"דירה זה כמו לחם - חייבים לאכול. זה נכון שגם פה אנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות ובהתחלות הבנייה, חלק מרוכשי הדירות באמת יושבים על הגדר, אבל עדיין אפשר לראות משקיעים מחו"ל שבאים לקנות כאן נכס וגם מקומיים שרוצים לשפר דיור. גם בקורונה ישבו על הגדר ואז חזרו לקנות, ואנחנו רואים היום הרבה צרפתים שמגיעים מעיירות בלי ים ומתלהבים מהים האדום, וגם איטלקים ובריטים שמתעניינים בפרויקטים שאנחנו בונים בקרבת החופים". כך מתאר בשיחה עם ynet ו"ממון" היזם יוסי אברהמי, בעלים ויו"ר קבוצת יוסי אברהמי, את מצב שוק הנדל"ן באילת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
אברהמי, שבונה בימים אלה חמישה מיזמי יוקרה למגורים, הן באזור המלונות והן במרכז העיר, ולראשונה מזה 20 שנים מלון חדש בעיר הנופש הדרומית, פעיל באילת כבר 40 שנים. המלון, המכונה פרויקט SEA SIDE, ישמש למגורים ולנופש במתחם אחד במקום מלון "סונסטה" המיתולוגי על קו הטיילת בעיר. "השוק באילת שונה משאר היישובים בארץ, גם מבחינת מחירי הבנייה וגם מבחינת כוח האדם. שינוע הסחורות, העבודה מול ספקים והמיעוט בכוח אדם הופכים את הבנייה באילת ליקרה יותר", הוא אומר.
5 צפייה בגלריה
במקום מלון "סונסטה" המיתולוגי. פרויקט sea side של קבוצת יוסי אברהמי באילת
(הדמיה: 3DDESIGN)
לדבריו, "למרות הירידה בהתחלות הבנייה, אזור התיירות מאוד מתפתח בימים אלה, אבל אין ספק שקשה פיזית לבנות כאן בחודשים יולי-אוגוסט. גם שוק הדיור להשכרה פעיל ומאפשר תשואה גבוהה יחסית, מה גם שהרוכשים פטורים מתשלום מע"מ. דירת סטודיו קטנה חדשה יכולה לעלות 1.2 מיליון שקל ולהיות מושכרת בסכום של 6,000-5,000 שקל בחודש או במסגרת השכרות קצרות טווח, שם התשואה גבוהה בהרבה בחלק מחודשי השנה".
6,000 חדרי מלון ו"פארק הטרמינל"
בשנה האחרונה יצאו לפועל תוכניות פיתוח משמעותיות, שגובשו במשך שנים במוסדות התכנון וצפויות לשנות את פני העיר. על פי נתוני עיריית אילת, בימים אלה נמצאים בבנייה פעילה 1,200 חדרי מלון חדשים, ולפי תוכנית המתאר העירונית, בשנים הקרובות צפויות להיבנות 14,500 דירות שיתנו מענה להיקף אוכלוסייה שיגדל מ-70 אלף איש כיום ל-100 אלף תושבים עד שנת 2030.
למעשה, הבנייה כבר בעיצומה, כאשר בהתאם לתוכנית המתאר העירונית ולהסכם הגג שנחתם עם המדינה, נמצאות בבנייה פעילה אלפי יחידות דיור חדשות ברובע 11 הממוקם למרגלות הרי אילת בצד המערבי, ברובע 2 שצופה לים, בחלק המרכזי של שטח שדה התעופה המתפנה, ובקרוב גם בשכונת שיפולי ההר. בנוסף, מתוכננת בנייה של כ-6,000 חדרי מלון נוספים, לצד מאות אלפי מ"ר בשטחי תעסוקה ומשרדים, מסחר ותיירות.
חלק מהתוכניות מתוכננות על שטח שדה התעופה שפונה, בין היתר תוכנית "פארק הטרמינל", שמוקם בחלקו הדרומי של שטח השדה, המשתרע על פני חטיבת קרקע בהיקף של כ-800 דונם. הפארק יפותח בשלושה חלקים: חלקו הצפוני מיועד למוקדי תעסוקה; חלקו המרכזי מיועד לבניית כ-1,000 יחידות דיור למגורים, כ-800 חדרי מלון וכן שטחים למבני ציבור; וחלקו הדרומי מיועד בשלב א' כשימוש זמני למתחם אטרקציות ובשלב ב' יפותח כחלק מלב העיר הכולל מגורים, תעסוקה ושטחי ציבור. על התכנון של החלק הצפוני, המרכז ושלב ב' של החלק הדרומי הופקד משרד נעמה מליס אדריכלים.
על פי התוכנית, מתחם האטרקציות יהפוך למרכז הבילוי והפנאי החדש בעיר ויכלול פארק ירוק, פארק שעשועים עם 17 אטרקציות, שוק אוכל, בית הטרמינל שישמש כאולם הבית של תיאטרון אלעד המקומי ומתחם אוהלים לאירועים והופעות. בנוסף, נפתח הקיץ פארק מים ענק מול החוף הדרומי של אילת. עוד מתוכנן פארק בינלאומי לסקי מים בכבלים בשטח שמול קיבוץ אילות, שצפוי להיפתח בחודש הקרוב, ובעיר המלכים נפתח ג'מבו - מתחם קניות ובילוי.
כסף חדש
מה יש לפוליטיקאים החרדים נגד בנק ישראל - והאם בעיית הפרוטקשן יוצאת משליטה? | 04.07.2023
30:50
תוכנית נוספת שכבר מיושמת בהשקעה של כ-900 מיליון שקל נוגעת לפיתוח רצועת החוף של העיר מטאבה לעקבה, הכוללת שיקום החופים שניזוקו, הנגשה של החופים ויצירת שבילי גישה לכניסה ויציאה לחוף וממנו ומערך הגנה מפני סערות, לצד בניית טיילת שתחבר בין שתי הערים השכנות באורך 12 ק"מ. השבוע הודיע משרד החקלאות על חתימת הסכם להגנה על אילת מפני הצפות ושיטפונות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. מדובר במימוש הסכם לקידום 13 פרויקטים לתשתיות ניקוז תומכות פיתוח, שנחתם אשתקד בין אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד החקלאות ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בעלות כוללת של 1.2 מיליארד שקל.
לצד זאת, גיבשה העירייה תוכנית התחדשות עירונית לחיזוק לב העיר הוותיק ופיתוח אזור התעשייה הישן בכניסה הדרומית לעיר, הכוללת עירוב שימושים של מגורים, מסחר, תעסוקה, מלונאות ותעשייה, באופן שיחבר בין לב העיר לאזור התיירות בעזרת שני כבישי הרוחב שנפרצו בשטח שדה התעופה שפונה. בלב העיר ובשכונות הוותיקות, כ-15% משיווקי הקרקע יופנו להתחדשות עירונית.
עסקת נדל"ן ראשונה באילת - דווקא בקורונה
"היום אנחנו רואים אילת אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים", מוסיף ירון ליפמן, מנכ"ל ומבעלי רשת מלונות אטלס, שמחזיקה במלון נובה בעיר. "מהיום שהמלון נפתח בשנת 1996 שכרנו אותו ל-25 שנים וניהלנו אותו. לפני שנתיים, כשהסתיימה תקופת השכירות, רכשנו 50% ממנו. זאת הייתה עסקת הנדל"ן הראשונה שלנו ב-37 שנות הפעילות של הרשת, דווקא בשיא הקורונה, וגם דווקא בתקופה הכי קשה פיננסית ועסקית שהייתה אי-פעם בתולדות החברה. אבל החלטנו ללכת על זה כי ראינו שקורה משהו מאוד חזק בהיבט הנדל"ני והמלונאי בעיר".
רון ליפמן, מנכ"ל ומבעלי רשת מלונות אטלס, שמחזיקה במלון נובה: "היום אנחנו רואים אילת אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים. אם פעם אילת הייתה נתפסת כעיר עם טיילת ואגדו בבריכה, היום התוכן השתנה, יש 10 פסטיבלים שונים, רשתות מהמרכז הגיעו לכאן"
לדברי ליפמן, כבר שנים שלא נפתח באילת מלון חדש וכמעט שלא שופצו מלונות קיימים, אבל היום כבר מתחילים לראות את השינוי, מלונות ישנים שופצו ורשתות מוכרות נכנסו אליהן, כמו בראון ו-VERT, והשינוי בא לידי ביטוי גם בתחומים נוספים כמו בעולמות התרבות והקולינריה. "אם פעם אילת הייתה נתפסת כעיר עם טיילת ואגדו בבריכה, היום התוכן השתנה - יש 10 פסטיבלים שונים, ג'אז בים האדום, פסטיבל הגיטרה, פסטיבל הפסנתר, פסטיבל הרוק ועוד. נפתחו בתי קפה מיוחדים, בר יין 'תל אביבי', רשתות מהמרכז כמו גרקו הגיעו לכאן. אפילו שכונת האלמוגים החדשה מכונה נווה צדק של אילת", הוא אומר.
"רק בחצי השנה האחרונה השקענו כשמונה מילון שקל בשיפוץ מהיסוד של קומת הקרקע במלון נובה", מוסיף ליפמן. "מרבית הרשת שלנו מורכבת ממלונות בוטיק, מלון נובה לא כזה, יש בו כמעט 200 חדרים, אבל הבנו שעכשיו זה הזמן לשפץ אז הכנסנו את הטאץ' הבוטיקי גם כאן. לא היינו נכנסים להשקעה הזאת אם לא היינו מאמינים בעיר, ובחורף הקרוב נתחיל בשיפוץ של כל החדרים בהשקעה של למעלה מ-30 מיליון שקל. צריך להבין: מדובר בסכום השקעה שמתאים להקמת מלון בוטיק במרכז תל אביב".
תחרות מול סיני, עקבה, דובאי וטורקיה
למרות התוכניות הגרנדיוזיות, בינתיים העיר, שמארחת כשלושה מיליון נופשים בשנה, לא מצליחה לאזן את ההגירה השלילית ממנה היא סובלת. על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מאזן ההגירה הפנימית בשנת 2022 בעיר היה שלילי והסתכם ב-689 תושבים שעזבו אותה. ברבעון הראשון של 2023 גם כן נרשם מאזן הגירה פנימית שלילי של 233 תושבים שעזבו. לפי הלמ"ס, נכון לסוף מרץ 2023, כמות האוכלוסייה באילת עומדת על 53,280 תושבים.
כמו בשאר הארץ, גם נתוני התחלות הבנייה של דירות חדשות ברבעון הראשון של השנה באילת הציגו ירידה, לאחר שהחלה בנייתן של כ-41 יחידות דיור בלבד (מהן 10 יחידות דיור צמודות קרקע), עם קצב שנתי מוערך של 124 דירות חדשות שתחל בנייתן השנה, לעומת 340 דירות שהחלה בנייתן בכל שנת 2022.
בריאיון ל-ynet ו"ממון" אומר ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, כי "אני מכוון להתפתחות נכונה של העיר, שמתבססת על צמיחה מאוזנת. אילת נשענת על מקורות תעסוקה, כאשר ענף התיירות הוא המנוע הכלכלי המרכזי ומנוע הצמיחה המשמעותי ביותר שלה. אבל אנחנו חייבים לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה, משום שעל רקע המיקום הגיאוגרפי והגיאו-פוליטי של אילת, אי-אפשר להישען על ענף כלכלי אחד באופן קיצוני. זה מסוכן וצריך לשנות את זה".
5 צפייה בגלריה
"חייבים לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה". ראש עיריית אילת, אלי לנקרי
(צילום: מאיר אוחיון )
לנקרי מוסיף כי "אנחנו משפרים מאוד את המוצר התיירותי כדי להפוך את אילת לאטרקטיבית יותר ולעמוד בתחרות הגדולה מול סיני, עקבה, דובאי וטורקיה. אבל במקביל אנחנו מפתחים מקורות תעסוקה נוספים שיש בהם יתרון יחסי בזכות הימצאם באילת, למשל בתחום החקלאות הימית והביוטכנולוגיה הימית. באילת קיימים מכוני מחקר מובילים, כמו המרכז הלאומי לחקלאות ימית אילת לחקר ימים ואגמים, והמכון למדעי הים בקמפוס בן גוריון".
לדבריו, "בקרוב ייצא מכרז ראשון של רמ"י להקמת פארק תעשיות ראשון למוצרי מזון מהים, ואני מאמין שהתחום הזה יוסיף תעסוקה משמעותית לעיר, יגוון ויחזק את הכלכלה שלה וגם ימצב אותה מבחינה מחקרית ואקדמית במקום אחר".
יתרון סביבתי נוסף בעיר בא לידי ביטוי באמצעות אנרגיות מתחדשות. לדברי לנקרי, "אנחנו מקדמים את אילת להפוך לעיר עצמאית אנרגטית, המבוססת כולה על אנרגיה סולארית, וכבר היום מייצרים 100% מצורכי החשמל של העיר כולה בשעות היום מאנרגיית השמש. אני מאמין שבתוך ארבע-שש שנים מהיום אילת תהיה העיר הראשונה בעולם שתהיה מבוססת אך ורק על אנרגיית השמש ותוכל לשלוט במחירי החשמל".
רכבת לאילת? "גיים צ'יינג'ר"
אחת הבעיות המרכזיות של אילת היא המיקום שלה ואי-הנגישות אליה. בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה למשרד האוצר כי הוא דורש תוספת תקציבית של כ-100 מיליארד שקל עבור התוכנית לקידום רכבת קליע מקריית שמונה לאילת, תוכנית שכבר אושרה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אולם באוצר לא ממש מיהרו להיענות לדרישה, משום שהדבר עומד בניגוד להסכמים בתקציב המדינה.
יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים קבוצת יוסי אברהמיצילום: יונתן בלום"כל עוד אין רכבת לאילת, היא לא תצליח לפרוח ולגדול כפי שהיא יכולה", אומר אברהמי. "צריך שהמרחק מהמרכז יהיה שעה וחצי של נסיעה ולא ארבע-חמש שעות. לא ייתכן שהגעה במטוס אורכת ארבע שעות. קידום של רכבת לאילת יהפוך את העיר לחלק אמיתי מהמדינה, כל השיט הימי וההובלה הימית יפרחו, אוניברסיטאות נוספות יגיעו לפה וכולם ירצו לבוא, לגור ולעבוד. אבל במצב הנוכחי קשה מאוד לתמרן".
מבחינת לנקרי, רכבת לאילת תהווה הזדמנות להפוך את העיר הדרומית למרכז סחר ולוגיסטיקה בינלאומי, בדומה לירדן ולדובאי. "לאילת יש גם נמל ימי בינלאומי, גם נמל אווירי בינלאומי ויש לה יתרון גיאוגרפי כי היא מהווה שער לאפריקה ולאסיה, גשר יבשתי לאירופה ושער למדינות המפרץ שעמן נחתמו הסכמי אברהם. הייתי אצל שר האוצר והוא מאוד מאמין בפרויקט הרכבת, גם שרת התחבורה וראש הממשלה", הוא אומר. "כך נוכל להקים מרכז תחבורתי לוגיסטי גדול שמתבסס על נמלים ועל הרכבת. אנחנו היום במקום אחר לגמרי מאשר בעבר, זה גיים צ'יינג'ר".
אתגר לא פשוט נוסף שמצביע עליו לנקרי הוא תחום הרפואה. "אני נלחם לשפר את שירותי הרפואה בעיר, אני לא רוצה לראות אלפי חולים אילתיים מגיעים למרכזים רפואיים במרכז הארץ כדי לקבל שירותים. גם לפגייה בעיר יש חשיבות. אני נלחם לחזק גם את האקדמיה, בשנה האחרונה הקמנו קריה אקדמית חדשה עם מסלולים של מקצועות פרא-רפואיים, משום שיש מחסור אדיר במטפלים פרא-רפואיים באילת, כמו מרפאים בעיסוק, קלינאי וקלינאיות תקשורת, עובדי סיעוד ומטפלים בפיזיותרפיה", הוא מציין.
לנקרי: "אני לא רוצה לראות אלפי חולים אילתיים מגיעים למרכז הארץ. גם לפגייה בעיר יש חשיבות. הקמנו קריה אקדמית חדשה עם מסלולים של מקצועות פרא-רפואיים ואנחנו מקדמים הקמת פקולטה לרפואה, יש 7 אוניברסיטאות מאירופה שמתעניינות"
לדבריו, "אנחנו גם מקדמים הקמת פקולטה לרפואה. יש כבר שבע אוניברסיטאות מאירופה ואחת מארה"ב שמתעניינות באפשרות להגיע לכאן, ואין ספק שזה יכול להוות יתרון אדיר שיצמחו רופאים בתוך אילת, משום שקשה מאוד להביא לכאן רופאים. בסוף השבוע האחרון הגיעה לכאן ועדת הבריאות של הכנסת ואנחנו בהחלט מתקדמים. אבל זה לא מספיק, ואני מקווה שהמדינה תשכיל לזהות את הפוטנציאל שטמון בעיר".
