חברי הכנסת יתכנסו בשנת 2022 במליאת הכנסת במשך 75 ימים בלבד בסך הכל. מיעוט הימים שבהם מליאת הכנסת תכונס השנה נובע מפגרת הפסח ומפגרת הבחירות. בשנת 2021 התכנסה המליאה בכנסת ה-24 למשך 90 ימים, כך שמאז השבעתה ב-6 באפריל 2021 עד פיזורה ב-29 ביוני 2022 תתכנס המליאה 165 יום בלבד. מליאת הכנסת מתכנסת שלושה ימים בשבוע, אם כי בחלק מהוועדות יש דיונים גם בימים שבהם אין מליאה.
עם ההצבעה על פיזור הכנסת ייצאו הח”כים לפגרת בחירות עד כינון הכנסת הבאה ב-15 בנובמבר (בהנחה שהבחירות ייערכו ב-1 בנובמבר). במהלך הפגרה חברי הכנסת ממשיכים לקבל משכורת של 45 אלף שקל ברוטו בחודש. לפיכך, עבור 19.5 חודשי כהונה יקבל כל חבר כנסת שכר מצטבר של 877 אלף שקל ברוטו (העלות לקופה הציבורית גבוהה יותר בשל הפרשות סוציאליות).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
וזה עוד לא הכל. הח"כים שלא ייכנסו לכנסת הבאה יקבלו מענק הסתגלות. גובה המענק הוא משכורת חודשית עבור כל שנת כהונה החל מהשנה השנייה, עד לגובה 6 משכורות חודשיות. כך שח"כים ותיקים (שמכהנים כבר כמה קדנציות) שלא יהיו בכנסת הבאה יקבלו מענק הסתגלות עד 270 אלף שקל. לעומתם, ח"כים חדשים שיפרשו לאחר כהונה אחת בלבד, למשל ג'ידא רינאוי זועבי ומאזן גנאים, שככל הנראה לא יהיו בכנסת הבאה, יקבלו מענק הסתגלות של כ-28 אלף שקל (לפי מספר החודשים שכיהנו החל מתחילת השנה השנייה).
מאז החלו המהלכים לפיזור הכנסת מנסים הח”כים לנצל במהירות את התקציב השנתי ליצירת קשר עם הציבור שעומד על 97 אלף שקל. בתקציב זה הם מזמינים סקרים, עורכים כנסים ואף שוכרים יועצים אסטרטגיים ויועצי תדמית שיסייעו להם בפריימריז. לאחר שהחוק לפיזור הכנסת יעבור השבוע בקריאה השנייה והשלישית הם יוכלו לנצל את הכסף העומד לרשותם רק לצורך עבודה שוטפת ולכן ממהרים להשתמש בו.
בעוד המפלגות נאבקות ביניהן בשאלת מועד הבחירות, יש קואליציה מקיר לקיר בנוגע להסכמה להכניס את היד לקופה הציבורית ולהעשיר את המפלגות. היקף החובות של המפלגות לכנסת הוא 155 מיליון שקל ואין להן כסף למימון מערכת בחירות חמישית בתוך 3 שנים ו-7 חודשים. לכן, הח"כים והמפלגות מתכוונים לחוקק השבוע חוק שיגדיל את יחידת מימון הבחירות לכל מפלגה שעומדת כיום על 1.38 מיליון שקל.
חישוב מימון הבחירות שהמדינה משלמת למפלגות נעשה לפי הנוסחה הבאה: לאחר פירסום תוצאות הבחירות, עורך חשב הכנסת חישוב ממוצע של מספר הח"כים בכל רשימה בכנסת החדשה אל מול הכנסת היוצאת. על כל ח”כ מקבלת הרשימה 1.38 מיליון שקל. לנתון הזה מתווסף סכום בגובה של "יחידת מימון" לכל רשימה. כעת, בשל מצבן הכספי הכספי של רוב המפלגות, מוצע לקבוע בחקיקה שכל מפלגה תקבל יותר יחידות מימון.
בנוסף, המפלגות מבקשות להקפיא את החזר תשלום ההלוואות לכנסת עד חודש לאחר כינון הכנסת הבאה. החוק החדש גם יפרוס את תקופת הפירעון של ההלוואות של המפלגות לכנסת מ-40 חודשים כיום ל-52 חודשים, לאחר כינון הכנסת החדשה, כלומר עד פברואר 2027. אם במהלך התקופה ייערכו בחירות, המפלגות יקפיאו את החזר ההלוואה וגם יאריכו מחדש את תקופת ההחזר.
אלפי הצעות חוק יבוטלו עם הפיזור
הכנסת ה-24 השלימה את חקיקתם של 73 חוקים בלבד בקריאה השנייה והשלישית. כך עולה מנתוני מאגר החקיקה הלאומי שמפורסמים על ידי הכנסת. 3,301 הצעות חוק שמיועדות להצבעה הטרומית יתבטלו אוטומטית עקב פיזור הכנסת.
לקריאה הראשונה מיועדות לעלות 301 הצעות חוק. אם לא יועלו השבוע לקריאה הראשונה גם הן יבוטלו, שכן, ניתן להחיל "דין רציפות" על הצעת חוק ולהעבירה מקדנציה אחת לקדנציה הבאה של הכנסת רק אם עברה את הקריאה הראשונה.
בוועדות השונות של הכנסת נידונות כעת 238 הצעות חוק שעברו את הקריאה הטרומית ו-89 הצעות חוק שממתינות במליאה לאישורן בקריאה הראשונה. רוב הצעות החוק הללו לא יגיעו להצבעה בקריאה הראשונה ודינן להתבטל עם פיזור הכנסת.
להצבעה בקריאה השנייה והשלישית מיועדות 70 הצעות חוק, מתוכן 41 נמצאות בהכנה בוועדה. נראה שהמשך הדיון בהן ייערך רק בקדנציה הבאה. לדיון אישור במליאה מיועדות 27 הצעות חוק אולם הח"כים יספיקו לאשר רק חלק קטן מהן לפני פיזורה של הכנסת.
