהלכים המרכזיים שיזמה הרשות הממשלתית הוא איתור של 110 מתחמים במספר ערים בפריפריה, המתאימים לפינוי־בינוי. אלה כוללים מעל 1,000 בניינים, ועל־פי הפוטנציאל התכנוני, ניתן לבנות בהם כ־37 אלף דירות חדשות. לאחר איתור המתחמים הרשות הממשלתית בחרה מתוכם 30 מתחמים, שבהם היא מקדמת תכנון מפורט במוסדות התכנון. ביצוע מתחמים אלה צפוי להיות מגובה בסבסוד ממשלתי, בדרך של מענקים שישולמו ליזמים, כדי להפוך את הפרויקטים לבעלי היתכנות כלכלית.
עוד נמסר מהרשות להתחדשות עירונית, כי "השנה הקרובה צפויה להביא לפריצת דרך נוספת בתחום, כאשר במסגרת התוכניות הממשלתית לשיקום ערי הדרום והצפון, יוקדשו תקציבים רבים במטרה לאפשר הוצאה לפועל של עשרות מתחמים לא כלכליים בערים, דוגמת שדרות, נתיבות, אופקים, קריית שמונה, שלומי, מעלות ועוד. אנו צופים, כי מהלכים אלה יובילו לשינוי במפת ההתחדשות העירונית בישראל, ויניעו את כוחות השוק החופשי לפעול באופן רחב בערים שבהן לא פעלו בעבר".
ראש הרשות להתחדשות עירונית עו"ד אלעזר במברגר מוסיף: "בהתאם למסקנות הוועדה הממשלתית לקידום התחדשות עירונית בפריפריה, אשר אומצו על ידי קבינט הדיור, התחלנו כבר לפני שנתיים במהלך ממשלתי רחב היקף, שמטרתו לאפשר התחדשות עירונית בערי הפריפריה. במסגרת מהלך זה, יחודשו מאות מבנים ישנים בערים אלה ויוחלפו בבנייה חדשה לפי תקן רעידות אדמה ועם מיגון דירתי.
אלעזר במברגר צילום: רז רוגובסקיאחת המטרות המרכזיות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היא לבצע פעילות משמעותית בתחום לא רק באזורי הביקוש במרכז הארץ, אלא גם בערי פריפריה, במקומות שפעמים רבות מועדים באופן מיוחד לסכנות של רעידות אדמה בשל הקרבה לשבר הסורי־אפריקאי או בעקבות התקפות טילים. הדבר נכון בעת הזאת במיוחד בערי הצפון והדרום בשל המצב הביטחוני".
לדרוש מהדיירים להחזיר את הסבסוד? מכשול משמעותי להתחדשות
בחוק ההסדרים האחרון הופיע סעיף מעורר מחלוקת, שביקש לשנות את המענקים שתושבי הפריפריה מקבלים לכדי הלוואה, והמדינה תוכל לדרוש את הכסף בחזרה מבעלי הדירות בהמשך הדרך. בסופו של דבר הסעיף המדובר נמחק ולא עלה לאישור. בענף הנדל"ן מסבירים מדוע היה מדובר בטעות מלכתחילה.
אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג: "הסעיף הציב מכשול משמעותי. במקום להערים קשיים, המדינה צריכה דווקא להגדיל את התמריצים ליזמים בפריפריה. הניסיון שלנו בנתיבות ובמגדל העמק, שם אנחנו מקדמים שלושה מתחמי פינוי־בינוי משמעותיים רחבי היקף, מוכיח שכאשר יש שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות והתמריצים נכונים - אפשר להניע פרויקטים מורכבים גם באזורים שבהם שווי הקרקע נמוך יחסית.
אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוגצילום: איציק שוקלאני קורא למשרד האוצר ומשרד השיכון לגבש תוכנית חירום להתחדשות עירונית בפריפריה, שתכלול מסלול מהיר לאישור תוכניות במתחמים הדורשים מיגון מיידי, לצד הגדלה משמעותית של התמריצים הכלכליים ליזמים הפועלים שם. במקביל יש להקים קרן ייעודית למימון פרויקטים באזורי עדיפות לאומית ולהסיר חסמים בירוקרטיים".
גם יוסי חזן, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת קרדן נדל"ן, תוקף את הרעיון שעמד בבסיס הסעיף השנוי במחלוקת: "הסעיף היה עלול להוות מכשול משמעותי. הסבסוד נועד לעודד יזמים להיכנס לתוכניות התחדשות עירונית באזורים שאינם כלכליים ולהגביר את היצע הדירות באזורים הדורשים פיתוח,
יוסי חזן, מנהל התחדשות עירונית קרדן נדל"ןצילום: רפאל מזרחיאך דרישה להחזר כספי זה עשויה לפגוע במטרה, כיוון שבעלי הדירות יבקשו להשליך את ההוצאה הזו בחזרה על היזם ובכך למעשה יצא שכרם של כולם בהפסדם, שהרי עקרון־על במיזמי פינוי־בינוי הוא שבעלי הזכויות אינם נושאים בעלויות כלשהן".
הזדמנות היסטורית לשינוי פרדיגמה: המפתח לשיקום וחוסן לאומי - התחדשות עירונית בפריפריה
"המלחמה, שכולנו מקווים כי כבר נמצאת בישורת האחרונה, חשפה פצעים עמוקים בנוף העירוני והקהילתי של הפריפריה הישראלית, במיוחד בצפון ובעוטף עזה. זוהי נקודת מפנה קריטית, המחייבת חשיבה מחודשת ומעמיקה על שיקום ופיתוח אזורים אלה, תוך מתן מענה כולל לאתגרים החברתיים, הכלכליים והפיזיים שנחשפו במהלך המלחמה", כך אומר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו.
"יש פה משבר ענק בפתח, שעלול לפגוע פגיעה בלתי נסבלת בציבור עצום שכבר שילם מחירים כבדים כל כך, וחשוב לא פחות - לגרור את ישראל לתהום כלכלית של שנים. אפשר למנוע את המכה הזו ולהפוך אותה לאחד הרגעים החכמים ביותר של מדינת ישראל זה עשורים. אני מתכוון לשינוי הפרדיגמה, שלפיה, מרכז הארץ הוא המקום הטוב ביותר לחיות בו כלכלית וחברתית. האיזון יכול להשתנות ולהפוך את הפריפריה לכלי לתכנון מחדש של ישראל. התוכנית והתקציב, שהמדינה חייבת להעמיד לטובת שיקום פגיעות המלחמה במבנים ובתשתיות, חייבים להתחיל בפתרון משבר העבודה בענף. הגיעה העת שסוף סוף תפתח הממשלה את שערי הארץ להבאת עובדי בנייה ותשתיות על ידי קבלני ישראל ותתקן עוול של שנים, שבו הופלה הענף בצורה מעוותת בתחום זה מול העולם המערבי ומול תעשיות ישראליות אחרות. במקביל הממשלה צריכה לפרסם תוכנית מתוקצבת לשיקום אזורי הצפון ועוטף עזה בהתחדשות עירונית.
ראול סרוגוצילום: אילן בשורראשית - שיקום מיידי של תשתיות פגועות, לרבות מבני ציבור, מוסדות חינוך, מרכזים קהילתיים ותשתיות תחבורה. שם יש לפתח שיטות מימון חדשות, שיכללו השקעות של השוק הפרטי ושוק ההון בפרויקטים של תכנון, בנייה וניהול לשנים (PPP) של המערכות תומכות הדיור ומערכות התשתיות הרחבות יחד. שנית - עליה לתכנן מרחבים ציבוריים חדשניים העונים על צורכי הקהילה המקומית, תוך שימת דגש על מרחבים בטוחים ומוגנים. וכן, כמובן, לקדם בכל דרך אפשרית את ההתחדשות העירונית בתחום הדיור".
סרוגו מתייחס גם למימון: "הממשלה חייבת לכלול סוף סוף את שיטות המימון העקיף שלא מתקציב הממשלה, ובראשן TAX CREDIT, שבה העולם המערבי הנאור משתמש עשרות שנים כדי לממש תוכניות התחדשות עירונית, הכוללות בנייה עבור אוכלוסיות ייחודיות כמו רופאים, מורים וכו', שהרשות המקומית זקוקה להם. מדובר במתן הנחות במס ליזמים בפרויקטים באזורים מבוקשים, אם הם יבחרו לבנות התחדשות עירונית בפריפריה. זו ההזדמנות ההיסטורית לפעול".
מחסור של כ־ 25 אלף עובדים בענף השיפוצים
בזמן שבענף מנסים להסביר כיצד המדינה נדרשת לפעול כדי להפוך את ההתחדשות וגם השיקום בדרום ובצפון לרלוונטיים, יש מי שמזכיר שיש לדאוג תחילה לידיים עובדות.
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, מסביר: "חשוב לשקם ולבנות, אבל נכון להיום אני מתקשה לראות שיש מספיק כוח אדם. אנחנו בהתאחדות קבלני השיפוצים מתריעים על כך כבר חודשים ארוכים, שאחרי שכ־100 אלף פלסטינים הפסיקו לעבוד בישראל, המדינה לא השלימה את החסר. ההערכות הן שענף השיפוצים הפסיד בעקבות המלחמה יותר משני מיליארד שקל בעקבות ירידה חדה בפעילות, והסיבה העיקרית לכך היא המחסור החמור בידיים עובדות. בנוסף קבלנים רבים עזבו, והמחירים ממריאים".
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוציםצילום: יגאל עמרמנתוני התאחדות קבלני השיפוצים בישראל עולה, כי מתוך כ־4,540 קבלני שיפוצים הרשומים ברשם הקבלנים, כ־8% עזבו את הענף בתוך שנה. סיב מספר, כי בהתאחדות השיקו עכשיו מהלך משמעותי, שבמסגרתו נסעו אנשי הארגון לסרילנקה במטרה לבחון ולהכשיר עובדים, ובקרוב מתוכנן מהלך דומה גם בתאילנד: "בניגוד לענף הבנייה, שבו העובדים נבחנים בעבודות ברזלנות וטפסנות, בענף השיפוצים העובדים נבחנים בנושאי צבע, ריצוף, גבס ושפכטל. כ־3,500 מועמדים הגיעו למיונים, וההערכות הן שכאלף מהם יעברו. כדי לשקם את הדרום והצפון, ואני מתכוון רק לעבודות שיפוץ, יש צורך בכ־25 אלף עובדים, ועל הממשלה לטפל בזה".
