מה המשותף למפוני הדרום והצפון, קשישים, ניצולי שואה, נוער בסיכון וחטופים שחזרו מהשבי? הם ורבים נוספים זוכים לנתינה ולחסד גדולים בתוך קשיי חייהם. היד המושטת לעברם ולעבר רבים נוספים היא "יד עזר לחבר" – עמותה, שפעילותה מקיפה קשת רחבה מאוד של אוכלוסיות, מילדים עד קשישים ובמגוון רחב של היבטי החיים, כשאירועי השבת השחורה הוסיפו אל מעגל הנתמכים של העמותה גם מפונים מהדרום והצפון, לוחמים בחזית ואף חטופים שחזרו מהשבי.
סיפורה של העמותה יוצאת הדופן מתחיל בכלל לפני כמעט שלושה עשורים, כשתושב חיפה שמעון סבג נפצע בתאונה באופן קשה. הוא זכה לכספי פיצויים ולאחר שהשתקם, החליט בשנת 2001 לפתוח בית תמחוי לקשישים נזקקים בעירו. אל המקום שהתמלא עד מהרה בקשישים בודדים, הגיעו גם בני נוער בסיכון, שלא זכו לארוחה חמה בביתם. "זה לא התאים שיישבו יחד קשישים ובני נוער, אז שנתיים אחר כך ב-2003 פתחתי את בית הילד, שבו הילדים נהנים מארוחות צהריים וערב, סיוע בשיעורי הבית, חדר מחשבים, פינת חי ופעילויות חברתיות", מספר סבג ומוסיף, שעם הזמן נוספה במקום מרפאת שיניים לעזרה ראשונה ללא תשלום לילדים ולמבוגרים והוקצה גם מיניבוס לצורך הסעת תלמידים לבתי ספר, לבית הילד ולביתם בשעות הערב.
משמיכה ועד ייעוץ משפטי
עם הזמן התחדד הצורך בסיוע לניצולי שואה, שנאלצים להכריע בין אוכל לתרופות ואינם מסוגלים לתפקד, ובשנת 2008 הצליחה העמותה לייחד למטרה זו מתחם של שלושה רחובות קטנים בחיפה. לימים קיבל מתחם המגורים את הכינוי קריית חסד, ומלבד דירות מגורים שבהן מתגוררים כיום כ־100 ניצולי שואה, הוא כולל את כל שירותי הקהילה הנדרשים להם, כגון חדר אוכל, מרפאות, מכון פיזיותרפיה ועוד.
עוד מפעילה העמותה גמ"ח תרופות ומחסן ובו ריהוט, מוצרי חשמל, ביגוד וצעצועים וספרים, ולקראת החורף המתנדבים מבקרים את הקשישים בבתיהם ודואגים לצייד אותם בשמיכות ובתנורי חימום. אפילו למי שמסתבך בתביעות כספיות או הוצאה לפועל, מעמידה העמותה עורכי דין שמלווים את התהליך.
לצד אלה העמותה יוצרת עבור הדיירים אירועים חברתיים רבים דוגמת טקס מלכת היופי של ניצולות השואה, בו נבחרת אישה המייצגת עוז וגבורה. לניצולים שלא זכו לחגוג בר מצווה, עורכת העמותה טקס מרגש בכותל המערבי עם בני המשפחה. לפני כארבע שנים הקימה עמותה את "מוזיאון השואה" להנצחת חייהם הקשים של דיירי הבית וניצולי שואה נוספים מחיפה והצפון, ושם מתועדים הסיפורים של דיירי הבית באמצעים דיגיטליים, סרטונים או הולוגרמות, לצד אוספי אומנות וחפצים היסטוריים מקום המדינה. את המבקרים הרבים במוזיאון מדריכים הניצולים עצמם, מה שמוסיף לעוצמת החוויה.
עוד הוקם מוקד חירום, המסייע לניצולי שואה וקשישים ברחבי הצפון. צוות מתנדבים נמצא עימם בקשר, דואג לרווחתם, מביא חבילות מזון לבתיהם, עורך עבורם סידורים, לרבות שינוע לבתי חולים, ומפיג את בדידותם. לקשישים חולקו שעוני מצוקה, המחוברים למוקד ומספקים מענה מיידי למצוקות.
מרפאת שיניים ניידת ואמבולנס ממוגן
לאורך השנים זכתה העמותה מספר פעמים באות הצטיינות מטעם משרד הרווחה, אבל לסבג ולמתנדבים הרבים שעמלים איתו אין כוונה לנוח על זרי הדפנה. 7 באוקטובר הגדיל עוד יותר את היקף הפעילות לנוכח הצרכים, וסבג, המשמש גם כקונסול כבוד של גואטמלה, הצליח לרתום גם את שגרירת גואטמלה להתנדב למען הישראלים.
המלחמה שינתה את פעילותכם?
"היום אנחנו מסייעים גם למפונים ולמי שנשארו בבתיהם באזורי העימות בצפון. אתמול היינו בקריית שמונה וביקרנו שני קשישים שנותרו בבתיהם מתוך בניין של עשרות דיירים. אותם אלה שנשארו בבתיהם ולא התפנו, הם בדרך כלל חסרי הישע, ואנחנו מגיעים אליהם עם מזון, מוצרי טואלטיקה ועוד.
"אנחנו מנגישים עזרה ראשונה ברפואת שיניים למפונים, בעזרת המרפאה הניידת שלנו, מגיעה למלונות השונים ומטפלת בהם ללא תשלום. קיימנו חגיגות בר מצווה לילדי מפונים עם זמר, דיג'יי וכל מה שנער חולם. בתחילת הלחימה סייענו באספקת ציוד טקטי ואפודים קרמיים ללוחמים, ארגנו להם ארוחות והבאנו זמרים ובדרנים להעלאת המורל".
"במקביל, אם חלילה תפרוץ מלחמה בצפון, אנחנו נערכים לספק מזון ושינוע לקשישים ולנכים. רכשנו לאחרונה שלושה אמבולנסים, אחד מהם תרומת שלמה שרף, שביקש להנציח בדרך זו את נכדתו שנרצחה ב-7 באוקטובר. אמבולנס נוסף שאנחנו מתכוונים לרכוש, רביעי במספר, יהיה ממוגן – וכבר התחלנו בגיוס כספים למטרה החשובה מכל העולם. האמבולנסים מיודעים להסעות ניצולי שואה קשישים ונכים לבתי חולים, לאירועים משפחתיים, ולטיולים במהלך השנה מתוך דאגה למצבם הנפשי. במצבי חירום האמבולנס מסייע בפינוי מהיר של חולים לבתי החולים".
ואיפה המדינה בסיפור הזה?
"אין לנו תמיכה כספית מהמדינה. כל הפעילות מקורה בתרומות, והאנשים שלנו כולם מתנדבים. אנחנו מקבלים שמות של נזקקים ממשרד הרווחה, מהעמותה לזכויות ניצולי השואה ומגופים נוספים, ועובדים בשיתוף פעולה עם גופים שונים".
כסבג נשאל לסיום מה החזון שלו, הוא עונה בצנעה האופיינית לו כל כך: "לסייע לכמה שיותר. ככל שאני מצליח לעזור לאנשים, אני מאושר יותר".
