בשיתוף הבית לסולידריות חברתית
כשהקורונה הפסיקה להיות שמועה שהגיעה ממזרח והפכה למציאות מקומית, החל כל השוק העסקי להיכנס לכוננות ספיגה – ארגונים החלו לארגן את עובדיהם לעבודה מהבית או הוציאו אותם לחל"ת וחברות גדולות החלו להעביר את עיקר עסקיהם אל מחוזות הדיגיטל והשליחויות.
כך קרה גם לאביב רהב, בעלת עסק לסדנאות שוקולד בשם My Chocolate Story. רהב בחרה להפוך את החל"ת לתקופת הגשמת חלום. "ב-2020, מייד אחרי שהוצאתי לחל"ת ממשרתי כעוזרת אישית שכירה, החלטתי לממש את הכשרתי וחלומי כשוקולטיירית. שנים תכננתי להקים את העסק, והיציאה לחל"ת בעקבות הקורונה, הייתה בעצם הזרז לחלום המגירה הזה לצאת החוצה ולהתממש. הקמתי עסק של סדנאות שוקולד בבתי הלקוחות ומעת לעת גם מכירות של השוקולדים שלי".
אבל לאחר כמה חודשים, כשהיה ברור שהמגפה כאן כדי להישאר, פני הדברים השתנו והחלום נבלע בתוך המציאות הלא פשוטה.
"זה היה משבר אישי" מספרת רהב. " הקורונה לא היטיבה עם מקימי עסקים חדשים. לא פשוט להניע עסק כשאין לך מושג מתי ישובו החיים למצב נורמלי. ההמתנה הזו לתפעול של העסק אינה פשוטה. בעסק חדש צריך לעשות הרבה שיווק, אז זה מה שעשיתי; יצרתי קשר עם בלוגרים של אוכל כדי להציע שת"פים, ניסיתי לזהות ולסמן מי קהלי היעד שלי ועשיתי הרבה עבודת מחקר והקמת תשתיות ברשתות החברתיות ויצירת קשר עם נקודות מכירה לשוקולדים שלי.
"הייתה הרבה אי ודאות בתקופה הזו וזה היה מאד מלחיץ ובכל הזמן הזה גם צריך להכניס כסף למחייה. למעשה, ממש עד לאחרונה לא היה ברור מתי נחזור לשגרה מלאה ולקוחות רבים עדיין חששו ממפגשים פרונטליים".
רהב נעזרה בחברים קרובים שקישרו אותה לאנשים טובים אחרים שעזרו לה בבניית המותג, עיצוב הלוגו, בבניית תדמית וכדומה. גם אל 'הבית לסולידריות חברתית' הגיעה בעזרת חברה טובה.
"הבית לסולידריות חברתית", הפועל במסגרת "קרן משפחת שעשוע", הוקם עם פרוץ משבר הקורונה במטרה לעזור לבעלי עסקים קטנים חדשים, כאלה שבגלל הוותק העסקי המועט שלהם, לא היו זכאים לקבל את מענקי המדינה שחולקו בזמן משבר הקורונה. במסגרת פעילויות הארגון חולקו כ-100 מיליון שקלים לעסקים קטנים חדשים.
איך הגעת אל "הבית לסולידריות חברתית"?
"חברה סיפרה לי על המיזם והחלטתי לנסות את מזלי. בתהליך הגשת בקשה למענק סיפרתי על העסק ועל עצמי ועל הסיבות שלי לפתוח את העסק. סיפרתי את האמת - שאני מכורה לשוקולד,שאני מאד שמחה שאנשים סביבי שמחים והקישור הזה בין השמחה והחוויה הטעימה נראים לי מופלאים ומביאי טוב. כשקיבלתי את ההודעה שזכיתי במענק - עלו לי דמעות בעיניים. בעצם, זה קורה לי גם עכשיו, כשאני נזכרת בכך. הם מילאו אוויר במפרשיי והגבירו את האופטימיות שלי. זו כזו רגישות ואהבה לזולת, שזה מרגש אותי.
"אישור המענק היה כמו אוויר לנשימה. אני מחוברת אנרגטית ושידרתי את הצורך שלי לעולם ומבחינתי זה היה סימן בשבילי שאני בדרך הנכונה.
"עם המענק שקבלתי מ'הבית לסולידריות חברתית' השלמתי את השיווק והמיתוג לעסק, רכשתי ציוד, הקמתי עמוד נחיתה שבקרוב יעלה בקמפיין דיגיטלי. למדתי את המקצוע מזמן ונפתח בפניי עולם שלם. עכשיו אני חיה את העולם השלם שרציתי", היא משתפת בהתרגשות.
מה מצבו של העסק עכשיו? "אני מרימה את העסק מחדש, בעידן הלא פשוט של הפוסט-קורונה. אני עובדת בעוד משרה חלקית כדי להתקיים אבל עכשיו יש לי את הכלים ואת האפשרות. אני נאבקת בתקופה הכלכלית והביטחונית הלא פשוטה שיש עכשיו ומרימה את הכול מההתחלה. אני אופטימית ומאמינה שאצליח עם הכלים שקיבלתי להרים שוב את העסק".
אפרת מגן, בעלת עסק לשיווק ומכירות, החלה את דרכה העצמאית כחצי שנה לפני פרוץ הקורונה. "אני יועצת ארגונית להטמעת תהליכי מכירה בעסקים. לרוב אני עובדת עם חברות, עם אנשי מכירות, אנשי שירות וגם עם המנהלים שלהם. זו פעילות של מתן ערך נוסף ומשמעות לעובדים.
העסק שלי חדש יחסית, לפני כן עבדתי כשני עשורים ב'אל על' ועזבתי את החברה כדי להקים עסק עצמאי".
מה היה המשבר אליו נקלע העסק? "זה היה עסק חדש, בתקופה בה העולם עצר מלכת, בטח בתחומים של מכירות ושיווק. היו עסקאות פתוחות באוויר, נחתמו עסקאות על פרויקטים ארוכי טווח, שחייבו נסיעות לחו"ל ובבת אחת העולם נסגר. כולם התרכזו סביב דברים חיוניים בלבד. ארגונים יצאו לחל"ת, ועולם התיירות, הלקוחות הראשונים שלי, עצר מלכת. הייתי בחוסר אונים מוחלט. תמיד הייתי שכירה וידעתי שלא יהיה קל אבל זה היה יותר מדי. לא ידעתי מה לעשות".
למי פנית? "החלטתי להפוך את המשבר להזדמנות, ולהשקיע את הזמן הזה בבניית העסק והמותג שלי. אני יודעת להרצות אז פתחתי ערוץ יוטיוב והתחלתי לדבר מול המצלמה, בבית, לבד עם עצמי בלי שום הכוונה. בניתי הדרכות קצרות וארוכות, והתחלתי לפרסם אותן בכל מיני קבוצות של משאבי אנוש. אחרי כמה חודשים שהתנהלתי כך, טלפונים התחילו להגיע והתחלתי להרצות גם בזום".
איך הגעת ל'בית לסולידריות חברתית'? "אבא שלי סיפר לי על 'הבית לסולידריות חברתית' ועל העזרה שהם מציעים לעסקים קטנים. לקח לי זמן להגיע להגשת מועמדות והייתי גם קטנת אמונה. אחרי הכול, בחיים לא זכיתי בכלום. מילאתי את הפרטים שלי, כתבתי הכול בצורה מאד רצינית ושלחתי. אחר כך החל שלב "בחירת העמיתים", שזה בעצם התהליך של בחירת העסקים שיקבלו מענקים שמבוסס על כך שבעלי העסקים עצמם בוחרים מי יקבל מענק על פי הסיפורים האישיים של כל אחד. ראיתי את העושר של כל העסקים האחרים וזה היה ממש מרגש.
"כעבור כחודש, הייתי אצל הוריי, וקיבלתי את ההודעה שנבחרתי וזכיתי במענק. לא נשמתי. זה היה מרגש".
אפרת התחילה להשקיע את המענק בעסק. "קודם כל לקחתי יועץ עסקי ועשיתי סרטוני תדמית שכבר הביאו לי עבודה. השקעתי בשיווק, למדתי כתיבה שיווקית ועשיתי קורסים. התחלתי לבנות אתר ועוד מעט הוא יעלה לאוויר.
"המיזם של 'הבית לסולידריות חברתית' מאוד עזר לי, כי מעבר למענק קיבלתי דחיפה קדימה, שעשתה את כל ההבדל".
אפרת התנדבה והעבירה לקהילת העסקים 'הבית לסולידריות חברתית' את ההרצאה שלה, לטובת בעלות ובעלי העסקים העמיתים בה.
מה מצבו של העסק עכשיו? "היום העסק נמצא בצמיחה. יצאנו מה-"זומים" ומרגישים שיש גדילה וצמיחה. הקרן הזו עזרה לי מאוד ואני, בתורי, עם הכסף, תרמתי לעסקים קטנים אחרים. מבחינתי זו רק ההתחלה ואני שמחה להיות חלק מהקהילה של 'הבית לסולידריות חברתית'. יש לי עוד הרבה מה לקבל ממנה והרבה מה לתת לה".
'הבית לסולידריות חברתית', שהוקם תחת "קרן משפחת שעשוע", החל את פעילותו בתקופת הקורונה במיזם WE19 במטרה לסייע לעסקים קטנים שנקלעו למשבר, ולאחר תהליך של מחקר ולמידה של מכלול הצרכים הדרושים לעסקים הקטנים בישראל, הרחיב את הפעילות למיזם WeR1 -אפליקציה הכוללת מאגר אמין של עסקים קטנים, אזור ייעודי של שיתופי פעולה בין עסקים קטנים, אפשרות לבקשת מענקי צמיחה וסביבת ידע נרחבת של מומחים מתחומים שונים החיוניים לבעלי עסקים.
הצטרפו לקהילת בעלי העסקים הקטנים ותוכלו ליצור קשרים עסקיים וחברתיים - הורידו את אפליקציית WeR1 והירשמו
בשיתוף הבית לסולידריות חברתית
