הדאגה במשק גוברת בראשית חודש ספטמבר אחרי נתונים גרועים במיוחד שהצטברו בשבועות האחרונים. אין דיוני תקציב במשרד האוצר, תוכנית החירום שתוכננה כתחליף זמני תקועה, הגירעון בתקציב עולה עוד ועוד, חובות ממשלת ישראל תופחים, האינפלציה זינקה מעל היעד שקבעה הממשלה, ריבית בנק ישראל לא תרד עוד תקופה ארוכה, הורדת דירוג אשראי נוספת מתקרבת, סיומה של המלחמה לא נראה באופק והוצאותיה רק הולכות וגדלות.
בה בשעה מסבירים לנו, בלי לנפק שום טיעון מבוסס, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובעיקר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, שבעזרת השם הכלכלה הישראלית במצב מצוין והיא עוד תלך ותשתפר בקרוב. ynet עושה סדר בנתוני המשק הישראלי ביומו הראשון של חודש ספטמבר, שבו אפילו שנת הלימודים החדשה מתחילה עם שיבושים.
אין תקציב. חודשיים אחרי שנהוג בחודש יולי להציג לממשלה את תקציב המדינה לשנה הבאה ולבקש את אישורה, טרם הבאת התקציב לקריאה ראשונה בכנסת - אין אפילו דיונים על התקציב במשרד האוצר. הדיונים הוקפאו לחלוטין, שכן לא נוח לנתניהו וסמוטריץ' להציג לאזרחים, שאולי ילכו בקרוב לבחירות, סדרת גזירות הכרחיות של מיסים וקיצוצי שירותים כואבים. וכך מה שנותר לנגיד בנק ישראל ולראש אגף התקציבים לעשות בימי הקיץ הלוהטים הוא לנסח מכתבים שופעי אזהרות עם אור אדום בוהק, ולהכריז אפילו פחות בנימוס שהזמן הולך ואוזל וצריך להצהיר בדחיפות על צעדים כלכליים מתבקשים.
הגירעון תופח. בחוק התקציב נקבע חד משמעית כי הגירעון בתקציב המדינה אמנם יהיה עצום ורב, נוכח המלחמה המתמשכת, אך לא יחרוג מהשיעור הגבוה מאוד של 6.6% מהתוצר. ביולי כבר הגיע הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ל-8.1%, ועל אף ששר האוצר טוען כי הוא הגירעון יתכנס ליעד עד סוף השנה, הערכות אחרות במשק מדברות על גירעון שיכול דווקא להגיע הרבה מעל. זאת, כאשר היד עוד נטויה לבזבוזי הממשלה למטרות בלתי נחוצות.
האינפלציה מזנקת. בה בשעה שבעולם כולו שיעורי האינפלציה הגבוהה מצטמקים במהירות, בישראל המצב בדיוק הפוך. שיעורה כבר חצה את הרף העליון של היעד שקבעה הממשלה עצמה (1%-3%) בשנה והיא האמירה ביולי ל-3.2%. יוקר המחיה מורגש בכל מקום, העגבניות חסרות בשוק ומחירן עולה, הביגוד והנעליים מתייקרים, שכר הדירה קופץ למעלה, עלות חומרי הגלם מזנקת, ומחירי תחליפי היבוא - לחרם שהטילה הממשלה על יבוא ישיר מטורקיה - מאמירים. ומה עושה הממשלה? מנסה את "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובינתיים גם היבוא מאירופה רק מתייקר, גם בחסות האירו שחצה עקב המתיחות הביטחונית את רף הארבעה השקלים כלפי מעלה.
הריבית לא תרד. רק בשבוע האחרון התראיין נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, ל-ynet והכריז כי נוכח המצב ששורר במשק - ללא דיוני תקציב, עם יוקר מחייה שמתגבר ומלחמה מתמשכת - הריבית לא תרד לפחות עד חודש יולי של השנה הבאה. אין כלל ספק כי בהתנהלות השערורייתית הנוכחית של הממשלה, שעסוקה בחוקי רבנים וחלוקת ג'ובים וכספים למקורבים, "המבוגר האחראי" היחיד, הנגיד עוד עלול שלהעלות את הריבית, ובטח שלא לרדת.
כך ההתנהלות השערורייתית של שר האוצר וראש הממשלה מרחיקה הורדת ריבית
ובמקום להציג צעדים לבלימת גל ההתייקרויות - שר האוצר סמוטריץ' עוד מעז לתקוף בסוף השבוע בחמת זעם, בפגישה סגורה עם כל ראשי המגזר העסקי, דווקא את הנגיד ולומר כי "עשה טעות גדולה" כאשר לא הוריד ביום רביעי האחרון את הריבית הבסיסית במשק. שר בממשלה, שלא עושה דבר לעצור את הזינוק במחירים, נוזף בנגיד, שמבצע את המהלך האחראי היחיד, ומנסה עדיין לשמור על יציבות המשק הישראלי המקרטע.
דירוג האשראי לפני הורדה. מי שעוקבים אחר המצב הכלכלי המסוכן בעניין רב, ויש לומר ביושר גם בדאגה כנה, הם כלכלני חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. הם רואים את הגירעון מזנק, את יחס החוב לתוצר עולה מ-59% כבר ל-67%, את האין דיונים על התקציב הבא, את הכספים הקואליציוניים שלא מקוצצים, את פריצת מסגרת הוצאות הממשלה עם תרגילי דמה של קיצוצים כביכול, את יוקר המחייה המתגבר ואת המלחמה הבלתי נגמרת - ובקרוב מאוד עלולים ללחוץ שוב על השאלטר של הורדת דירוג האשראי. גם כך הלוואות ממשלת ישראל הגדולות, כאשר הדירוג בשלוש החברות עודנו ברמת A, כבר מתומחרות בעולם הפיננסי לפי BBB, דירוג נמוך של חלק ממדינות העולם השלישי. לשם כלכלת ישראל מתדרדרת במדרון במהירות רבה.
קטסטרופה. כלכלנים אחדים מזהירים כבר בגלוי, וחלקם בשיחות סגורות, שכלכלת ישראל מצויה בפתחה של קטסטרופה. אחד ממנכ"לי משרד האוצר לשעבר עשה שימוש במילה הקשה הזאת, "קטסטרופה", כשהוא מייחס אותה דווקא למי שאמור לנהל בימים הקשים והמכריעים האלה את כלכלת ישראל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "את הקטסטרופה הזאת ראש הממשלה צריך להזיז מהאוצר. דווקא הוא, נתניהו, מבין היטב את הנזק שנגרם ממדיניות 'השב ואל תעשה' ובעזרת השם ננצח גם בכלכלה. הוא חייב להתעשת". ובינתיים, נוכח שמירת הקואליציה שלו וחששו מבחירות, נתניהו לא יזיז את שר האוצר, לא יעלה מיסים ולא יסגור את המשרד הממשלתי למשימות לאומיות, או אחרים. הוא עסוק כל כולו במשימה עיקרית אחת: שמירה על כיסא ראש הממשלה.
