הבנק המרכזי של ארה"ב (מכונה הפדרל ריזרב, או "הפד") בראשות ג'רום פאוול תמך בפומבי בשתי העלאות ריבית נוספות השנה שצפויות ככל הנראה ביוני וביולי. זאת, לאחר שרק בתחילת החודש העלה הפד את הריבית בפעם השנייה השנה ב-0.5% נוספים, לשיעור של 0.75%-1%. אולם, מה שצפוי בארה"ב לאחר שתי ההעלאות הקרובות, עדיין לא ברור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
האתגר המרכזי שעומד כעת בפני הפד הוא להדק את המדיניות שלו על מנת להילחם באינפלציה שהגיעה לשיאים של 40 שנה, אולם מבלי לפגוע יותר מדי במשק אשר עלול להיכנס למיתון. אתגרים דומים עומדים בפני בנק ישראל כמובן, והם באו לידי ביטוי בשיקולים אליהם התייחסו בבנק ישראל במסגרת ההחלטה להעלות את הריבית בישראל אתמול ב-0.4%.
לטענת רפאל בוסטיק, נשיא השלוחה של הפדרל ריזרב באטלנטה (אחת מ-12 השלוחות של הבנק המרכזי במדינות השונות בארה"ב), צפויה הפוגה כלשהי במהלך העלאות הריבית המהיר. "יש היגיון בעצירה כלשהי בספטמבר, אולם הכל תלוי במה שיקרה בשטח. אני אופטימי ומעריך שהאינפלציה תתחיל לרדת", טען בוסטיק בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס והתייחס לניסיון של הפד למגר את האינפלציה הגואה אל מול ההשפעה האפשרית של ריבית גבוהה על המשק האמריקני.
מנגד, אסתר ג'ורג, נשיאת השלוחה של הפד בקנזס סיטי, הציגה תמונה עגומה יחסית לבוסטיק וציינה מספר גורמים שעלולים להוביל דווקא להחרפת האינפלציה במדינה, בהם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וסגרי הקורונה שממשיכים בשבועות האחרונים בסין.
לטענתה, לגורמים אלו מתווספים שינויים מהותיים שמגפת הקורונה הביאה על המשק האמריקני, בדגש על היצע עובדים מצומצם וקושי משמעותי של ענף השירותים לחזור לשגרה לאחר קיצוצים משמעותיים שנערכו בשיא המשבר. בנוסף, חסכונות עודפים של משקי בית בארה"ב המוערכים בטריליוני דולרים עלולים לדבריה "להפוך את הניסיון של הפד לצמצם את הצריכה לקשה הרבה יותר".
ואם כל זה לא מספיק, בחודש הבא צפוי הפד להתחיל לצמצם את המאזן שלו שעומד כיום על תשעה טריליון דולר, בניסיון למנוע נפילות בשוק הרבה יותר תנודתי מזה שהיה בפעם האחרונה שהפד צמצם את תיק האג"ח שלו. "זו הולך להיות דרך מלאה מהמורות", טענה ג'ורג.
לפי ההערכות, הפד צפוי להמשיך להעלות את הריבית בארה"ב עד שתגיע לטווח של 2.75%-3% בסוף שנת 2022. מנגד, אנליסטים ומומחים אחרים סבורים כי הפד עשוי להמשיך עם מהלך העלאות הריבית החדות עד שזו תגיע אף ל-3.5% בסוף השנה, מה שאומר העלאה של 0.5% בכל אחת מהחלטות הריבית של הפד שנותרו השנה (יוני, יולי, ספטמבר, נובמבר ודצמבר), ויש מי שחושב שאחרי יולי הפד צפוי להמשיך להעלות את הריבית, אולם בשיעורים נמוכים יותר.
כך למשל, בוסטיק צופה האטה מסויימת בתהליך העלאות הריבית אשר לדבריו צפויה להגיע ל-2.25%-2.5% "בלבד" עד סוף השנה הנוכחית. "התגובה של השוק למהלך העלאות הריבית צפויה להמשיך להתגבר בחודשים הקרובים ואם לא נהייה 'על זה', יש סיכוי שנעבור את נקודת שיווי המשקל של השווקים", הוא אמר.
ואיך זה ישפיע על קצב העלאת הריבית אצלנו? בבנק ישראל כבר הבהירו שבין היתר הם מושפעים מהחלטות הריבית בארה"ב, אך כי "יש שחקנים נוספים בזירה", בהם האיחוד האירופי. בנוסף, כמו בארה"ב, בבנק יעקבו בעיקר אחר נתוני האינפלציה המקומיים טרם קבלת החלטה כזו או אחרת.
