פרופ' קרנית פלוג מודאגת. מי שהייתה נגידת בנק ישראל בשנים 2018-2013, כלכלנית בעלת שם עולמי, שבתקופת כהונתה נבחרה פעמיים על ידי מגזין "גלובל פייננס" לאחת משבעה נגידי הבנקים הטובים בעולם, היא אדם אופטימי בדרך כלל, בטח בכל הנוגע לכלכלה הישראלית; עד לפני תשעה חודשים - גם אחרי משבר הקורונה - התבטאה בהתפעלות על החוסן המדהים שגילתה, גם לנוכח שנות המגפה והמשבר הפיננסי העולמי. התמונה הוורודה השתנתה בבת אחת עם יוזמת המהפכה המשפטית, שזעזעה את כלכלת ישראל וגררה ביקורת נוקבת גם מצד בכירי הכלכלנים בארץ. האינפלציה שמסרבת לרדת והשלכות החלוקה של כספי העתק הקואליציוניים רק מוסיפות בימים אלה לתחושת הדאגה. על רקע ההצהרה של נתניהו מיד עם העברת התקציב כי הרפורמה המשפטית שוב מונחת על השולחן, כדאי להקשיב למה שיש לפלוג להגיד על כך.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בנק ישראל, המוסד שאת מכירה כל כך טוב, העלה השבוע את הריבית בפעם העשירית ברציפות. מכה נוספת לזוגות משלמי משכנתה. הכלי הזה לא מיצה את עצמו?
"זה הכלי לטיפול באינפלציה. צריך להבין שחל פיחות משמעותי בשקל - בין היתר בשל האיום בחקיקה המשפטית, מה שמונע את התחלת הירידה באינפלציה. הקשר בין השניים ברור וראינו את זה בתנודות: כאשר נראה היה שהחקיקה מתקדמת חל פיחות בשקל, וכשהייתה תחושה של עצירה - חל ייסוף. יחד עם זה, מהלכים שאמורים להשפיע על האינפלציה לטווח ארוך יותר - כמו צמצום הריכוזיות, טיפול במונופולים וכו' - לא מתקדמים בינתיים, כך שגם אין סיוע במדיניות ממשלתית לבלימת האינפלציה".
עוד כתבות למנויים:
בעקבות העלאות הריבית הרצופות, נאלץ הנגיד להתמודד בתקופה האחרונה עם השתלחויות מתלהמות מצד ח"כים בקואליציה. ישראל אייכלר קרא לפיטוריו, משה גפני הציע להחריג את הריבית למשכנתאות, שלמה קרעי ייחס לו אטימות וקבע ש"אפשר לשים רובוט במקומו", וזו רק רשימה חלקית. מעל כל האמירות האלה מרחף האיום לפגיעה בעצמאות בנק ישראל - כשברקע כמובן גם הניסיון לפגוע בכוחו של בית המשפט העליון. פלוג מזהירה בחריפות מפני המגמה הזו ומפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לה על הכלכלה הישראלית. "הנזק שנגרם מאמירות כאלו הוא החשש שהן מעוררות אצל מי שעוקב אחר ההתפתחויות בארץ כי עצמאות בנק ישראל בסכנה. לכן התבטאויות של ראש הממשלה ושר האוצר על תמיכה בעצמאות הבנק הן מאוד חשובות כרגע. אם, למשל, הייתה מתקבלת יוזמת החקיקה של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני - שרצה למנוע את העלאת הריבית על משכנתאות לרוכשי דירה ראשונה - היא הייתה פוגעת באופן מהותי ביכולת של בנק ישראל להשיג את יעד ריסון האינפלציה. אם אתה משחרר חלק מהציבור מהשפעת הריבית, תצטרך לעשות יותר בהעלאת הריבית על סגמנט אחר של השוק כדי להגיע לאותה תוצאה. מהדברים האלה צריך מאוד להיזהר".
אבל אולי אתם - "הפרנקלים", "הכלכלנים השמאלנים" - בעצם ממשיכים כאן את מה שהתחלתם במהפכה המשפטית: יוצרים היסטריה יש מאין, ובכך גורמים בעצמכם להערכות שליליות על כלכלת המדינה.
פלוג: "אף פעם לא ראיתי קונצנזוס כל כך רחב בקרב גורמי המקצוע כמו בהתנגדות לחקיקה המשפטית בגרסתה המקורית. אנחנו לא גוף מאורגן, אני לא מכירה את רוב האנשים האלה ועובדה היא שכמעט כל הכלכלנים באקדמיה יצאו במכתב שמסביר את הנזקים, שכל הספרות המקצועית העולמית מתייחסת בדיוק למצב הזה, לחשיבותה של עצמאות הרשות השופטת לשגשוג הכלכלי. אז לבוא בתלונות למי שמזהיר מפני התהליך - זה לא רציני. להגיד שאנשי המקצוע צריכים לשתוק ולא להזהיר - זה אבסורד".
באמת נשלם יותר בסופר בגלל החקיקה המשפטית?
"אם התהליך הזה יחזור - השווקים כבר רמזו לנו לאיזה כיוון הם ילכו. רואים את זה גם בפיחות, גם בפער בין מדדי המניות בחו"ל לבין המדדים בארץ וגם בגידול בפרמיית הסיכון על החוב של ישראל. המשמעות היא שהמדינה תשלם ריבית יותר גבוהה על החוב שלה. יהיה צורך להוריד הוצאות אחרות, או להעלות מסים. אם תהיה ירידה נוספת בהשקעות ואם יהיה גידול בפערי התשואות, ברור שהתוצאה תהיה פיחות ונראה את זה בעליית האינפלציה. וכן, נשלם יותר בסופר, וגם ריבית יותר גבוהה. זה בהחלט יפגע בכיס של כל אזרח".
על פי סימולציה שהכינה דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון לדמוקרטיה, הכנסתה של משפחה ממוצעת בעשירון בינוני-נמוך תרד, במקרה כזה, בכ-875 שקל בחודש וההוצאה תעלה בכ-685 שקל, בעיקר בשל עליית מחירים והחזרי משכנתאות. וגם זה בהנחה שההוצאה על שירותי חינוך, רווחה ובריאות לא תעלה.
אם פלוג נרתעה תמיד מלטבול את רגליה בביצה הפוליטית, כיום, כמרצה בכירה באוניברסיטה העברית וכסגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, היא בוחנת ביסודיות סוגיות יסוד המניעות את הכלכלה הישראלית, גם כאלה שיש להן הקשרים פוליטיים נפיצים. הממצאים לא תמיד תורמים לאופטימיות שלה. המחקר האחרון, בשיתוף קרן טראמפ, שהכינה יחד עם החוקרים ד"ר יותם מרגלית, זק הירש ויחיאל נועם ומתפרסם כאן לראשונה, עוסק אומנם בתפוח אדמה לוהט — עובדי תעשיית ההיי-טק בישראל — אך הוא החל הרבה לפני שאלה הפכו למובילי המחאה ול"בעלי הרולקסים". הוא יתפרסם לקראת "כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה" של המכון, שייערך בשבוע הבא. השאלה העיקרית שנבחנה בו היא איך ייתכן שלצד השגשוג של ההיי-טק הישראלי - התרחבו פערי השכר במדינה. האם התעשייה הזו, שנקבעה בתודעה כמורכבת בעיקר מצעירים מבתים אמידים באזור המרכז, יוצאי יחידת 8200 ודומותיה, פתוחה גם לישראלים מרקע כלכלי חלש, שגדלו בפריפריה ובשכונות? עד כמה משנה המוצא שלהם, ומהו בעצם "המתכון המנצח" של אלה שכן השתלבו בענף, שבעזרתו ניתן יהיה להרחיב את מעגל הנהנים מרווחה כלכלית בארץ?
פלוג: "המכון לדמוקרטיה עוסק במחקרי מדיניות, שבדרך כלל מתעדים תופעות על מנת לספק המלצות קונקרטיות. השאלה שמעניינת אותי באופן כללי היא עד כמה המקום שממנו אתה בא, מבחינה כלכלית, מכתיב לאן אתה יכול להגיע, ומה יכול להשפיע על כך. המחקר הזה הוא חלק ממחקר יותר רחב, שאת חלקו הראשון ביצענו לפני שנה, שם בדקנו הבדלים בין הדורות באוכלוסיות שונות".
והמסקנות? לפני הכול, המספרים קובעים חד-משמעית: לטענות על העדפה בהיי-טק של עובדים על רקע מוצאם אין שחר. לפי ממצאי המחקר, מזרחים, אשכנזים ובעלי מוצא מעורב מהווים - כל אחת מהקבוצות - כרבע מהמועסקים בהיי-טק; יוצאי ברה"מ לשעבר מהווים כחמישית, וחרדים וערבים מהווים יחד כ-4%. המרכיב הקובע, המשמעותי, הכמעט יחיד, להעסקה, הוא השכלה מתאימה. כאשר משווים עובדים שבאים מרקע כלכלי חלש שהם בעלי השכלה דומה, מגלים שהסיכוי להצלחה של אנשים מכל המוצאים כמעט זהה. למרבה הצער, בישראל "השכלה מתאימה" הולכת בדרך כלל עם רקע כלכלי חזק בבית, שממנו אכן באים 70% מעובדי ההיי-טק בישראל — תעודת עניות למערכת החינוך ולממשלות ישראל לדורותיהן. בשנת ה-75 למדינת ישראל היא עדיין נכשלת במתן חינוך ראוי לילדי הפריפריה.
רק להבהיר: לפי הממצאים שלכם, לפחות בהיי-טק אין אפליה על רקע עדתי. אם ילד להורים אשכנזים וילד להורים מזרחיים יגדלו בבית עם אותם תנאים כלכליים עם אותה השכלה, לשניהם יהיה סיכוי זהה להצליח.
"זה בגדול נכון. אם מנטרלים את המצב הכלכלי ואת ההשכלה - הסיכויים שלהם להשתלב בהיי-טק יהיו דומים. אגב, במחקר הקודם שערכנו, שבו בדקנו את הפערים בין דור ההורים לדור הילדים והנכדים - עוד לפני בחינת המצב בהיי-טק - רואים שבקרב המזרחים, אם בדור ההורים היה שיעור גבוה בעשירוני ההכנסה הנמוכים, בדור הילדים השיעור הזה הצטמצם; התפלגות ההכנסות שלהם מתקרבת מאוד לממוצע של האוכלוסייה כולה".
ומהי "ההשכלה המתאימה", שמגדילה מאוד את סיכויי ההשתלבות בהיי-טק? לפי המחקר - רוב המועסקים בענף, כ-55%, הם בוגרי אוניברסיטה או מכללה במקצועות מדעיים וטכנולוגיים, הנדסה ומתמטיקה (STEM בעגה המקצועית), או במקצועות אחרים, שבהם תנאי הקבלה כוללים ציון פסיכומטרי גבוה (למשל רפואה, משפטים או פסיכולוגיה). לבעלי השכלה כזו, גם אם גדלו בבתים מהעשירון העליון וגם אם בבתים חלשים כלכלית - סיכוי גבוה פי 5 ויותר להיות מועסקים בהיי-טק מול מי שמחזיקים בתעודת בגרות בלבד. יוצאי המשפחות מעוטות ההכנסה שכן השתלבו בתעשייה מהווים כ־10% בלבד - והם מצליחים למדי: כמחציתם נהנים מרווחה כלכלית והגיעו לרבעון ההכנסות העליון.
הבעיה הגדולה היא, שרק 7.5% מהצעירים שגדלו בבתים עם הכנסה נמוכה הם בעלי ההשכלה המתאימה, ולא כולם הולכים להיי-טק: רק 5% השתלבו בתעשייה הזו, ובקרבם הייצוג של נשים, חרדים וערבים נמוך במיוחד.
מצד שני, האם השכלה אקדמית גבוהה היא תנאי יחיד והכרחי לעבודה בהיי-טק? ממש לא: כ-25% מהעוסקים בענף הם בעלי תעודת בגרות או תעודה מקצועית לכל היותר. מתברר שגם הכשרה מקצועית טכנולוגית של משרד העבודה (מה"ט) מעלה את הסיכוי להשתלב בהיי-טק - אומנם לא פי 5, אבל פי 2.6 מהסיכוי של בעלי תעודת בגרות בלבד. ועד כמה רלוונטית רמת ההשכלה התיכונית? לפי המחקר - מאוד: ככל שגדל מספר היחידות באנגלית ובמתמטיקה שלמדתם, עם דגש על 4 ו-5 יחידות, כך גדל הסיכוי שלכם להשתלב בהיי-טק.
המסקנות לא ניתנות לפרשנות אחרת: בישראל פשוט אין חינוך איכותי מספק במה שמכונה "הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית" (תושבי עיירות פיתוח, יישובים, ערים ושכונות, המרוחקים פיזית או כלכלית מן המרכז הכלכלי והתרבותי). אין גם השקעה מספקת בהעדפה מתקנת, שתספק הזדמנות שווה.
מה זה "חינוך איכותי מספק"? השקעה מסיבית בהוראת מתמטיקה ואנגלית ברמה גבוהה בתיכונים באזורים שבהם לומדים תלמידים מרקע כלכלי חלש. כן, גם אנגלית - כי לפני הממצאים במחקר, לשליטה בשפה יש חשיבות רבה בסיכויי ההשתלבות בתעשייה. בידיעה שצעירים בעלי יכולות גבוהות קיימים שם לפחות כמו באזורים הנחשבים "חזקים" - המדינה חייבת להשקיע בסבסוד מכינות ללימודי מדעים, במאמץ שיווקי, ולפחות להנגיש להם יותר קורסים להכשרה מקצועית טכנולוגית.
"בדור ההורים, רבים מיוצאי בריה"מ היו בעשירונים השני והשלישי מבחינה כלכלית - בעלי השכלה גבוהה, אבל שלא יכלו להביא אותה לידי ביטוי בשוק העבודה, בעיקר בגלל מגבלות השפה. הילדים והנכדים שלהם הם כבר ישראלים לגמרי"
מדברים על כך כבר שנים. למה זה לא קרה עד היום?
פלוג: "כי לא קיימים תמריצים מספקים למורים מצטיינים לעבור ללמד באזורים חלשים. צריך להודות: החתך הפסיכומטרי שנדרש לכניסה למכללות להוראה נמוך ביותר. זה נובע מכך ששכר המורים המתחילים, גם אחרי ההעלאה האחרונה, לא מספיק אטרקטיבי כדי למשוך אנשים עם יכולות גבוהות.
"זה לא רק עניין של כסף - כסף יש, הוא הולך עכשיו למערכת החינוך החרדית בלי התניה בלימודי ליבה - זה גם צורך ברפורמה כללית לתמרוץ מורים מצוינים. האחריות כאן משותפת למשרד החינוך ולארגוני המורים. בדרך כלל הממשלה מתנה תוספות שכר ברפורמות, וזה לא עולה יפה. צריך לעצב את ההסכמים כך שיהיו דיפרנציאליים, שיספקו תמריצים, שיאפשרו למורים מתחילים בתחומים מבוקשים לפרנס משפחה בכבוד. רק אם באזורים מוחלשים יהיה יותר תגבור במערכת החינוך בשלבים מוקדמים אפשר יהיה להבטיח שכל ילד שמסוגל - תהיה לו ההזדמנות".
חידוש במחקר הוא מספרם הגבוה של יוצאי בריה"מ לשעבר בהיי-טק הישראלי. איך את מסבירה את זה?
"זו תופעה מרתקת, שמעידה על ההצלחה הגדולה של העלייה הרוסית. בדור ההורים, רבים מיוצאי בריה"מ היו בעשירונים השני והשלישי מבחינה כלכלית - בעלי השכלה גבוהה, אבל שלא יכלו להביא אותה לידי ביטוי בשוק העבודה, בעיקר בגלל מגבלות השפה. הילדים והנכדים שלהם הם כבר ישראלים לגמרי. אגב, גם בדור הקודם היה לעולים מבריה"מ תפקיד חשוב בהתפתחות ההיי-טק בארץ — בעיקר בתפקידים טכניים, טכנולוגיים והנדסיים".
העניין המחקרי הגדול בתעשיית ההיי-טק לא מקרי: מה שמכונה "קטר הצמיחה של המשק" מהווה למעלה ממחצית היצוא הישראלי, מספק 11% מהתעסוקה במדינה, ומזרים כרבע (!) מהכנסותיה ממסים ישירים. להצלחתו השפעה ישירה לא רק על פריחת המשק ויציבותו, אלא גם על הרחבת מעגל הנהנים הישירים ממנה. המחקר של פלוג ועמיתיה מאשש בעצם את מה שמובן מאליו - שלכל ילד בשדרות יכול להיות סיכוי שווה להגיע למשרה בהיי-טק ולהכנסה גבוהה, בדיוק כמו למקבילו ברמת-השרון.
בניגוד למחקרים סטטיסטיים רגילים, המסתמכים על מספר מוגדר של נשאלים, המחקר של המכון לדמוקרטיה, שנערך לפני הקורונה, מתבסס על נתוני אמת מפורטים של הלשכה המרכזית לססטיסטיקה (הלמ"ס) אודות יותר מ-400 אלף מאזרחי ישראל בגילים 36-31. מטעמי בטיחות מידע וצנעת הפרט עבודת הניתוח התבצעה כולה, פיזית, בתוך חדר המחקר של הלמ"ס, וכל השמות נותרו אנונימיים לחוקרים. הם נהנו מגן עדן של מידע, חלומו הרטוב של כל חוקר: נתוני השכלה מפורטים של כל נבדק, לרבות ציוני בגרות ופסיכומטרי, סוגי ההכשרות המקצועיות שעבר, מקצוע הלימודים האקדמי וסוג מוסד הלימודים, וכן נתוני שכר ותעסוקה לאורך זמן, גם של הוריו. נתונים דמוגרפיים ממרשם האוכלוסין הם שאיפשרו לסווג את האנשים לפי קבוצות אתניות וחברתיות.
רק לנתון סופר-רלוונטי אחד לא הצליחו החוקרים להגיע עדיין - מידע אודות השירות הצבאי, נתון קריטי כשבודקים גורמים המסייעים להשתלבות בהיי-טק, והיעדרו בהחלט פוגם בממצאים. פלוג: "זה חור שחור בכל המחקרים העוסקים בסוגיות האלה. הייתי רוצה לבדוק אם שירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל מהווה מקדם לקבלה לעבודה, האם זה משלים להשכלה אקדמית או משמש תחליף, האם זה ערוץ אלטרנטיבי או רק מסייע, ועוד".
למרות התדמית הנאורה של ההיי-טק, המחקר של פלוג ועמיתיה מלמד כי נשים מהוות רק שליש מכוח-האדם בתעשייה הזו. הוא חושף פערים מגדריים גדולים בין מועמדים ומועמדות לעבודה, במיוחד אלה המגיעים מרקע חלש. במילים פחות מכובסות — אפליית נשים ברורה. מתברר, כי הסיכוי של אישה מעשירון נמוך לעבודה בהיי-טק קטן ב-42% (!) מהסיכוי של גבר המגיע מרקע דומה. כאשר משווים נשים וגברים עם השכלה ומאפיינים דמוגרפיים ממש דומים, ההפרש אפילו גדל עוד יותר, ל-50% בממוצע. ההפרש מצטמצם מעט רק כאשר משווים גברים ונשים שאין להם ילדים קטנים, אז הוא יורד ל-32%. התרגום המתחייב: מאחורי הדחייה של מועמדת אישה מרחף החשש שמא הטיפול בילדים יפגע במיקוד שלה בעבודה.
"גם אם יש לנשים את הכישורים להשתלב בהייטק, וגם לאחר שרכשו את ההשכלה המתאימה, הסיכויים שלהן עדיין יותר נמוכים. זה הפתיע אותי"
פלוג: "אותי זה ממש הפתיע, שנשים – גם אם יש להן את הכישורים להשתלב בהיי-טק, וגם לאחר שרכשו את ההשכלה המתאימה, הסיכויים שלהן יותר נמוכים. הפער בהיי-טק בין נשים וגברים יותר משמעותי יחסית למקצועות אחרים הדורשים השכלה. יכול להיות שזה קשור לשירות הצבאי של נשים, שמשרתות פחות בתחומים האלה, אבל כאמור אין לנו נתונים בנושא. ויכול להיות שהאופי של מקום העבודה והתנאים מקשים על נשים: הן עלולות להירתע מההיי-טק בעקבות החלטות בבית על 'חלוקת משימות', והצורך או הרצון לעבוד במשרות חלקיות. יש מעסיקים שנוטים להימנע מקבלת נשים בשל החשש שיעבדו פחות בגלל מחויבות משפחתית, או שהן 'עלולות' לצאת לחופשת לידה. יש דרכים לטפל בזה וצריך להרחיב אותן לכלל הענף".
אתם קובעים באמת, כי התאמת תנאי העבודה להורים צעירים - כמקובל בחברות בינלאומיות גדולות - עשויה לשפר את ההשתלבות של אמהות בהיי-טק. למה הכוונה?
"למשל חופשת לידה לגברים, יותר עבודה מהבית, פחות דחיפה לשעות עבודה ממושכות. הקורונה חוללה שיפור בתחום הזה, ומציאות שבה עבודה היברידית יותר מקובלת תעבוד לטובת נשים".
ביחס בין נשים לגברים יש גם יוצא דופן: נשים חרדיות מהוות כ-3.6% מהנשים המועסקות בהיי-טק, יותר מפי 2 מגברים חרדים, המהווים רק 1.5% מהגברים המועסקים בתעשייה. באופן מוזר, גם שיעור הנשים המזרחיות גבוה בשני אחוזים לעומת שיעור הגברים המזרחים.
למרות הדיבורים החוזרים על ניצני השתלבות של חרדים בהיי-טק, נראה שהמספרים עדיין נמוכים מאוד.
"זה מצב מדאיג, ואני חוששת שהדרך שבה מחולקים בימים אלה הכספים הקואליציוניים רק מחמירה אותו. אם כבר החלה להסתמן באחרונה איזו הסכמה בחלק מהזרמים החרדיים להגדלת תקציבים על בסיס הישגים בלימודי ליבה, עכשיו התקציבים יזרמו בלי קשר לכך. אני יודעת שיש קבוצות באוכלוסייה החרדית שכן מעוניינות בשילוב ובהכשרת בוגריהן לשוק העבודה, אבל זה עדיין בהיקפים יחסית קטנים. ברור שהתמריץ לכך יצטמצם עכשיו".
הטענה הפופולרית בעולם החרדי היא, שבוגר ישיבה בכלל לא זקוק ללימודי ליבה; היכולות האינטלקטואליות שלו כה גבוהות, שדי לו בקורס הכשרה קצר כדי להשלים את הפערים הנדרשים להיי-טק.
"זה כל כך מופרך, והמספרים מוכיחים את זה. שיעורי הנשירה של חרדים, גם ממכינות קדם-אקדמיות וגם מהאקדמיה, הם מאוד-מאוד גבוהים. וגם מי שלא נושר, מאוד קשה לו. אני משוחחת עם חרדים מוכשרים שכן הצליחו להגיע, והם עצמם מדברים על החסכים שלהם ועל כמה קשה להצטיין גם כשיש לך יכולות גבוהות. מי שחושב שבקורס של שלושה חודשים אפשר ללמוד גם אנגלית וגם מתמטיקה, בנוסף לידע מקצועי אחר - בטח בגיל 22 או 24, ובוודאי כשאתה מטופל בילדים ובמשפחה - אינו יודע על מה הוא שח".
מדוע, בעצם, ההשתלבות שלהם כל כך קריטית?
"כי משקלם של החרדים באוכלוסייה ילך ויגדל: כיום הם מונים בערך 13% מהאוכלוסיה הישראלית, ושיעור התעסוקה של הגברים שם הוא בערך 50%; ב-2065 הם יהיו 32% מתושבי ישראל. ההשתלבות שלהם בשוק העבודה מאוד מצומצמת - גם אצל מי שמועסקים, רמת השכר של הגברים מאוד נמוכה כי הם חסרי מיומנויות, והנשים עובדות ברובן במשרה חלקית. כך שהקבוצה הזו נידונה לעוני כבד, והחברה הכללית תצטרך לתמוך בה. כבר היום היקף התמיכה שמקבלים החרדים מהתקציב הציבורי מאוד משמעותי. זה לא יוכל להימשך.
"אני מאמינה שבסך הכול יש בארץ הכרה כללית בחשיבותה של קבוצה איכותית שמשמרת את לימוד התורה, אבל כשזה הופך לאוכלוסייה כל כך גדולה - הנכונות של החברה הכללית להמשיך ולקבל את ה'חוזה' הזה ולממן אותו לא תתמיד.
"במחקר שביצענו לפני שנה מצאנו כי הקבוצה היחידה בישראל שמתחילה נמוך והולכת עוד אחורה - זו הקבוצה החרדית. כלומר, גם מי שנולדים בה למשפחה עם רמת הכנסה סבירה יחסית - משנמכים את עצמם כלפי מטה. כך, הפער מהחברה הכללית רק ילך ויגדל, כי המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה הולכות והופכות יותר תובעניות. כושר ההשתכרות ילך ויירד והם יידרדרו עוד יותר. אלה תהליכים שמתקדמים לאורך זמן, ואם לא תהיה הנהגה שלוקחת על עצמה לעשות שינוי במסלול - כולנו פשוט נדעך".
האם תעשיית ההיי-טק בנויה בכלל לקלוט ולהעסיק אנשים עם רקע השכלתי נמוך? הם באמת מוכנים להכשיר אותם?
"לא עשינו סקרים בקרב התעשייה. אבל כשיש כזה מחסור בהון האנושי בשנים האחרונות, ובהיי-טק כל-כך משוועים לקלוט עובדים - להערכתי אין שם חסמים, למעט השאלה אם לאנשים יש או אין את המיומנויות הבסיסיות".
מכל המגזרים, לפי המחקר, מצבם של הערבים הישראלים בהיי-טק הוא הגרוע ביותר: לגביהם, למסלול ההשכלה כמעט ואין השפעה. כלומר, גם רכישת השכלה מתאימה כמעט ואינה מגדילה את סיכויי ההשתלבות. הסיכוי של יהודי להשתלב בהיי-טק יכול להגיע לפי 10 מהסיכוי של ערבי מוסלמי.
פלוג: "בישראל, חלק מכרטיס הכניסה להיי-טק קשור לשירות הצבאי ולאופיו. זה משתנה שחסר לנו, ואני מניחה שחלק מההסבר תלוי בו. ייתכן גם שההסבר נוגע לכך שחלק מתעשיית ההיי-טק הוא ביטחוני ועוסק בנושאים המקשים על השתלבות ערבים".
ואולי מדובר סתם באפליה?
"מאוד קשה להוכיח את זה. רק אחרי שנשללים כל המשתנים האחרים ונותר משהו לא מוסבר - אז אפשר לחשוד שמדובר באפליה".