בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הורה לאחרונה למשרד הפנים להיענות לבקשת בני זוג – ישראלי ואזרחית הפיליפינים – לבחון את הסדרת מעמדה של האישה בארץ. בכך קיבלה השופטת מיכל אגמון-גונן ערעור שהגישו נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה, שדרשו מהאישה לצאת קודם מישראל.
בני הזוג נישאו בחתונה אזרחית. הבעל (50) הוא גרוש ואב לשניים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים. האישה (51) הגיעה לישראל בשנת 2001 כעובדת בתחום הסיעוד ושהתה ברישיון עד 2009, אז נפטר המעסיק שלה והיא נשארה ללא היתר. ב-2012 היא קיבלה אשרה זמנית מתוקף יחסיה עם בן זוגה הקודם, שהיה גם הוא ישראלי, אך לאחר שנפטר ב-2015 שוב לא היה לה מעמד חוקי.
למרות זאת היא נשארה בארץ, ומ-2018 היא גרה עם בן זוגה הנוכחי. ב-2022 הם הגישו בקשה להסדרת מעמדה ובהמשך כאמור התחתנו. רשות האוכלוסין דחתה את הבקשה על הסף לנוכח ההפרות של החלטות ופסקי דין קודמים שקבעו שעל האישה לצאת מישראל וגם ערר שהגישו בני הזוג בפני בית הדין לעררים נדחה.
הם לא ויתרו, ובערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים טענו שהתנהלות משרד הפנים פוגעת בזכותו של הבעל לחיי משפחה שכן היא כופה עליו פרידה מאשתו. רשות האוכלוסין טענה מנגד שיש לדחות את הערעור על הסף בשל עשיית דין עצמי, חוסר תום לב ואי ניקיון כפיים, מאחר שהאישה שוהה בישראל שלא כדין שנים ארוכות, תוך הפרת הכרעות שיפוטיות.
השופטת מיכל אגמון-גונן הבהירה שהעליון קבע בעבר שהאמצעי של חובת היציאה מהארץ, כתנאי לבחינת בקשת מעמד מכוח זוגיות, אינו מידתי. הוראה פרטנית כזו אפשרית רק אם לאחר קיום ראיון לבני הזוג עלה חשש ממשי שהקשר פיקטיבי. זאת, מתוך הכרה בחשיבות זכותו של האזרח הישראלי לחיי משפחה.
עו"ד מאיה וייס טמירבנסיבות אלה, נכתב בהחלטה, היה על רשות האוכלוסין לקיים לפחות ראיון ראשוני לבני הזוג כדי לעמוד על כנות הקשר. עוד צוין שעל משרד הפנים לשקול את העובדה שהאישה שוהה בישראל שנים ארוכות, רובן כדין, ואת העובדה שבני הזוג חיים יחד כשש שנים.
השופטת הוסיפה שלא ברור כמה זמן ייקח לרשות האוכלוסין לקבל החלטה בעניין אשרת האישה, וחיובה לצאת מישראל בתקופת הביניים אינה מידתית. "לכמה זמן תכפה הרשות פרידה על בני הזוג?", תהתה. היא הוסיפה כי הפרידה קשה במיוחד בתקופה של מלחמה, ולנוכח מצבו המשפחתי המורכב של הבעל שמטפל באם חולה ובילד עם צרכים מיוחדים.
בפסק הדין צוין שיש חשיבות גם לעובדה שהמערער התייצב לשירות מילואים ב-7 באוקטובר עם פרוץ המלחמה, ושירת במשך שלושה חודשים: הוא מילא את חובתו כלפי המדינה והיא מצידה חייבת להקל עמו.
בסיכומו של דבר הורתה השופטת לרשות האוכלוסין לדון בבקשת בני הזוג ולערוך להם ריאיון ראשוני בשאלת כנות הקשר. ככל שיימצא שמדובר בקשר כן ואמיתי, - על משרד הפנים לקבל החלטה בעניינם. רשות האוכלוסין חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד מירי נחשונוב
• ב"כ המשיבה: עו"ד דינקנש תקלה מפרקליטות מחוז ת"א
• עו"ד מאיה וייס טמיר עוסקת באזרחויות ואשרות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
