עלות המלחמה עד כה מגיעה כבר לכ-30 מיליארד שקל והגירעון בתקציב השנה יסתכם עד 4%, פי ארבעה מהתכנון בעת אישור תקציב המדינה לפני חמישה חודשים. כך דיווחו הערב (רביעי) ראשי משרד האוצר בתדריך שבו הוצג לראשונה טל בסכס, הפרוייקטור שמונה כראש מרכז השליטה לניהול ההיבטים האזרחיים של מלחמת חרבות ברזל.
מהנתונים שמסר ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, עולה כי השפעת המלחמה היא גבוהה מאוד כבר אחרי שלושה שבועות של לחימה עצומה: התוצר נפגע כבר ב-10 מיליארד שקל, הגירעון מזנק ועלויות המלחמה מוערכות, כאמור, בכ-30 מיליארד שקל, 10 מיליארד לכל שבוע לחימה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עד כה עלו כ-5 מיליארד שקל פעולות הממשלה לסיוע לגורמים אזרחיים, כולל לפינוי התושבים. העלות מעתה למימון המפונים והנפגעים תגיע לכ-1.7 מיליארד שקל בחודש. עלויות הלחימה של צה"ל מסתכמות כבר בכ-20 מיליארד שקל.
גרדוס ציין כי במשבר הקורונה הייתה ירידה של פי 3 מאשר במלחמה הנוכחית בשימוש בכרטיסי אשראי, ולכן המשבר כעת בעסקים ברחבי הארץ פחות קשה, לפחות במקביל לתקופות הקשות בעת הקורונה. עוד גילה גרדוס כי לרכישת כלי נשק לאזרחים כבר הוצאו 500 מיליון שקל ו-200 מיליון שקל הועברו עד כה כתמיכה לרשויות המקומיות. 8-7 מיליארד שקל תעלה כעת התמיכה בעסקים לחודש במלחמה, אך סכום זה יילך ויפחת, לדברי ראש אגף התקציבים, בשל פתיחת יותר עסקים בהמשך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "נסיים את השנה ב-4 אחוזי גירעון, וגם בשנת 2024 בטח שלא נפרוץ את הגירעון של 5 אחוזים. נכון, זה יהיה גירעון גדול, אבל זה חד פעמי בשל המלחמה. נבנה תקציב חדש לגמרי לשנת 2024 ונביא שורה של רפורמות מבניות תומכות צמיחה. נכין תוכנית לצמיחה גדולה ומשמעותית".
גורמים כלכליים אמרו בעקבות דברי השר כי באוצר חוששים מאוד מהורדה קרובה ממש של דירוג האשראי של ישראל בשל הרעת המצב הכלכלי עקב המלחמה, ודברי השר כוונו למעשה להרגיע את החברות שבישראל מכינים כעת תקציב חדש שיביא אחרי המלחמה לצמיחה גבוהה במיוחד. כלכלנים בכירים בארץ ובבתי ההשקעות בחו"ל מטילים ספק שניתן יהיה להעלות את הצמיחה כבר ב-2024 לשיעורים גבוהים.
במסיבת העיתונאים הוצג, כאמור, הפרוייקטור החדש, ושר האוצר הודה כי כלל לא הכיר אותו. "קבלתי עליו המלצות מצוינות וב-40 השעות שאנחנו מכירים התרשמתי ממנו מאוד", אמר סמוטריץ'. קודם למינויו לא יצאו אל הפועל מועמדותם של אחרים לתפקיד, בהם אודי אדירי ומאיר שפיגלר.
סמוטריץ הבטיח כי "נתייעל ונשנה את סדרי העדיפויות. ננהיג יד רחבה ופתוחה, וננהל באופן אחראי במיוחד את כלכלת ישראל". שר האוצר קרא למשקיעים להשקיע דווקא עכשיו בישראל: "תיכנסו לכאן במחירים טובים ואני בטוח שתרוויחו הון. הכלכלה הישראלית עוד תפתיע בענק".
בהתייחסו לכספים הקואליציוניים, אמר שר האוצר כי "נקיים את הסכם 'אופק חדש' ברשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה. נתנו את זה כבר למורים ואנחנו לא ניקח את הכסף בחזרה". סמוטריץ' הבטיח בהזדמנות הזאת שמחירי הדלק לא יעלו עוד בעת הקרובה וכעת מחפשים מקור תקציבי להמשיך את הנחת המס מעבר ל-5 בנובמבר.
סמוטריץ' התכחש לטענה שנטל סמכויות מאגף התקציבים והעבירם למנכ"ל המשרד ומקורבו, שלומי הייזלר. הוא הודה עם זאת שמנכ"ל המשרד יכריע במחלוקות תקציביות "כיד הארוכה שלי".
מנכ"ל האוצר הייזלר, אמר כי כבר בשבוע הקרוב צפויה הכנסת לדון בהכנסת היישובים מ-7 עד 22 ק"מ מהרצועה למעגל הטבות ופיצויים גבוה יותר, אם כי לא יינתן לאלה פיצוי מלא כפי שניתן ליישובים מ-0 עד 7 ק"מ. הערים נתיבות ואופקים ייכללו במעטפת הזאת.