הבנק המרכזי של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם הפתיע היום (ג') את השווקים במעשה שעשוי להתפרש כשינוי מדיניות כלכלית ארוכת שנים. זאת, לאחר שנשיא הבנק, הוריקו קורודה, הודיע על הרחבת טווח תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים, אשר כעת יוכלו לנוע בין שיעור שלילי של 0.5% לשיעור חיובי של 0.5%, במקום שיעור שלילי של 0.25% עד שיעור חיובי של 0.25%. רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בעוד הבנק לא הודיע על שינוי ריבית הבסיס במדינה, אשר בניגוד למרבית העולם עדיין שלילית ועומדת על שיעור של 0.1%-, משמעות ההחלטה הנוכחית היא למעשה צמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה במיוחד ששררה במדינה במשך תקופה ארוכה. בתגובה, היין היפני זינק היום בכ-4.5% אל מול הדולר והשווקים באסיה נפלו: מדד ניקיי (יפן) נחלש ב-2.46%, האנג סנג (הונג קונג) ב-1.41% ושנגחאי (סין) ב-1.07%.
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, הסביר פרופ' ניסים אוטמזגין, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ומומחה לכלכלת יפן, כי "אחרי יותר מ-2.5 עשורים, הממשלה ביפן כנראה החליטה שצריך להתערב אקטיבית כדי לחזק את השוק. לפני כ-10 שנים ערך היין היה קרוב ל-70 יין לדולר והיום הוא כ-130 יין לדולר - זה אומר פיחות של 100%. מצד אחד, זה סייע למשק היפני ולייצור היפני והמריץ את המשק בהון זול, אך מאידך זה גם הפך את החיים ביפן ליותר ויותר יקרים.
"בגלל זה אנחנו לא רואים הרבה תיירים יפנים שחוזרים לשטוף מקומות תיירות באירופה ובאסיה. בניגוד לדימוי שלה, זה הזמן לטייל ביפן. אני הייתי ביפן ביולי ובתור ישראלי הרגשתי ממש כמו עשיר", הוא סיפר.
לדברי פרופ' אוטמזגין, "הרעיון החל עוד לפני כמה שנים אצל ראש הממשלה שינזו אבה, אשר נרצח בחודש יולי האחרון. אבה רצה להכניס הרבה מאוד הון זול למשק כדי להניע את גלגלי הכלכלה היפנית ובדרך אף גרם לנשיא הבנק המרכזי של יפן להתפטר מתפקידו.
"ליפנים יש חוב לאומי אדיר של כ-260%, אבל רובו פנימי ולא חיצוני. לכן, הם חשבו שכדי לחזור ולהמריץ את המשק הם יכולים לנקוט במדיניות מקלה, להדפיס כסף, להגביל את האג"חים ולהזרים הון זול. ההלוואות ביפן היו זולות מאוד והם כבר נכוו ממשבר הנדל"ן הגדול של 1989 כשהיה כל כך הרבה הון זול במשק וזה הביא למשבר אדיר ולחובות של טריליוני דולרים לבנקים. עכשיו, נראה שהם חוששים שהם אולי עלולים להתקדם שוב לעבר תרחיש כזה, ולכן הם החליטו לעצור".
כלומר, בעוד הממשל היפני והבנק המרכזי במדינה לא העלו את הריבית, בדומה לכפי שעושות מדינות רבות בתקופה האחרונה - בהן מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב וגם ישראל, הם כן אותתו בכיוון של צמצום מוניטרי בכוונה לחזק את המטבע המקומי.
על הקשר בין רצון הממשלה למעשיו של הבנק המרכזי במדינה, הסביר פרופ' אוטמזגין כי "מבחינה פורמלית מדובר בבנק מרכזי עצמאי, אבל ליפנים יש כל מיני דרכים להשפיע, כמו שהיה למשל עם הנגיד הקודם שגרמו לו לפרוש מתפקידו כי המדיניות שלו לא עלתה בקנה אחד עם זו של הממשלה".
"הנושא הכלכלי שולט אצל המצביע היפני"
ההשפעה של המהלך, הן על השווקים באסיה והן על המטבע היפני, לא איחרה כאמור להגיע. "אם אנחנו מסתכלים על המשברים הפיננסים של יפן בעשורים האחרונים, הם תמיד היו 'בשטח האפור' - כשהבנק העלה או הוריד פתאום את הריבית בצורה חריגה ואין עדכון", אמר פרופ' אוטמזגין והתייחס להפתעה של המשקיעים גם מההחלטה הנוכחית.
2 צפייה בגלריה
"אם יהיה דימוי שראש הממשלה הנוכחית ומפלגתו לא מצליחים לקבל את ההחלטות הכלכליות הנכונות, יהיו לכך השלכות בקלפי בבחירות הקרובות". ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה
(צילום: AP)
לדבריו, "זה נראה כהחלטה פתאומית ואז כמובן נגרמים שינויים גדולים בשווקים, גם ביפן וגם באסיה. הכלכלה היפנית קשורה בכבלים ובעבותות כבדים מאוד לכלכלה האסייתית. לחברות יפניות יש מפעלים רבים ברחבי אסיה, הם מעסיקים הרבה מאוד תושבים במדינות אסיה ולכן סביר להניח שכאשר יש תזוזה או חשש מהמעמד הכלכלי של יפן יכולות להיות לכך גם השלכות על מדינות אחרות ביבשת. כנראה שיש אולי מחלוקת בין המדיניות הכלכלית של הממשלה לבין התפיסה של נגיד הבנק המרכזי לגבי הריבית או לגבי איך לתנהל אל מול הפיחות האדיר בערך של היין".
יתרה מכך, לדבריו עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות גם על הפוליטיקה היפנית. "בניגוד אלינו, שנושאים של מדיניות חוץ וביטחון הם השולטים בכיפה אצל המצביעים, ביפן הכלכלה היא מאוד חשובה. אם יהיה דימוי שראש הממשלה הנוכחית ומפלגתו לא מצליחים לקבל את ההחלטות הכלכליות הנכונות, יהיו לכך השלכות בקלפי בבחירות הקרובות", טען פרופ' אוטמזגין.
