בשלושת הסגרים במהלך משבר הקורונה, אקדמאים חזרו פחות מאחרים לאבטלה מסגר לסגר. נשים לעומת זאת היו נתונות יותר למצב של חזרה להיות מובטלות, אולם גברים והורים לילדים היו מובטלים תקופות ממושכות יותר. אלה הן מסקנות חקירת מצב האבטלה בישראל, בהתייחס לאבטלה חוזרת בעת משבר הקורונה של הישראלים, בדו"ח מיוחד שפרסם היום (ג') אגף המחקר והתכנון בשירות התעסוקה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במטרה להיאבק בהתפשטות מגפת הקורונה החליטה ממשלת ישראל לנקוט במדיניות של סגרים, מה שהוביל לעלייה חדה במספר דורשי העבודה. ערב הסגר הראשון עמד מספר דורשי העבודה על כ-150 אלף ובאפריל 2020, שבועות ספורים מפרוץ המשבר, האמיר מספרם לכדי 1.135. עד לתחילת מבצע החיסונים, בראשית 2021, הטילה הממשלה שלושה סגרים על המשק הישראלי, מה שיצר מצב שבו רבים התקשו לשוב לעבודה עם פתיחת המשק בסיום כל סגר ורבים מבין אלה שחזרו למעגל העבודה בתום סגר אחד נפלטו ממנו בכניסה או במהלך הסגר הבא - מה שנקרא "אבטלה חוזרת".
הדו"ח מגלה, כי לאורך משבר הקורונה נשים היו חשופות יותר לאבטלה חוזרת וגברים שהו יותר זמן באבטלה. בפילוח דפוסי היציאה והחזרה של כמיליון איש שנפלטו ממעגל העבודה בסגר הראשון עלה כי גם לאחר פיקוח על משתני רקע, מדיניות הסגרים השפיעה יותר על נשים וההסתברות שלהן להיפלט ממעגל העבודה גם בסגר השני והשלישי הייתה גבוהה משל גברים, ב- 3.3% בסגר השני וב-7.8% בסגר השלישי. מנגד, קצב החזרה לעבודה של נשים בין הסגרים היה גבוה משל גברים.
על פי המחקר דורשי עבודה ללא ילדים היו בהסתברות גבוהה יותר באבטלה חוזרת, בעיקר בשל העובדה שהענפים תלויי הסגר - כמו מכירות ושירותים - מאופיינים יותר בעבודת צעירים. עוד נמצא, כי הורים לילד אחד היו בעלי הסתברות גבוהה יותר לאבטלה חוזרת מאשר הורים ליותר ילדים. ככל הנראה ממצא זה קשור לעובדה שלהורים לילד אחד יש פחות גמישות כאשר מסגרות החינוך מושבתות, בעוד להורים ליותר ילדים יש סבירות שמי מהילדים גדול דיו כדי להשגיח על אחיו בעת שההורים יוצאים לעבודה. מנגד, נמצא שלהורים ליותר ילדים יש הסתברות גבוהה יותר לשהייה ממושכת מחוץ למעגל העבודה.
עוד מתברר מהדו"ח, כי השכלה אקדמית בכלל ועיסוק אקדמי בפרט הפחיתו את ההסתברות לאבטלה חוזרת בסגרים השני והשלישי. המצב הזה חצה מגדרים, אם כי ההשכלה נמצאה כמשמעותית יותר עבור גברים מאשר עבור נשים. אצל גברים עמד הפער בין דורשי עבודה אקדמאים ללא אקדמאים על 11.4% בסגר השני ועל 12.5% בסגר השלישי הרי שאצל נשים הפער היה נמוך ועמד על 9.2% בסגר ועל 1.8% בלבד בסגר השלישי.
בבחינת השפעת משתנה קבוצת האוכלוסייה על ההסתברות לאבטלה חוזרת בקרב נפלטי הסגר הראשון נמצא על ידי עורך המחקר, הכלכלן ניסן אברהם, כי ההסתברות הגבוהה ביותר לאבטלה חוזרת הייתה של דורשי עבודה מהחברה הערבית. ההסתברות של היהודים שאינם חרדים הייתה נמוכה ב-13.2% בסגר השני וב-7.3% בסגר השלישי מאשר של ערבים ואילו ההסתברות של היהודים החרדים הייתה נמוכה משל הערבים ב-6% בסגר השני וב-4.3% בסגר השלישי.
הדו"ח מציין, כי ערב הסגר הראשון עמד מספר דורשי העבודה בישראל רק על כ-150 אלף ובאפריל 2020, שבועות ספורים מפרוץ המשבר, האמיר מספרם לכדי 1.135. עד לתחילת מבצע החיסונים, בראשית 2021, הטילה הממשלה שלושה סגרים על המשק הישראלי ולצדם העמידה זכאות גורפת לדמי אבטלה לכל "מובטלי הקורונה" עד ליוני 2021.
מדיניות הסגרים וההארכה הגורפת של דמי האבטלה הובילה לעלייה במספר דורשי העבודה בכניסה לסגרים ולירידה הדרגתית ביציאה מהם, כאשר המספר ההתחלתי עמו נכנסה לכל סגר היה גבוה יותר מסגר לסגר. מציאות זו משקפת שתי תופעות תעסוקתיות שאפיינו את כלכלת ישראל מאז פרץ המשבר: רבים התקשו לשוב לעבודה עם פתיחת המשק ורבים מבין אלה שחזרו למעגל העבודה בתום סגר אחד נפלטו ממנו בכניסה או במהלך הסגר הבא תופעות שמכונות בשירות התעסוקה כ- "התדרדרות לאבטלה ממושכת" ו- "תופעת הדלת המסתובבת".
סמנכ"ל המחקר והתכנון בשירות התעסוקה, ד"ר אופיר פינטו: "דפוסי התעסוקה שנרשמו במהלך משבר הקורונה מלמדים כי נשים חשופות יותר לפגיעה ממשברים, ואף שהפערים לכאורה אוזנו בכך שרשמו קצב חזרה לעבודה גבוה יותר מאשר גברים אל לנו להתעלם מהפגיעה ארוכת הטווח במסלול הקריירה שלהן. הבדלים אלו נובעים מכך שהכישורים, המיומנויות וההכשרה של גברים מועידים להם חסינות גבוהה יותר בפני משברים ועל הפער הזה על המדינה לגשר באמצעות מאמץ לחיזוק הכישורים, המיומנויות וההכשרה של נשים במטרה להבטיח השתלבותן במקצועות חסינים יותר בפני משברים ובדגש על כישורים ומיומנויות דיגיטליים. לאורך כל המשבר נוכחנו כי לפער הדיגיטלי השפעה דרמטית על מידת החסינות בפני המשבר, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, ועל כך יש לגשר".