בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה תביעה הנוגעת לקריטריון שקבעה ועדת הקבלה של מושב רמות שברמת הגולן, ולפיו רק בעלי משפחות עם ילדים יוכלו לרכוש מגרש בהרחבה. התובעים, רווקים צעירים בני המושב, טענו שהתנאי מפלה אותם, אבל השופט יונתן אברהם קבע שמדובר בזכות לגיטימית של היישוב להבטיח גידול דמוגרפי והמשכיות של חיי הקהילה.
התובעים הם שלושה בני 24-18 (ממשפחות שונות) והוריהם, כולם בני המושב. הנתבעת היא אגודה חקלאית שיתופית רשומה, המאגדת את בעלי הנחלות החקלאיות ברמות. במסגרת הליכי הרחבה שמתקיימים נקבעו קריטריונים לקבלת מגרש, בהם תנאי שלפיו על המועמד להיות בעל משפחה עם ילדים שגרים איתו, כאשר לפחות ילד אחד הוא בגיל המסגרות החינוכיות.
התובעים טענו שהתנאי מנוגד לחוק, מהווה אפליה אסורה על בסיס הורות ואף פוגע בזכותם לשוויון ולצדק חלוקתי. לדבריהם, הם מעוניינים לבנות בית במושב ולגור ליד הוריהם אך התנאי חוסם בפניהם מראש את הגישה לוועדת הקבלה.
המושב טען מנגד כי התנאי הוגן וסביר, והוא נועד לאפשר את הגדלת המושב במשפחות שיבואו להתגורר בו, ירחיבו את חיי הקהילה ויתרמו ליישוב, וכן למנוע רכישת שטחים לצורך סחר בנדל"ן. עוד נטען כי סביר להניח שבעתיד ישווקו מגרשים נוספים שאליהם התובעים יוכלו להגיש מועמדות.
עו"ד צביקה גלזרצילום: M_creditMואכן, השופט יונתן אברהם דחה את התביעה וקבע כי הקריטריון סביר ואינו מפלה. הוא התרשם מעדויות התובעים שהם אמנם רוצים להמשיך לחיות במושב ולהקים בית לצד הוריהם, אך אין בכוונת אף אחד מהם לגור במושב בשנים הקרובות. זאת, לעומת משפחות עם ילדים אשר כבר מתגוררת במושב בשכירות, מעוניינות להמשיך לגור בו ויש להן צורך מידי בדיור.
נפסק שהפגיעה בתובעים שאין להם עדיין צורך אמיתי בהקמת בית בהיותם רווקים ומרכז חייהם כרגע אינו במושב, תהיה פחות משמעותית. כמו כן קבע השופט כי מטרת המושב לגידול דמוגרפי וחיי קהילה, אשר לשמה הציב את התנאי, הינה לגיטימית. קליטת משפחות עם ילדים תוך העדפתן על פני מי שאינם בעלי משפחות, תוכל להגשים מטרה זו בצורה טובה יותר.
"החשיבות של הגידול הדמוגרפי של היישוב גוברת על התוצאה המפלה הנטענת", הסביר, במיוחד לאור העובדה כי הפגיעה בתובעים היא זמנית – עד למועד בו תתקיים הרחבה נוספת במושב שצפויה להיעשות במועד לא רחוק יחסית.
מעבר לכך צוין בפסק הדין כי לנוכח המציאות הקיימת כיום בשוק הנדל"ן, החשש של האגודה מפני רכישת מגרשים לצרכי מסחר בנדל"ן אינו מופרך. נפסק שהתגשמות החשש תפגע ללא ספק בהתפתחות המיוחלת הלגיטימית של היישוב ושל חיי הקהילה בו. התובעים חויבו בהוצאות המושב בסך 9,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד רון בן מיור
• ב"כ הנתבע: עו"ד אייל סודאי ואח'
• עו"ד צביקה גלזר עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
