עיריית גבעתיים, עיריית רמת גן ועיריית בת ים מבקשות לדחות את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות התעשיינים ועוד מספר חברות בנייה, לחייב אותן לפתוח את אתרי הבנייה, אחרי שאלה נסגרו בעקבות המלחמה. התגובה הוגשה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטרם יתקיים דיון בנושא בעוד יומיים.
שלוש העיריות טוענות באמצעות עוה"ד אורי הברמן ועדי מרינברג ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות', כי "אין זה סוד כי אתר בנייה הוא מקור לחוסר ביטחון. מי שאינם גרים בעיר בדרך קבע באים אליה לעבודה. לעיתים באתרי בנייה מצויים גם שוהים בלתי חוקיים והיכולת לוודא שלא יגיעו לעבודה מוגבלת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"באתר בנייה הפועלים זמינים לציוד שיכול לשמש לפעילת עוינת, שלא לדבר על ציוד מכני הנדסי (טרקטורים) אשר שימש בעבר הלא מאוד רחוק לפיגועים. באתרי העבודה, לעיתים אחדים מן הפועלים נשארים לישון והדבר מביא לסיכון ביטחני נוסף. אתרי העבודה, בעיקר אלו בהם מבוצעת התחדשות עירונית, מצויים בכל אזוריה של העיר, בשכנות לבניינים אחרים, בשכנות לבתי ספר ובשכנות לגני משחקים. מעבר לכך, אתרי הבנייה יוצרים מטבעם רעש אשר מעלה חשש שמא לא ישמעו האזעקות".
עוד טוענות העיריות כי "סגירת אתרי הבנייה איננה פעולה שאמורה להימשך בלא סיום. זוהי החלטה שניתנה בעת חירום וכוחה יפה לשעת החירום. אמת, איש לא יודע לומר היום מתי מצב החירום יסתיים. ככל שמדינה ישראל תיכנס לתקופה של 'שיגרת חירום' ברור הוא כי אתרי הבנייה ישובו לפעילות במתכונת כזו או אחרת, כפי שיהיה מתאים ונכון באותה העת".
מקור לחרדה
עיריית גבעתיים, עיריית רמת גן ועיריית בת ים טוענות בפני בית משפט כי אתר בנייה מהווה גם בשגרה מקור לחוסר ביטחון, חשש וחרדה "אלא שהימים אינם ימי שגרה והציבור כולו מצוי במצוקה לאור הזוועות הבלתי אנושיות להם העם כולו היה עד. הפגיעה בתחושת הביטחון והחרדות ברורות מן הנסיבות. כאמור, אין מדובר רק בזמן הגלדה של פצע עמוק, אלא מתקיים גם חשש מן הבאות. הפעילות הקרקעית טרם החלה והשלכותיה לא ידועות. נזכיר כי המבצע הגדול האחרון התקיים לפני שנתיים בלבד ושמו 'שומר החומות'. במבצע שומר החומות התקיימו פרעות בתוך מדינת ישראל על ידי חלק מאזרחיה, במקביל לפעילות הצבא בעזה. התקיימו פרעות של אזרחים ערבים במחוזות שונים באופן חסר תקדים במבצעים מסוג זה, ולמרבה הצער התקיימו גם פרעות (שיש לגנותן) כלפי ערבים. החשש כי פרעות אלה ישובו היה ממשי בעת שהתקבלה ההחלטה, והוא עדיין לא פג לאור אי הבהירות יחס לעתיד".
העיריות מוסיפות כי החלטן "בניגוד לנטען, אין בה משום חריגה מסמכות ואין מקום להתערב בה. זאת ועוד, העותרים (התאחדות הקבלנים ועוד -ל.ד) לא הצביעו על גורם אחר לו נתונה הסמכות להביא לסגירת אתרי בנייה בשל המצב הביטחוני. ולהשקפתם, אין איש הרשאי לסגור את אתרי הבנייה, ולכן האתרים אמורים לפעול במנותק מהאירועים במישור של ביטחון פנים. את גישת העותרים - יש לדחות".
פיקוד העורף עוסק במגננה ולא בביטחון פנים
שלוש העיריות מוסיפות וטוענות כי המחוקק קבע כלפי העיריות כי חלק מתפקידן הוא לעשות "כל מעשה" לשם שמירה על תחום העירייה. "כפי שניתן לראות, סמכויות פיקוד העורף הן סמכויות של התגוננות ולא של הגנה מפני אירועי ביטחון פנים. הסמכויות הללו הן סמכויות כלליות אשר מתייחסות למרחבים שונים של מדינת ישראל. הוראות פיקוד העורף אינן ניתנות לעיר מסוימת והן ניתנות במנותק מאופייה המיוחד של העיר, צרכיה וסיכוניה. מי שמכיר את העיר ואת צורכי הביטחון בה היא העירייה ולא פיקוד העורף. אין זה תפקידו של פיקוד העורף שעיסוקו הוא המגננה ולא ביטחון הפנים.
אם פרשנותם של העותרים תתקבל, נראה כי לשיטתם אין גורם המוסמך לקבוע במצב חירום הוראה להפסיק פעילות באתר או שטח מסוים בשל מצב חירום. אין לקבל פרשנות המוליכה לכך שבמצב חירום לא יהיה שום גורם אשר יהיה מוסמך לפעול ולהורות על פעולות אשר יבטיחו דאגה לביטחון הציבור. שהרי גישה פרשנית כזו מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונם האישי של התושבים.
הרושם שנוצר על ידי העותרים כי אם רצה פיקוד העורף לסגור את אתרי הבנייה היה עושה זאת מכוח סמכות מפורשת של החוק. אולם ביטחון הפנים אינו תפקידו של פיקוד העורף ומתן הוראה כזו אינה בסמכותו".
