שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, קבע כי הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים של הרב ברוך אבוחצירא (ה"באבא ברוך") ובנו הרב יהודה אבוחצירא מפעילותם הרבנית, חייבות בתשלום מס הכנסה. בכך, דחה השופט את מרבית הערעור של השניים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הרבנים משתייכים לשושלת רבנים ידועה, וה"באבא ברוך" הוא בנו של הרב ישראל אבוחצירא ז"ל (ה"באבא סאלי"). הם ערערו של שומות שהוציא להם פקיד השומה, ובין היתר כפרו בטענת פקיד השומה כי כספים שהופקדו בחשבונות הבנק שלהם הם הכנסות ממשלח יד (עסק, מקצוע) החייב במס.
הרב ברוך אבוחצירא ערער על שומות על השנים 2011-2003 ובנו הרב יהודה ערער על שומות המס על השנים 2011-2005.
לטענתם, הכספים שהופקדו בשנים אלה בחשבונות הבנקים שלהם מקורם במתנות אישיות, בהילולות שהמערערים ערכו, מכספים שלגביהם הם שימשו רק כ"צינור" להעברת תרומות לעמותות שונות, ממכירת תשמישי קדושה שהיו שייכים ל"באבא סאלי" וכן מתרומות של אנשים אשר תרמו "כאוות נפשם" עת פנו בבקשה לברכת הרב ברוך אבוחצירא, לקבלת ייעוץ או בבקשה לשהות בנוכחותו.
מנגד, פקיד השומה, באמצעות עו"ד שירה ויזל גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), טען כי ההפקדות בחשבונות הבנק שלאורך השנים הרלוונטיות הצטברו לסכום של כ-59 מיליון שקל, התקבלו במסגרת מתן שירותי דת על ידי הרב ברוך אבוחצירא והינן הכנסה מעסק, ולכן יש צורך בתשלום מס.
עוד נטען כי הרבנים כלל אינם מקיימים תיעוד על הכספים שמתקבלים על ידיהם. השומות (כלומר הערכה של הסכומים מהם נגזר כמה מס צריך לשלם אדם לרשויות) שהוצאו מתבססות על הפקדות בחשבונות הבנק שלהם, לאחר גריעת הסכומים שהועברו לעמותות אותן מפעילה משפחת אבוחצירא.
במסגרת החלטתו ציין בית המשפט, כי במהלך חקירותיו אישר הרב ברוך אבוחצירא כי הוא מקיים קבלת קהל באופן מסודר מספר פעמים בשבוע, כי הוא משתתף באירועים וכי הוא מקיים הילולות במועדים כאלה ואחרים (כאשר בהילולה המתקיימת פעם בשנה בפריז נאספות תרומות בגובה של מאות אלפי שקלים). כמו גם, אישר הרב כי יש גורמים המעבירים לו ולעמותות כספים באופן קבוע וכי הוא נעזר במערך עובדים ועוזרים.
לאור הראיות שהוצגו, קבע בית המשפט כי בעבור פעילותו קיבל הרב ברוך תקבולים בסך של מיליוני שקלים בשנה, ועשרות מיליוני שקלים במהלך השנים החייבים במס.
השופט קבע בין היתר כי "גובה הסכומים, תדירות ההעברות והמערכת הענפה אשר אפשרה את המפגשים עם הרב, מלמדים שמדובר בפעילות העולה כדי עסק ואו משלח יד הנובעת ממעמדו והכשרתו של הרב, מכישוריו האישיים והמוניטין שלו, לרבות ייחוסו המשפחתי.
"לפיכך, לצרכי מס... יש לראות בתקבולים שהתקבלו על רקע פעילותו ומעמדו של הרב כהכנסה מעסק יד או משלח יד... כבר נקבע כי מה שמכונה מתנות אינו מתנה בראי דיני המס כשאר מדובר בסכומים המועברים למקבל 'המתנה' בשל תוארו או העמדה או המשרה בה הוא מחזיק.
"תקבולים אילו ניתנים בשל תפקידו של מקבלם ומשכך תפקידו כישוריו משרתו או מעמדו הם המקור להכנסות אלו. קל וחומר כאשר יש מנגנון עסקי המטפל בכך או כאשר מדובר בסכומים ניכרים החורגים ממתנה הניתנת ברגיל כאשר אין מדובר באדם במעמד או משרה שכזו".
בנוסף, כיוון שהמערערים לא ניהלו פנקסי חשבונות כמתחייב, הטיל בית המשפט על המערערים את הקנסות הקבועים בחוק וחייב אותם בהוצאות משפט בגובה של 300 אלף שקל.
