הורים לפעוטה כבת שנה וחצי שנולדה עם פגם כרומוזומלי וסובלת מנכות קשה ביותר הגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד שירותי בריאות כללית: לטענתם, סקירת המערכות המוקדמת העלתה ממצאים גבוליים בנוגע לחדרי המוח של העוברית, אולם רופאת הנשים שליוותה את ההיריון לא הפנתה אותם להמשך בירור.
באמצעות משרד עוה"ד גוטמן-אמיר סיפרו ההורים שאת המעקב אחר ההיריון ביצעה האם במסגרת קופת החולים. כשהייתה בשבוע 22 הפנתה אותה הרופאה לסקירת מערכות. הסקירה בוצעה בקופת החולים ונמצאו בה ערכים גבוליים במדידת חדרי המוח של העובר. הסוקר המליץ על מעקב והערכת חדרי המוח על ידי רופא.
לטענת ההורים, הרופאה לא דאגה לקבל מהרופא הסוקר את תוצאות הסקירה ואת ההמלצות בסיכומה. היא גם לא ביקשה מהתובעת לחזור אליה עם תוצאות הסקירה, אלא הסתמכה רק על דבריה שלפיהם הסקירה תקינה (בעוד שהתובעת כלל לא הייתה מודעת להמלצות הסוקר ולמשמעותן).
בתם של התובעים נולדה עם חסר חלקי של כרומוזום 2 ומחלה גנטית מטבולית חשוכת מרפא, המסבים לה נכות וסבל קשים ביותר. היא סובלת בין היתר משיתוק מוחין, מעיכוב התפתחותי קשה ורב תחומי וממחלה אפילפטית.
בחוות דעת רפואית שצירפו ציין מומחה למיילדות וגינקולוגיה כי במצב רגיל גודל חדרי המוח נע בין ארבעה לשבעה מ"מ, כאשר ערכים מעל 10 מ"מ נחשבים לחריגים. לדבריו, הערכים בסקירת המערכות שבוצעה לתובעת התקרבו ל-10 מ"מ ובמקרים כאלה מקובל וצריך לבצע מעקב, כפי שאף המליץ מבצע הבדיקה. הוא הוסיף כי למעשה, לאורך כל ההיריון רופאת הנשים לא עיינה בטופס המסכם של סקירת המערכות ולא התייחסה להמלצות של מבצע הסקירה.
בשל כך כאמור הפנתה הרופאה את התובעת למעקב גדילה שגרתי. בשבוע 32 בוצעה לה בדיקת אולטרסאונד למעקב גדילה בלבד, אשר לא כללה מדידה של חדרי המוח. בהתאם, ההורים לא יודעו לאורך כל ההיריון על הפרוגנוזה הקשה הצפויה ליילוד ובכך נמנעה מהם האפשרות להפסיק את ההיריון בשלב מוקדם יותר.
ההורים טוענים שרק יום לפני הלידה, בהיות האם בשבוע 40+5 להריון, היא הגיעה לבית החולים האנגלי בנצרת לביקורת שבמסגרתה בוצעה לה בדיקת אולטרסאונד שהעלתה לראשונה חשד להיקף ראש גדול.רק בשלב זה בוצעה הסקירה המכוונת לחדרי המוח שעליה המליץ הרופא הסוקר כבר בשבוע 22, ובמהלכה הודגמה הרחבה של חדרי מוח.
ואולם, לדבריהם, לא זו בלבד שהפתולוגיה המוחית התגלתה בשלב כה מאוחר כשההורים נמצאים ממש לפני לידה, אלא שגם אז הוצגה להם אי-ודאות גדולה מאוד לגבי הפרוגנוזה של היילוד. לפיכך הם החליטו לסיים את ההיריון בלידה.
לטענת ההורים, אין ספק שלו בוצע המעקב כמו שהמליץ הסוקר היה מתגלה בשלב מוקדם יותר כי קיימת הרחבה פרוגרסיבית משמעותית של חדרי המוח. גילוי זה היה מאפשר להפנות את התובעת לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר, שהייתה מגלה את החסר בכרומוזום. הם הוסיפו כי בשל הרשלנות נגזר על הקטינה, כמו גם על הוריה, לחיות חיים מוגבלים ומלאי סבל.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ ההורים: משרד עוה"ד גוטמן-אמיר
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
